מרסל הוחתם בשנת 1948 על ידי סושו לקבוצת הנוער שלה, אך במהרה הגיע לקבוצה הראשונה. הוא היה שחקן פיזי בעל איכויות משחק גם בהגנה ובהתקפה, עם בעיטות חזקות ומשחק ראש טוב. מרסל כבש במהלך הקריירה 76 שערים במעל ל-420 הופעות, דבר שהיה נחשב ללא שגרתי עבור קשר באותם הימים. כשעדיין שיחק בנבחרת צרפת עד גיל 21 הוא נקרא בפעם הראשונה לבוגרים בשנת 1953 בזכות הישגיו.
בשנת 1954 עבר מרסל למועדון אולימפיק מרסיי הסמוך למקום הולדתו, ובחלק מן ה-5 שנים שהעביר שם שיחק לצד לערבי בן בארכ, שהיה כבר לקראת סוף הקריירה שלו. לאחר מכן מרסל עבר לספורטינג טולון לשנה אחת לפני שסיים את הקריירה בשנת 1965 בראסינג פריז. מכיוון שלא שיחק במועדונים גדולים הוא מעולם לא זכה בתואר קבוצתי, בניגוד לשאר חבריו מנבחרת צרפת.
נבחרת צרפת
מרסל הופיע בין מאי1953 לאוקטובר1961 ב-44 משחקים עבורה (10 בזמן שהיה בסושו, 24 עם אולימפיק מרסיי, 3 עם ספורטינג טולון ו-7 עם ראסינג פריז). הוא כבש עבורה שלושה שערים ובארבעה מפגשים ענד את סרט הקפטן. מקומו לא היה שנוי במחלוקת וגם שותף בטורנירים הגדולים מונדיאל 1954 ו-1958, בו סיים עימה במקום השלישי. מרסל שיחק גם ביורו 1960 אותו צרפת אירחה.
עד שנת 1959 הקישור של הנבחרת הצרפתית היה מוכשר ובו היו מרסל וארמנד פנברן. בשונה מקריירת הקבוצות, מרסל שיחק במדיה בדרך כלל בעמדת הקשר השמאלי.
