הסיפור מתחיל ב"ווסטוורלד", פארק שעשועים בדיוני ומתקדם מבחינה טכנולוגית סגנון המערב הפרוע, המאוכלס ב"מארחים" שהם רובוטים דמויי אדם. הפארק מיועד ל"אורחים" בעלי שכר גבוה אשר מבקשים להתפנק ולממש את הפנטזיות הפראיות ביותר שלהם בתוך הפארק מבלי לחשוש מתגמול מצד המארחים, שמונעים על ידי התכנות שלהם שמונע מהם מלפגוע בבני אדם.
הסדרה משלבת עולם טכנולוגי מתקדם אשר צופה על עולם פיקטיבי המעוצב בצורת המערב הפרוע, והיא מתוארת כ"אודיסיאה אפלה על עלייתה של התודעה המלאכותית ועתיד המין האנושי".
בעתיד, פארק שעשועים בשם וסטוורלד (עולם המערב, בתרגום חופשי לעברית) מציע למבקרים את ההזדמנות לחוות את הווי ותרבות המערב הפרוע באמצעות שטח גדול הבנוי כעיירה כפרית בשם סוויטווטר וכן אזור גדול של שטחים פתוחים או שטחים פרטיים. שטחי הפארק מאוכלסים על ידי "מארחים", אנדרואידים דמויי אנוש שנועדו לחקות סטראוטיפיים מוכרים בתרבות המערב הפרוע (כדוגמת הנערה הכפרית והמתוקה, מאדאם בית הבושת, האקדוחן הנועז וההרפתקן ופורע החוק) וכן רובוטים דמויי בעלי חיים, עם תכנות מתקדם, ותבנית מוגדרת מראש של נרטיבים משולבים, עם היכולת לסטות מהנרטיבים הללו בעקבות שינויים שנוצרים מאינטראקציות שהמבקרים מבצעים עימם. המארחים חוזרים על הנרטיב הקבוע להם מחדש בכל יום, לאחר שהזיכרונות שלהם מהיום הקודם נמחקים. למען ביטחונם של המבקרים, המארחים אינם מסוגלים לפגוע בכל צורת חיים כלשהי, תכנות המאפשר למבקרים חופש פעולה ללא הגבלה לעסוק בכל פעילות שהם ירצו, כולל קיום יחסי מין עם המארחים או אינוסם ואפילו רציחתם, מבלי לחשוש מההשלכות. במקביל, חברת "דלוס", בראשותו של ד"ר רוברט פורד, יוצר הפארק, המהנדס הראשי והמנהל היצירתי שלו, מעסיק צוות פיקוח שתפקידו לפקח על הפארק, לפתח נרטיבים חדשים, ולשחזר ולנתח באופן אנליטי מארחים לפי הצורך.
הסדרה עצמה נפתחת בעדכון שגרתי של תכנות המארחים, דבר הגורם לסטיות חריגות בהתנהגותם ומשפיע על חברת "דלוס" כשחלק מהמארחים, ובראשם דולורס ומייב, לומדים את האמת על קיומם ועל העולם בו הם חיים.
דולורס אברנאת'י (אוון רייצ'ל ווד) - המארחת הוותיקה ביותר בפארק, בתו של חוואי מחוזי, יפה וטובת לב, אשר מתחילה לגלות כי עולמה האידיאלי הוא שקר שנבנה בקפידה. לקראת סוף העונה הראשונה מתגלה שארנולד מיזג את דמותה של דולורס יחד עם אקדוחן מרושע בשם וייאט, שיצר ביחד עם פורד, ובעצם דולורס היא זו שהרגה את ארנולד מבקשה שלו.
מייב מיילי (טנדי ניוטון) - מארחת ומאדאם בעלת בית הבושת של הפארק, בעלת כישרון לקריאת אנשים, הישרדות והשקפת עולם של "ראיתי כבר הכל". בדומה לדולורס, מייב מתחילה לפקפק במציאות בה היא נמצאת לאחר שהיא מתחילה להיזכר בזיכרונות ישנים מתפקידה הקודם כאם חד הורית בערבה.
טדי פלאד (ג'יימס מרסדן) - אקדוחן שחוזר לסוויטווטר ומעוניין לזכות בליבה של דולורס.
ד"ר רוברט פורד (אנתוני הופקינס) - אחד ממייסדי "וסטוורלד", המתכנת הראשי והמנהל היצירתי, בעל חזון ללא פשרות למען הפארק, שיעשה הכול כדי לממש את חלומותיו, בהמשך העונה מגלים כי הוא יצר את ברנרד ואך היחיד ששולט עליו, ובכך הופך אותו לאנטגוניסט הראשי של הסדרה. דלורס הורגת אותו בסוף העונה הראשונה.
ברנרד לאו (ג'פרי רייט) - מבריק ואידיאליסט. מנהל צוות התכנות של הפארק. ההתבוננות החדה שלו על הטבע האנושי מספקת לו השראה עבור מפעל חייו, יצירת רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית. לאו מרבה לעסוק באינטראקציות אנושיות על מנת להתמודד עם השכול הפרטי שלו בעקבות מות בנו ממחלה. במהלך העונה הראשונה מתגלה שהוא מארח הנמצא בשליטה מלאה ובלעדית של ד"ר פורד. בסוף העונה הראשונה מתגלה כי דמותו של לאו מבוססת על ארנולד, שותפו של ד"ר פורד להקמת הפארק.
האיש בשחור (אד האריס) - אורח השב לבקר בפארק באופן כפייתי כבר 30 שנה. נבל המחפש מבוך מסתורי, אשר הוא מאמין שיגלה לו את סוד הפארק, מסתבר שהאיש בשחור הוא בעצם ויליאם אחרי שלושים שנה וכל המסע של דולוריס בעצם הוא רק זיכרון ממה שחוותה עם ויליאם.
תרזה קאלן (סידס באבט קנודסן) - ראשת צוות הבטחת איכות של וסטוורלד, אחראית לוודא כי הפארק מתנהל באופן תקין וללא אירועים אשר לא מופיעים בתסריט.
שרלוט הייל (טסה תומפסון) - מנכ"לית מועצת המנהלים של חברת דלוס. תפקידה להשליט את החלטות המועצה על פורד.
קיילב (אהרון פול) - חייל לשעבר, מסייע לדולורס לאחר בריחתה מהפארק.
קלמנטיין פניפת'ר (אנג'לה סרפיאן) - עובדת בבית הבושת של הפארק ואחת האטרקציות הפופולריות בווסטוורלד בעלת עיצוב מפתה.
לוגן (בן בארנס) - אורח השב לבקר בפארק וגיסו לעתיד של ויליאם. הוא לוקח את ויליאם לבקר בפארק כחוויה ועל מנת לסקור את הפארק לפני שהחברה שלהם תשקיע בו.
ויליאם (ג'ימי סימפסון) - אורח המבקר בפעם הראשונה בפארק וגיסו לעתיד של לוגן. מראשית ביקורו נמשך לדולורס, וחשדן כלפי האטרקציות התאותניות שהפארק מציע, מגלים בעצם שכל מסעו עם דולוריס זה בכלל זיכרון מלפני שלושים שנה והוא בעצם האיש בשחור.
הקטור אסקטון (רודריגו סנטורו) - הפושע המבוקש ביותר בפארק. בעל תפיסת עולם כי המערב הוא מקום פראי, והדרך היחידה לשרוד היא לאמץ תפקיד של טורף.
ארמיסטיס (אינגריד בולסו ברדל) - שודדת אכזרית וחסרת רחמים. חברה בכנופיה של הקטור אסקטון.
לורנס (קליפטון קולינס) - פושע מקסים אך קטלני, בעל כישרון לתמרון משא ומתן עבור ביצוע פשעים שונים.
אשלי סטאבס (לוק המסוורת') - ראש צוות הביטחון של הפארק, אחראי על ניטור אחר המאחרים והאינטראקציה שלהם עם האורחים ועל שלומם של האורחים.
לי סייזמור (סיימון קורטמן) - ראש צוות הנרטיב האחראי לכתוב את העלילות עבור בידור אורחי הפארק, בעל מזג צורם לעמיתיו. בעל מבטא בריטי כבד.
אלזי יוז (שאנון וודוורד) - כוכבת עולה בצוות התכנות, אמונה על אבחון המוזרויות בהתנהגות המארחים.
פליקס (לאונרדו נאם) - עובד בפארק האחראי לתיקון הגוף הפיזי של המארחים. הוא מעוניין להיות מתכנת. במהלך מספר טיפולים שהוא מבצע במייב מיילי, היא מתעוררת לחיים ומאלצת אותו להסביר לה על המקום בו היא נמצאת ולעזור לה.
סילבסטר (פטולמי סלוקום) - עובד בפארק האחראי לתיקון הפיזי של המארחים, בחור בעייתי עם חיבה רבה להציק לפליקס, והוא נגד התוכנית של מייב מיילי שלאחר שהתעוררה וגילתה על זהותה האמיתית היא מחליטה לברוח והוא לא מוכן לעזור לה ובכך חותכת את גרונו אבל לאחר מכן מבקשת מפליקס שיסגור את החתך ובכך ישאיר אותו בחיים.
הפקה
מייקל קרייטון, יוצר הסרט עליו הסדרה מבוססת.
פיתוח
ג'ונתן נולאן וליסה ג'וי, יוצרי הסדרה, במהלך כנס הקומיק-קון.
מאז תחילת 1990, אולפני האחים וורנר שקלו עשיית רימייק לסרט עולם המערב שיצא לאקרנים בשנת 1976, אך מסיבות לא ידועות, רעיון עשיית הרימייק ירד מהפרק, ולאחר עזיבתה של מנהלת האולפנים, ג'סיקה גודמן, בשנת 2011, עשיית רימייק לסרט נשקלה שוב.[2] לאחר הצלחת הסרט שלו, חיי עם ליברצ'ה שהופק על ידי HBO, הבמאי ג'רי ויינטראוב, שבמשך שנים ניסה לשכנע ליצור את הרימייק לסרט, שכנע את "HBO" לאשר את ההפקה. ויינטראוב לקח את הפרויקט לתסריטאים ג'ונתן נולאן וליסה ג'וי, שראו בקונספט פוטנציאל לעשות משהו הרבה יותר שאפתני,[3] וב-31 באוגוסט 2013, הוכרז כי ערוץ הכבלים "HBO" הזמין פיילוט לגרסה מחודשת לסרט בדמותה של סדרת טלוויזיה פוטנציאלית, ושנולאן, ג'וי, ג'יי ג'יי אברהמס, ג'רי ויינטראוב ובריאן ברק יפיקו בפועל את הסדרה המדוברת.[4]
מאוחר יותר, "HBO" הודיעה ש"עולם המערב" תעובד לסדרת טלוויזיה שפרק הבכורה שלה ישודר בשנת 2015.[5] באוגוסט 2015, "HBO" פרסמה את הטיזר הראשון, שחשף שבכורת הסדרה תתקיים למעשה במהלך בשנת 2016.[6] זוהי הסדרה השנייה המבוססת על הסיפור המקורי של קרייטון לאחר הסדרה "מעבר לעולם המערב", ששודרה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, ששודרה במשך רק שלושה פרקים לפני שבוטלה.[7]
אברמס הציע את נקודת מבטם של "המארחים" כנקודת המבט העיקרית בסדרה.[8] נולאן לקח השראה ממשחקי וידאו כמו "ביושוק לנצח", "Red Dead Redemption" ו-"The Elder Scrolls V: Skyrim" כדי לקבל תובנה על הרכיב המוסרי של הנרטיב בספקטרום.[9] במהלך המחקר של יוצרי הסדרה, הסרטים של סרג'ו לאונה סיפקו להם תובנות על נקודות התייחסות לדמויות ולמראה החזותי, הרומנים של פיליפ ק. דיק סיפקו להם תובנות בנוגע לדילמות הנוגעות לבינה מלאכותית, ועבור בניית עולם ונרטיב משולב בשביל הסדרה, הם נעזרו בעלילות סדרת משחקי "Grand Theft Auto".[10]
נולאן הסביר שהסדרה תחקור את השאלה מדוע "האלימות היא ברוב הסיפורים שאנחנו אוהבים לראות, אבל היא לא חלק ממה שאנחנו אוהבים לעשות" באמצעות האורחים בפארק, שמשלמים תשלום נכבד כדי לספק את הדחפים האלה.[11] הקיום האוטונומי של דמויות שאינן בשליטת השחקן במשחקי וידאו השפיע על קווי עלילה אינדיבידואליים בסדרה אשר מאותחלים מחדש בלולאה מתמשכת.[8] דקלום מהמחזה הטרגי הידוע של ויליאם שייקספיר, רומיאו ויוליה - "These violent delights have violent ends"[12] - הוא חלק מהסדרה כטריגר הגורם לכשל בתכנותם של המארחים ומשנה את הדרך בה הם תופסים את עצם קיומם.[13] בנוסף, הסדרה בוחנת רעיונות שמוצגים בתפיסת החשיבה הדו-משמעית של ג'וליאן ג'יינס; תפיסה פסיכולוגית לפיה המוח מחולק לשני חלקים - חלק מהמוח אחראי על הזיכרונות ונותן את ההוראות והחלק השני מבצע את ההוראות, וכיצד באה התודעה משבירה של הקיר ביניהם על ידי חשיפתו של האינדיבידואל לסוגים חדשים של גירויים.[14]
מעצבת התלבושות, אן קראבטרי, ניגש לעבודתה על ידי התמקדות בבגדים היסטוריים אמיתיים שהיוו חלק מתרבות המערב הפרוע משנת 1850 ועד לשנת 1890 כהשראה, ולא התמקדה בתלבושות המוצגות בסרטים מערבוניים. הבדים היו ארוגים, צבועים ומודפסים אישית עבור כל שחקן בעל דיאלוגים על מנת ללכוד את המורכבות של תלבושות (שרובם יוצרו מאפס בניו יורק ולוס אנג'לס). פיתוח העיצובים עבור הכובעים תוארו בתור החלק המאתגר ביותר של תהליך עיצוב התלבושות.[15]
הסרט משנת 1973 שעליו מתבססת הסדרה כלל גם פארקים שמעבירים את הווי ותרבויות רומא העתיקה וימי הביניים, אך נולאן בחר שלא לכלול אותם בסדרה.[16] בנוסף, אד ברבאקר שהיה אמון כמפיק הסדרה,[17] כתב את הפרק הרביעי בשותפות עם נולאן.
מפיקי הסדרה והתסריטאים תכננו לפרוש את עלילת הסדרה עד כמשך חמש עונות.[18]
מימון
פורסם שעונתה הראשונה נשאה תקציב של כ-100,000,000 דולר, עם מקדמה שנעה בין 8,000,000 ל-10,000,000 דולר לכל פרק, והפיילוט לבדו קיבל מקדמה של 25,000,000 דולר. רשת "HBO" וחטיבת הטלוויזיה של האחים וורנר השתתפו יחד בעלות הפקת הסדרה; ו-"HBO" גם שילם דמי רישוי לא מדווחים לחטיבת הטלוויזיה של האחים וורנר עבור זכויות השידור.[19]
ליהוק
אנתוני הופקינס ואוון רייצ'ל ווד היו חברי הצוות הראשונים שהוכרזו רשמית, כשהם לוקחים על עצמם את תפקידיהם של ד"ר רוברט פורד ודולורס אברנאת'י, בהתאמה.[20] באוגוסט 2014, הוכרז שהשחקנים ג'פרי רייט, רודריגו סנטורו, שאנון וודוורד, אינגריד בולסו ברדל, אנג'לה סרפיאן וסיימון קורטמן יצטרפו לצוות השחקנים.[21] לאחר מכן, ג'יימס מרסדן ואדי רוזה לוהקו גם הם לצוות[22] ואד האריס לוהק לתפקיד נבל מרכזי בסדרה, הידוע רק בשם האיש בשחור.[23] ליהוק נוסף לצוות השחקנים כלל את דמטריוס גרוס, קייל בורנהיימר, קורי גרהם, לנה גיאורגאס, סטיבן אוג, טימותי לי דפריסט, פטולמי סלוקום, טנדי ניוטון ומירנדה אוטו.[24][25][26][27]
ביולי 2015, נודע כי אוטו עזבה את הסדרה בשל התחייבויות קודמות לעונתה החמישית של הומלנד והיא הוחלפה על ידי סידס באבט קנודסן. בנוסף, שלושה שחקנים נוספים לוהקו לסדרה; איון ביילי, ג'ימי סימפסון וקליפטון קולינס ג'וניור.[28] מאוחר יותר, ביילי הוחלף על ידי בן בארנס[29] והתגלה שהשחקנית טלולה ריילי תגלם את אחת המארחות, לאחר שבעלה לשעבר, אילון מאסק, הצהיר כך בטוויטר;[30] ריילי תקודם לתפקיד ראשי בעונתה השנייה של הסדרה.[31]
לאחר שידור הפרק האחרון של העונה הראשונה, נולאן וג'וי חשפו שהם פעלו לפי שיטה קפדנית של "דע מה שאתה צריך לדעת" עם השחקנים, על מנת "לשמור על הסיפור טרי ועכשווי עבורם ככל האפשר".[32] לדוגמה, במקרה של ווד, נולאן וג'וי נתנו לה הוראות משחק מוזרות, זאת מבלי להסביר מדוע, ולווד לקח קצת זמן עד שהסיקה שהיא למעשה מגלמת חמש דמויות נפרדות בתוך אותה המארחת: ארבעה מצבי התנהגות שונים עבור דולורס, בתוספת אישיותו הרצחנית של ואייט.[33] בניגוד לכך, הופקינס היה מודע למסגרת העלילה הכללית של פורד מראש (באותה עת הציגו בפניו את התפקיד) במטרה להבטיח שהוא יוכל להעביר את מורכבותו של הדמות במלואה בביצועיו,[32][34] אך אפילו עם זאת, הוקינס בתחילה קיבל תסריטים שנערכו מחדש, והוא נאלץ להתעקש על גישה לתסריטים שלמים.[34]
ב־10 במאי 2022 פורסם כי השחקנית האמריקאית אריאנה דבוז לוהקה לתפקיד משני בעונה הרביעית של הסדרה.[35]
צילומים
קאסל ואלי שביוטה הוא אחד מאתרי הצילום.לה פבריקה בברצלונה, שימש לצילומי העונה השלישית.גשר הליקס בסינגפור היה אחד מאתרי הצילום העיקריים עבור העונה השלישית.
מאחר שרוב הסדרה מתמקדת במארחים ומסופרת מנקודת מבטם,[36]סטדיקאמים שימשו במהלך צילומי כל העונה הראשונה, למעט מעט סצנות בפרק האחרון, שבו נעשה שימוש במצלמה ידנית על מנת להמחיש כמטאפורה את המארחים שהשתחררו מהתכנות שלהם וכעת פועלים מרצונם החופשי.[37] צילומי הפיילוט של הסדרה התקיימו במהלך 22 ימים באוגוסט 2014 בלוס אנג'לס ובסביבותיה,[38][39] כמו כן גם במואב, יוטה.[40]
אתרי הצילומים בקליפורניה כללו אולפני קול שונים, הבאקלוטים של אולפני יוניברסל ואולפני האחים וורנר, חוות הסרטים של סרטי פרמאונט באגורה,[41] חוות מלודי בסנטה קלריטה,[38][42] מרכז התרבות "סקירבול" ו"מרכז הכנסים של לוס אנג'לס" בלוס אנג'לס,[43] ובמרכז העיצוב פסיפיק שבמערב הוליווד.[44] חוות מלודי, ששימשה כלוקשיין צילומים עבור העיירה סוויטווטר, שימשה בעבר למערבונים רבים, כגון ג'אנגו ללא מעצורים ושבעת המופלאים, אך שודרג באופן משמעותי עבור הסדרה על ידי מעצב ההפקה זאק גרובלר כדי להציג גרסה אידיאלית של אזור הספר האמריקאי,[42] ומסכים ירוקים הונחו סביב סטים בקליפורניה במטרה להסתיר אובייקטים מודרניים כמו מגרשי חניה, כך שצילומים מקליפורניה יוכלו להיערך ולהשתלב באופן דיגיטלי עם צילומי חוץ מיוטה לאחר צילומם.[42] עבור סצנות המראה את הגעתם של האורחים האנושיים, יוצרי הסדרה סגרו עסקה עם חברת "רכבת פילמור וסטרן" (או בקצרה "F&W") על מנת להשתמש ברכבת קטנה שנבנתה במקור עבור הסרט הפרש הבודד. בנוסף, "F&W" סיפקו כמה מאות מטרים של פסי רכבת שבאמצעותה הרכבת נעה לתוך הלוקשיין ששימש לצילומי סוויטווטר. הסצנות במעבדות "דלוס" ובמרכז הפעילות של וסטוורלד, צולמו באולפן קול בחוות מלודי. במעבדות "דלוס" ישנו שימוש רב בקירות זכוכית, כך שצוות הצילום נצרך להיזהר שלא לצלם את החלקים החשוכים שבסט, כמן כן להיזהר מלצלם השתקפויות לא רצויות. מרכז הקניות כיכר הות'ורן שימש כלוקשיין לצילומי קומת "האחסון הקר", שבה מאוחסנים המארחים שלא בעת התפקיד.[43]
עבור המראה החיצוני הרחב של הסדרה, המפיקים שאבו השראה מעבודתו של ג'ון פורד, שצילם ארבעה מסרטיו המערבוניים בקאסל ואלי הממוקם ממזרח למואב.[41] בתחילת 2014, נולאן ביקר בדרום יוטה עם אנשי מפתח בצוות ההפקה וסימן מיקומים כדי לחקור את האפשרות לצלם בהם, ומיד התאהב במקום.[40] צילום הלוקשיין עבור הפיילוט התקיים מאוחר יותר, במשך חמישה ימים בדרום יוטה,[40] כולל בקאסל ואלי.[41] רוב הלוקשיינים ביוטה כללו אזורים צרים ולא נוחים שבהם צוות השחקנים וצוות ההפקה נאלצו לטייל רגלית הלוך ושוב עם כל הציוד שלהם.[40] סצנות הרכיבה על הסוסים צולמו בחווה פרטית, שם המפיקים לא היו כפופים להגבלות רבות כמו בצילום בשטחים ציבוריים.[44] על מנת למזג בצורה חלקה את הצילומים בקליפורניה עם הצילומים ביוטה, קירות ותפאורת הסטים נשלחו ליוטה, כך שהתאפשר צילומי השלמה לסצנות שצולמו במקור בקליפורניה.[44] למשל, שיחות על המרפסת החיצונית של מרכז הפעילות של וסטוורלד צולמו על מרפסת ב"מרכז סקירבול" עם פני המצלמה לכיוון המרכז, ואז צילום הכתפיים של השחקנים צולמו ב"נקודת הסוס המת",[45] כדי שזה ייראה כאילו מרכז הפעילות ממוקם על גבי הצוקים התלולים של הפארק הלאומי.[44][40][43] סצנות פנים הרכבת נוצרו על ידי הרכבת סט של קרון הרכבת על גבי משאית שטוחה שנסעה הלוך ושוב לאורך כביש 128 ביוטה.[40]
סצנות הדפסת המארחים באופן תלת־ממדי באמצעות דיו לבן צולמו תוך כדי ניצול אפקטים מעשיים כמעט לחלוטין, שחלקם לוטשו על ידי צוות האפקטים החזותיים.[46] בנוסף, בסדרה ישנו שימוש באקדחים אמיתיים, שלרוב ניתנו כשהם לא טעונים ומתוך כבוד לשחקנים ולניצבים המעורבים, סצנות העירום צולמו במערך סגור, ובמהלך סצנות המין נכח יועץ מין על הסט.[47]
ההפקה הופסקה באופן זמני במשך כמה חודשים בתחילת 2016, על מנת לאפשר לנולאן וג'וי לסיים לכתוב את התסריטים של ארבעת הפרקים האחרונים של העונה הראשונה.[48] נקודת השיא של סיום העונה הראשונה צולמה בחוות פרמאונט באפריל 2016, עם כ-300 אנשים על הסט.[49] הצוות בילה 10 ימים בחודש מאי בהכנת הסט צילומים; הכנות שכללו צורך לשנות מבנים שנבנו על ידי יוצרי הסדרה, כגון הקפלה, כך ש"קניינם הרוחני" של HBO לא "יופר".[49] הפקת וצילומי העונה השנייה החלו ביולי 2017.[50]
כותרות הפתיחה עבור הסדרה נוצרו על ידי אולפן הייצור "אלסטיק", אשר יצרו גם את כותרות הפתיחה של רומא, קרניבל ומשחקי הכס עבור HBO. אומן האפקטים פטריק קלייר שימש בתפקיד המנהל היצירתי במהלך העבודה על כותרות הפתיחה, שדרשו כחמישה שבועות על מנת ליצור אותם בשלמות.[53][54][55]
קלייר נפגש עם נולאן וג'וי בפברואר 2016 על מנת לדון בהתהוות כותרות הפתיחה. הוא התעניין בהחלטתם לגשת לסדרה מנקודת מבטם של המארחים, והאמין שהחלטתם נבעה ממחקר פסיכולוגי מובנה. כותרות הפתיחה מתרגמות אלמנטים נוכחיים בסדרה באמצעות תכנון בעזרת מחשב. לדוגמה, פעם אחת קלייר קיבל מהמלחין, ראמין דג'וואדי, מקטע קצר מצולם של ניגון בפסנתר על ידי עמיתו של דג'וואדי. לאחר מכן, המקטע שוחזר באמצעות דימוי ממחושב.[13][12][55] קלייר ראה את המטאפורה שמאחורי הפסנתרן - "צורה פרימיטיבית של רובוט" - כדרך לבחון את הפער בין האדם למכונה, "שנוצרה כדי להיות מיותרת". המארחים, שמודפסים באופן תלת־ממדי באמצעות דיו לבן, נתנו לקלייר את הרעיון להעמיד את הנוף של הסוגה המערבונית לצד המדע בדיוני שבבסיס הסדרה. הצגת מוטיבים של האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י בכותרות באו משאיפתו של קליר להעביר את השקפת הסדרה על גוף האדם העירום. בכותרות הפתיחה נעשה גם רפרנס לקליפ של השיר "הכל מלא אהבה" משנת 1999 של הזמרת ביורק, שבוים על ידי כריס קנינגהאם, באופן שקלייר כינה "קצת מביש... כי אני מעריץ את כריס קנינגהאם ו... זה נראה כמו המקום המושלם לעשות את זה כי זה עסק בכל הנושאים הנכונים ובכל האסתטיקה הנכונה".[55]
כותרות הפתיחה מתחילות עם יצירת כלוב צלעות של סוס, יחד עם קבוצה של מארחים שנוצרים על ידי מכונות תעשייתיות. סוס השלד מוצג דוהר כדי לחתור תחת האיקונוגרפיה של תיאור כזה.[55] באשר למאמציו של קלר להציג את הנופים המערביים בניגוד לעולם הרובוטיקה, הוא חשב שזה הגיוני שהדבר ייעשה בתוך עין של מארח; מכתשים ועמקים נוצרים כחלק מסימולקרום בקשתית העין של המארח.[12]
פסקול
ראמין דג'וואדי, מלחין הסדרה.
הפסקול לסדרה הולחנה על ידי המלחין רמין ג'וואדי, שעבד עם נולאן גם על סדרת הטלוויזיה מבוקש.[56] נושא הפסקול המרכזי משלב את השימוש בתווי בס, ארפג'ים ונעימות מלודיות, שמרכיבים יחד את רעיון פארק השעשועים.[57] הפסקול של העונה הראשונה הופצה במלואה ב-5 בדצמבר 2016.[58]
דג'וואדי דיבר על השירים המודרניים שנעשו בהם שימוש במהלך הסדרה, ואמר: "לסדרה יש תחושה אנכרוניסטית, זה פארק שעשועים מערבי, ובכל זאת יש בו רובוטים, אז למה אין שירים מודרניים, וזו כמטאפורה כשלעצמה, מקיפה את הנושא הכללי של הסדרה",[59] אבל בכל זאת, דג'וואדי נתן לנולאן את הקרדיט על הרעיון בשימוש בשירים מודרניים.[60]
ראמין הלחין גם גרסאות סימפוניות לנעימות מוכרות כמו השיר "Sweet Child o' Mine" שנכלל בקדימון לעונה השלישית,[68][69] והנעימה "Wicked Games", שהושמעה במהלך הפרק הרביעי של העונה השלישית.[70]
הפצה
שידור
הסדרה עלתה לשידור באמריקה ובאוסטרליה ב-2 באוקטובר 2016,[71][72][73] וב-4 באוקטובר 2016 בבריטניה ובאירלנד.[74] נכון לעכשיו, הסדרה משודרת באפיק HBO בארצות הברית, באפיק "HBO Canada" שבקנדה, באפיק "HBO Latine America" באמריקה הדרומית, באפיק "Showcase" באוסטרליה[75][73] ובאפיק "Sky Atlantic" בבריטניה ובאירלנד.[74]
ב-4 בנובמבר 2022 הוכרז כי הסדרה בוטלה לאחר ארבע עונות למרות שאיפת יוצריה שתופק עונה חמישית.[79]
שיווק
לפני שידור הסדרה, רשת "HBO" ערכה תערוכת מציאות וירטואלית באירועים כדוגמת כנס הקומיק-קון, סן דייגו, שנקראה "Westworld: A Delos Destination" ("וסטוורלד: היעד של דלוס"). למשתתפים הותר ליצור בעצמם את התהליך שעוברים המבקרים שנכנסים לווסטוורלד ולפעול בסביבה תלת-ממדית,[13][80] ובנוסף, המשתתפים קיבלו קוד בינארי שאיפשר להם גישה לאתר "DiscoverWestworld.com" כחלק ממסע השיווק.[81]
מדיה ביתית
עונתה הראשונה של הסדרה (שקיבלה את הכותרת "המבוך"), הופצה למדיה ביתית ב-DVD, ב-Blu-ray וב-Blu-ray 4KUltra HD ב-7 בנובמבר 2017. הדבר נחשב להישג עבור הסדרה מכיוון שזו הסדרה המתוסרטת הראשונה בארצות הברית שהופצה ב-Blu-ray 4KUltra HD.[82]
הכרה וביקורת
ביקורת
הסדרה התקבלה בשבחים מצד המבקרים, שנתנו שבחים מיוחד על הוויזואליות, העלילה וביצועי השחקנים.[83][84][85] באתר "Rotten Tomatoes", העונה הראשונה קיבלה את הדירוג 88% על בסיס 78 ביקורות, עם רייטינג ממוצע של 8.13/10, ודירוג של 94% לכל פרק בממוצע. הקונצנזוס הביקורתי של האתר קרא לעונה הראשונה: "עם רמה מרשימה של איכות שמכבדת את המקור שלה, וסטוורלד הממכרת להפליא מאזנת בין דרמה אינטליגנטית ומרתקת לעומת אי-שפיות מוחלטת".[86] האתר "Metacritic", נתן לעונה הראשונה את הציון 74 מתוך 100, על בסיס 43 ביקורות, דבר המציין ביקורות חיוביות באופן כללי.[87]
העורכים של האתר "TV Guide" מיקמו את הסדרה במקום החמישי מתוך עשר סדרות הטלוויזיה המובילות לעונת השידורים של 17–2016. בסקירה הכוללת של הכתב טים סורטה, הוא ציין את האיזון המושלם של מיזוג העלילה המערבונית לרקע העתידני, ואמר: "ובכן, בווסטוורלד יש את שניהם, [והסדרה] ומוודאת שזה יהיה שילוב מעניין של סוגות שמפריעות לנוף הטלוויזיוני שלרוב יאמר שאנחנו [הצופים] נוכל לצפות רק בסוגה אחת". סורטה גם הוסיף "החזות הטובה של הסדרה וצוות השחקנים הנהדר שלה פותחות לרווחה את דלתות המסבאה, אך הפינוק האמיתי יהיה קיום דיון אינטליגנטי שישאל האם רובוטים יהרגו את כולנו בסופו של דבר. למרבה המזל, היוצר ג'ונתן נולאן הראה שהוא אחד שהולך לכיוון הזה במבוקש."[88] הכתבת מארי מק'נמארה מ"לוס אנג'לס טיימס" שיבחה את הסדרה וכתבה בסקירה נרגשת:" זו לא רק טלוויזיה מצוינת, זו טלוויזיה חיה, מעוררת מחשבה שמשעשעת גם כשהיא בוחנת את הצד האפל של הבידור."[83] דייוויד וינגד, כתב ב"סן פרנסיסקו כרוניקל", כתב ש"וסטוורלד אינה קלה להבנה בתחילה, אבל אתה תהיה בכל זאת מכור לה בעקבות סיפורים אינטליגנטיים יוצאי דופן, הוויזואליות העוצמתית והניואנסים יוצאי הדופן שבהופעות [השחקנים]."[84]
הכתב ג'ף ג'נסן מ"אנטרטיינמנט ויקלי" גם שיבח את הסדרה ואמר ש"העומק של וסטוורלד לא טמון בכך שהיא שואלת שאלות על זיכרון, רצון חופשי, ועל מה שהופך אותנו אנושיים, אלא בשאלה האם אנחנו יכולים להיות אנושיים יותר ממה שהנחנו לעצמנו להיות, אם הסיפורים שלנו יכולים להיות עשירים יותר ומשמעותיים יותר ממה שהתרבות מאפשרת".[89] מתיו גילברט מה"הבוסטון גלוב" הקניט את הסדרה באומרו: "לוסטוורלד יש פחות גיבורים מאשר למשחקי הכס, מה שמקשה מעט על פתיחת הסדרה, אבל כמו חידה טובה ומעוררת מחשבה, הסדרה משכנעת וממכרת".[90] בסקירה קצרה של "הוליווד ריפורטר", טים גודמן כתב, "וסטוורלד נמצאת במיטבה בסוגיות עמוקות יותר שנשטחות באופן איטי, כמו תעלומה טובה. הפרקים המוקדמים הציגו במיומנות רבה את האטרקציות הבסיסיות של הפארק ואת הסיבות לבואם של מבקרים, אך גם גרמו לתחושת בלבול לגבי המניעים. [...] הסדרה נהנית ממספר הופעות בולטות".[91] רוברט ביאנקו מ-"USA Today" כתב: "הפרס, מעבר לפרסומים החזותיים שהייתם מצפים להפיק מהפקות הענק ועתירות הממון של HBO, הוא קבוצה של דמויות שמתרחבות ונהיות מורכבות יותר ויותר".[92]
עם זאת, בסקירה מתונה של "ניו יורק טיימס", המבקר הראשי, ג'יימס פוניבוזיק, אמר כי הסדרה היא "סדרת מדע בדיוני שאפתנית, אם כי לא לגמרי עקבית, ששואלת שאלות על דחפי בידור ניהיליסטיים תוך הפנמתם".[93] האנק סטיובר, כתב מ"הוושינגטון פוסט" הצטרף לעמדתו של פוניבוזיק ואמר, "וסטוורלד מתנהלת באופן משמים ומדכא מתחילתו ועד סופו; חלקים ממנה הם דמיוניים ומסקרנים כמו כל דבר שהיה בטלוויזיה לאחרונה, במיוחד בתחום המדע הבדיוני." והוסיף, "זה בהחלט לא אותו הסייבורג דדווד שמעריצי HBO ביקשו שוב, אך זה גם לא מוצג כהרפתקאה מרתקת, נגישה."[94] העיתונאי הראשי של "פיטסבורג פוסט-גאזט", רוב אוון גם כתב ביקורת פוחד אוהדת כלפי הסדרה ואמר, "זוהי ההגדרה של סדרה שמתנהלת בעצלתיים, הסדרה הזאת צריכה לרגש בדיוק באותה מידה שהיא משעממת."[95] בסקירה פחות נלהבת של "וראייטי", מורין רייאן אמרה ש"וסטוורלד נראית נהדר,[...] אבל סצינות החוץ הרוויות בחמימות וחלקלקות פני השטח לא מספיקים כדי להסוות את ההססנות, ההתנשאות והריקנות שבבסיסן."[96]
רייטינג
בפרק הבכורה של הסדרה דווח שמספר הצופים שצפו היה מעט פחות מהמספר הצופים בפרק הבכורה של בלש אמיתי, אבל עדיין הרבה יותר גבוה משל ויניל, מה שאומר שזה נראה כמו "...התחלה מבטיחה יחסית...".[97][98] מנדי אדמס, מהאתר "iTechPost" ציינה כי "התגובות הרגשיות בטוויטר נאמדו בשיעור של 545% גבוה יותר לעומת פרק הבכורה של ויניל וב-326% יותר מהעונה האחרונה של הנותרים". פרק הבכורה של הסדרה משך 1.96 מיליון צופים, עם 0.8 מיליון איש בדמוגרפיה של 18-49.[99] בפרק הבכורה צפו 3.3 מיליון צופים בשלושת לילות ימי ראשון בהם הוא שודר, כמו כן בשירותי הסטרימינג של "HBO".[100] בעונה הראשונה צפו 2.2 מיליון צופים בשידור הראשוני שלה, מספר שגדל ל-3.5 מיליון, עם הכללת שידורים חוזרים וצפייה על פי דרישה. בעונה הראשונה היה ממוצע צופים מצטבר של 12 מיליון צופים, מה שהופך אותה לעונה הראשונה הנצפית ביותר של סדרת HBO,[101] והבלוג "TorrentFreak" דיווח על הסדרה כממוקמת במקום השלישי לסדרות הטלוויזיה של 2016 שמורדות הכי הרבה כקובצי טורנט.[102]
^Hibberd, James (November 17, 2014). "'Westworld' gets HBO series order". Entertainment Weekly. Archived from the original on November 17, 2014. Retrieved November 18, 2014.
^Bissell, Tom (December 15, 2016). "On the Ranch with the Creators of "Westworld"". The New Yorker. Condé Nast. Archived from the original on December 21, 2016. Retrieved January 20, 2017.
^Fitzmaurice, Larry (September 30, 2016). "How the Creators of 'Westworld' Built a Violent World of Robot Cowboys". Vice. Archived from the original on October 4, 2016. Retrieved October 8, 2016.
^Johns, Nikara (August 8, 2014). "James Marsden Joins HBO's 'Westworld'". Variety. Archived from the original on August 12, 2014. Retrieved August 9, 2014
^Noonan, Kevin (August 13, 2014). "Thandie Newton Joins HBO's 'Westworld'". Variety. Archived from the original on August 17, 2014. Retrieved August 14, 2014.
^Goldberg, Lesley; Ng, Philiana (August 8, 2014). "James Marsden to Star in HBO's 'Westworld'". The Hollywood Reporter. Archived from the original on August 12, 2014. Retrieved August 12, 2014.
^Ausiello, Michael (August 15, 2014). "HBO's Westworld Snags Miranda Otto". TVLine. Archived from the original on August 16, 2014. Retrieved August 16, 2014.
^Hibberd, James (July 13, 2015). "HBO's Westworld adds cast". Entertainment Weekly. Archived from the original on July 28, 2015. Retrieved August 10, 2015
^ 12Heuring, David (October 4, 2016). "How HBO's 'Westworld' Got Its Big-Screen Look". Variety. Los Angeles: Variety Media. Archived from the original on October 9, 2016. Retrieved October 10, 2016.
^Goldberg, Lesley (August 29, 2014). "How HBO's 'Westworld' Became TV's Hottest Project". The Hollywood Reporter. Los Angeles: Prometheus Global Media. Archived from the original on September 17, 2014. Retrieved September 17, 2014.
^ 123Pierce, Scott D. (September 28, 2016). "Southern Utah landscapes star in HBO's 'Westworld'". The Salt Lake Tribune. Salt Lake City: Utah Media Group. Archived from the original on October 7, 2016. Retrieved October 10, 2016.
^ 123Hurwitz, Matt (October 13, 2016). "Stay...cation..." ICG Magazine. Los Angeles: The International Cinematographers Guild, IATSE Local 600. Archived from the original on January 13, 2017. Retrieved January 12, 2017.
^Hibberd, James (October 30, 2016). "Westworld producers on that wild orgy scene". Entertainment Weekly. Time Inc. Archived from the original on October 31, 2016. Retrieved October 31, 2016.
^ 12Aushenker, Michael (December 22, 2016). "'Westworld' makes a scene in Agoura". The Acorn. Agoura Hills: J.Bee NP Publishing. Archived from the original on January 13, 2017. Retrieved January 12, 2017.
^Vineyard, Jennifer (November 18, 2016). "Why Debussy's 'Reverie' May Be a Clue on Westworld". Vulture.com. New York Media, LLC. Archived from the original on November 25, 2016. Retrieved January 20, 2017.
^"Contrapasso". Westworld. October 30, 2016. Event occurs 53 minutes in. HBO.
^Vineyard, Jennifer (October 18, 2016). "Why Westworld Uses a Player Piano". Vulture.com. Archived from the original on October 19, 2016. Retrieved October 18, 2016.
^Vineyard, Jennifer (November 23, 2016). "How Music Is Controlling the Hosts on Westworld". Vulture.com. New York Media, LLC. Archived from the original on November 26, 2016. Retrieved January 20, 2017.
^Bernstein, Bobby (July 31, 2016). "Westworld Premiere Date Set for October". Nerd Much?. Archived from the original on September 20, 2016. Retrieved August 31, 2016.
^ 12Wiegand, David (September 29, 2016). "'Westworld' is a gripping sci-fi brain-teaser". San Francisco Chronicle. Archived from the original on November 9, 2016. Retrieved November 9, 2016.
^"Westworld: Season 1". Metacritic. Archived from the original on September 28, 2016. Retrieved September 29, 2016.
^Surette, Tim (September 16, 2016). "Our 10 Most Anticipated New TV Shows of Fall 2016". TV Guide. Archived from the original on October 8, 2016. Retrieved October 2, 2016.
^Jensen, Jeff (September 30, 2016). "'Westworld': EW Review". Entertainment Weekly. Retrieved December 26, 2017.
^Porter, Rick (October 3, 2016). "'Westworld' opens pretty well for HBO". TV by the Numbers. Archived from the original on October 4, 2016. Retrieved October 4, 2016.
^Van der Sar, Ernesto (December 26, 2016). "'Game of Thrones' Most Torrented TV-Show of 2016". TorrentFreak. TF Publishing. Archived from the original on December 26, 2016. Retrieved December 30, 2016.
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!
_title_card.jpg)
