ועדת נתניהו היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב-14 ביוני 1988, על יסוד החלטת ממשלת ישראל העשרים ושתיים בראשותו של יצחק שמיר, לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל.
בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון - שושנה נתניהו.
על בסיס החלטות הוועדה חוקק שר הבריאות חיים רמון את חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
חברי הוועדה
נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, מינה את חבריה:
רקע
בהחלטת הממשלה, שהתקבלה ב-5 ביוני 1988, נכתב:
לכונן ועדת חקירה לפי חוק ועדות החקירה התשכ"ט
1969 אשר תבדוק את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל ככל שתמצא לנכון, בדבר השינויים הנדרשים במבנה ובצורת התפקוד של המערכת והדרכים להתייעלותה:
- בהתחשב במצב הכלכלי של המדינה ובמגבלותיה המשאבים הציבוריים שניתן להקצותם למטרה זו.
- בהתחשב בצורך לקיים שירותי רפואה ציבורית ברמה סבירה לכל, מבלי לפגוע באפשרות לקבלת שירותי בריאות בצריכה פרטית
פעילות הוועדה
הוועדה קיבלה 211 פניות במסגרת פניות הציבור, שמעה 148 עדויות, התייעצה עם 3 גורמים מומחים מחו"ל.
הוועדה עשתה שימוש בספרות מקצועית מהארץ ומחו"ל, נעזרה בדו"חות ומסמכים ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מדו"ח מבקר המדינה ובנתונים מקופות החולים וגופים נוספים.
דו"ח הוועדה
דו"ח הוועדה הוגש ב-20 באוגוסט 1990. הוא כלל סקירה מפורטת של מערכת שירותי הבריאות במדינת ישראל, ו-116 המלצות לרפורמה (82 מהן בדעת רוב), שהמרכזית והחשובה שבהן הייתה ההמלצה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאכן נחקק בהתאם להמלצה ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1994).
המלצות נוספות היו הפסקת פעילות משרד הבריאות כספק ישיר של שירותי בריאות לפרט, ניהול בתי החולים הציבוריים על ידי תאגידים, אספקת שירותי בריאות לאוכלוסייה על בסיס אזורי ועוד.
פרופ' אריה שירום לא הצטרף לדעת רוב חברי הוועדה, ותחת זאת הגיש דעת מיעוט מפורטת.
דו"ח הוועדה, נפרש על פני מאות רבות של עמודים, נחשב למסמך מכונן של מדיניות הבריאות בישראל.
קישורים חיצוניים
