ורד טוהר (באנגלית: Vered Tohar, נולדה ב-26 בפברואר1969) היא חוקרת, משוררת ועורכת ישראלית. פרופסור חבר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר -אילן. ראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן החל משנת תשפ"ב. טוהר חוקרת את הסיפור העברי, הספר העברי, ספרות המוסר העברית וספרות ילדים ונוער עברית. בשנת 2011 נבחרה למרצה מצטיינת באוניברסיטת בר-אילן.[1] יצירותיה בשירה ובסיפורת ראו אור בבמות ספרותיות רבות ביניהן: הארץ, ידיעות אחרונות, עָתַר, נתיבים ועוד. נוסף על כך, היא פעילה במיזמי ואירועי ספרות לקהל הרחב, במיוחד באזור באר שבע והדרום.
במהלך לימודים לתואר ראשון ושני במחלקה לספרות עברית שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שימשה כמתרגלת ועוזרת הוראה בקורסים בתחומי הסיפור העממי והפולקלור. תואר שלישי עברה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, במטרה להתמחות בחקר הסיפור העברי במסגרת מפעל האנציקלופדיה של הסיפור היהודי.
טוהר חוקרת את הסיפור העברי, הספר העברי, ספרות המוסר העברית וספרות ילדים ונוער עברית. מחקריה נכתבים באמצעות כלים מתחומי הנרטולוגיה, התימטולוגיה, חקר הפולקלור, חקר ההתקבלות (Reception Studies) ומגדר. היא מצדדת בתפישת הרצף של התרבות היהודית והספרות העברית לדורותיה ומתמקדת בקשרים בין המערכות הספרותיות בתרבות ובמיוחד ביחסי שוליים ומרכז. מחקריה תורמים לניתוח והבנת הרצף של הסיפור העברי כפנומן תרבותי ולתיאור ההיסטוריה וחקר ההתקבלות של הסיפור העברי מפרספקטיבה דיאכרונית. בתחילת דרכה האקדמית עסקה בגלגוליהם של סיפורים בודדים במסגרת מפעל האנציקלופדיה של הסיפור היהודי ובהמשך עברה לכתיבת מחקרים מונוגרפיים אודות חיבורים שלמים.
טיעוניה המרכזיים במחקר:
1. תעשיית הדפוס והספר העברי הנדפס למן המאה ה-15 ואילך עשתה שימוש נרחב בסיפורים שנשזרו בטקסט לשם השגת מטרות דידקטיות ואסתטיות. הסיפורים שזכו להגיע לדפוס עברו קנוניזציה ולכן נוכחותם בתרבות עד היום היא דומיננטית ביותר.
2. הסיפורים העבריים הקדומים עובדו לתוך מערכות ספרותיות חדשות בעת החדשה. אחת מהמערכות הספרותיות הללו היא ספרות הילדים העברית המתחדשת – לאור תפקידה בכינון התודעה התרבותית והלאומית בקרב הדור הצעיר בגולה ובארץ ישראל.
3. המסד לכינונה של הספרות העברית החדשה הוא הסיפורת העברית הקדם-מודרנית.
ספר אברהם בכבשן האש
בספרה אברהם בכבשן האש: מרד בעולם פגאני, בחנה טוהר בניתוח סטרוקטורליסטי ותמטולוגי למעלה מ-100 גרסאות סיפור לאגדת חז"ל על ראשיתו של אברהם אבינו באור כשדים. בספר היא פיתחה את המושג המתודולוגי "אשכול מוטיפמות", כדי לתאר באמצעותו סטרוקטורות עלילתיות הנוטות להופיע במקובץ בגרסאות של סיפורים עבריים, וכן עשתה שימוש במושג ה"עקבה" (Trace) של ז׳אק דרידה, כדי לתאר באמצעותו את המעבר התימטי מספרות עברית מסורתית לספרות עברית מודרנית במאה ה-20. הספר נתמך על ידי קרן עקביהו.
ספר: חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות
ספרה חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי"ד), קובץ סיפורים עברי בן תקופת הדפוס: מהדורה מוערת מציב מסד נתונים לעיון באסופת סיפורים שראתה אור בספר אגדות וסיפורי מוסר שנדפס בעיר פירארה שבאיטליה בשנת 1554. בתקופה זו הייתה איטליה מרכז הדפוס העברי העולמי ולעובדה זו יש השלכות משמעותיות על תפוצתם של הספרים העבריים שנדפסו בה ועל משקלם התרבותי. הספר כולל את הנוסח המלא של הסיפורים לפי הרצף המקורי וכן פרק המתאר כל סיפור בנפרד מבחינת תכנים, מבנה, מקורות והקשר שלו לסיפורים אחרים בתרבות היהודית והעולמית. בנוסף, מובא בספר מבוא היסטורי אודות קובצי סיפור עבריים בתקופת שלהי ימי הביניים והרנסאנס וכן מידע אודות תעשיית הדפוס העברי באיטליה בהקשר של מהדורות הקובץ. הספר נתמך על ידי קרן עקביהו, קרן בית שלום קיוטו יפן וקרן איהל.
בספר מערערת ורד טוהר על שלוש הנחות יסוד שגורות:
ראשית היא מערערת על המושג "אסופת סיפור אקלקטית" השגור במחקר הסיפור העברי בימי הביניים. היא טוענת, שכל מקבץ של סיפורים שהובא על ידי עורך, מושתת על עקרונות עריכה – גם אם הם נסתרים מעיניהם של קוראים בני המאה ה-20 והמאה-21.
שנית, היא מערערת על החיבור שנוצר לעיתים במחקר הסיפור העברי בימי הביניים בין "מדרש עשרת הדברות", שהוא אנתולוגית סיפורים שמקורה במזרח ועוצבה לראשונה ככל הנראה במאה ה-10, לבין האסופה הנחקרת – גם אם בדפוסי איטליה שני החיבורים כרוכים תמיד יחד.
שלישית, היא מפרקת את מושג "הסיפור העברי בימי הביניים" לפרקי זמן קצרים ומובחנים יותר, ומדגישה את מקומה ותפקידה של טכנולוגיית הדפוס במעבר לעידן חדש בכל הנוגע לקנוניזציה, תפוצה והנכחה של תימות סיפוריות בשדה הסיפור העברי המסורתי. הספר מבהיר ומחדד את תופעת ההעתקה בכתב יד של חיבורים שזכו להגיע לדפוס, שהיא שונה באופן מהותי מתפישת העתקת הטקסט בעידן שלפני בוא הדפוס מבחינת מעמדו של המעתיק והחופש האומנותי שלו ומבחינת היחס לנוסח המילה הכתובה. כמו כן, מדגיש הספר את הפוליטיקה השקטה של אוסף סיפורים המיועד למיעוט תרבותי בתוך קבוצת רוב עוינת. כל אוסף משקף דעת קהל, אך גם מעצב אותה באופן אקטיבי בכך שהוא מגלם את אופק הציפיות של קוראים בני זמנו, משרטט את גבולות תפישתם, מבטא אותן בדרך מרומזת ולפרקים אף מנסה לפרוץ אותה.
החתולה של סיילם (שירה), עריכה: עודד מנדה לוי, תל אביב: הוצאת תרסט, 2021.
עריכה
כתב עת ביקורת ופרשנות בעריכת ורד טוהר ותמר וולף-מונזון
עריכת ספרים
מירב אסף, ערגה הלר, ורד טוהר וענת קינן (עורכות), מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח נרטיבים, באר שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010.
Religious Stories in Transformation: Conflict, Revision and Reception, Leiden: Brill, 2016.
Jerusalem and Other Holy Places as a Foci of Multireligious and Ideological Confrontation, Leiden: Brill, 2020.
ורד טוהר, תמר וולף-מונזון, (עורכות), ביקורת ופרשנות: כתב עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, כרך 46 בנושא: ספרות ילדים ונוער: פואטיקה, לשון, היסטוריה, אתיקה, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, אוגוסט 2020.
