PROFILBARU.COM

ולדיסלב אנדרס
Władysław Anders
לידה	11 באוגוסט 1892; Błonie, רפובליקת פולין
פטירה	12 במאי 1970 (בגיל 77); לונדון, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי הפולני בקאסינו
מדינה	פולין
השכלה	האוניברסיטה הטכנית של ריגה
בן או בת זוג	Irena Anders (1948–?)
צאצאים	Anna Maria Anders
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית, הצבא הפולני (הרפובליקה הפולנית השניה), צבא אנדרס, Greater Polish Army, Polish Armed Forces in the East, כוחות פולין במערב
תקופת הפעילות	1913–1970 (כ־57 שנים)
דרגה	khorunzhy, פודפולקובניק, קולונל, general of a brigade, גנרל דיוויזיה, מייג'ור, shtabs-kapitan, פודפולקובניק, cornet, General of the branch
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה; המלחמה הפולנית-סובייטית; Greater Poland uprising; מלחמת העולם הראשונה ;
עיטורים
	עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (11 בנובמבר 1995); אביר בלגיון הכבוד (1921); Order of the Star of Perseverance (1984); מפקד במסדר סאבה הקדוש (1926); דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1915); אביר מסדר פרו מריטו מליטנזי (1944); קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה (1925); מפקד בלגיון ההצטיינות (20 באוגוסט 1944); צלב הזהב של וירטוטי מיליטארי (1944); צלב הכסף של וירטוטי מיליטארי (1921); מפקד הצלב בווירטוטי מיליטארי (1945); צלב האבירים של וירטוטי מיליטארי (1944); מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1938); צלב המלחמה 1939-1945; צלב הגבורה; מסדר האריה הלבן, דרגה 4; צלב ההצטיינות במלחמה; מדליית המלחמה 1939–1945; מדליית ניצחון מדינות ההסכמה 1914–1918; צלב המלחמה לגבורה צבאית; Order of Homayoun; עשור להשבת עצמאות פולין; מסדר ולדימיר הקדוש דרגה רביעית עם חרבות וקשת; Order of Lafayette; מסדר סנטה אנה, דרגה 4; מסדר סנטה אנה, דרגה 2; אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3; Italy Star; כוכב 1939–1945; אביר מפקד במסדר האמבט; צלב מונטה קאסינו; Wound Decoration; Bronze Medal for Long Service; צלב העצמאות; צלב ההצטיינות המוזהב; מדליית המלחמה 1918–1921; מדליית ההגנה; Silver Medal for Long Service; Army Medal for War 1939-45; אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס; Gold Cross of Merit with Swords; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2; צלב ארמייה קריובה; מפקד בלגיון הכבוד; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 ;

ולדיסלב אנדרס (בפולנית: Władysław Albert Anders;‏ 11 באוגוסט 1892 - 12 במאי 1970) היה גנרל פולני במלחמת העולם השנייה, מפקד "צבא אנדרס".

ביוגרפיה

ולדיסלב אנדרס נולד בשנת 1892 בכפר בלוניה, כ-60 ק"מ מצפון ללודז' לאב גרמני-בלטי ולאם פולניה. למד בבית הספר הטכני הגבוה בריגה. לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האימפריה הרוסית. עבר הכשרה לקצונה בבית הספר לקציני חיל הפרשים. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם כמפקד פלוגת פרשים. על אומץ ליבו בקרבות עוטר ב-7 עיטורים רוסים. לאחר המלחמה הצטרף אנדרס לצבא פולין (שזה עתה זכתה בעצמאותהּ) ולחם כמפקד רגימנט בקרב נגד הצבא האדום במלחמה הפולנית-סובייטית בשנת 1919. בשנות ה־30 עלה אנדרס לדרגת גנרל.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב־1 בספטמבר 1939 היה אנדרס מפקד חטיבת פרשים. הפרשים הפולניים לא היו יריב ראוי לתנופת השריון הגרמני והם נאלצו לסגת. אנדרס נפל בשבי הסובייטים שפלשו לפולין ממזרח ונכלא בכלא לוביאנקה הידוע לשמצה במוסקבה, נחקר ועונה בידי אנשי הנ.ק.ו.ד..

צבא אנדרס

ערך מורחב – צבא אנדרס

גורלו של אנדרס השתנה לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות ב־22 ביוני 1941. הסובייטים שחררו אותו מכלאו על מנת שיקים צבא פולני שיילחם לצדם^[1]^[2]. אנדרס נתמנה למפקד צבא זה, ששמו הרשמי היה "הקורפוס הפולני השני" אך קיבל את הכינוי "צבא אנדרס". חיילים וקצינים פולניים ששוחררו ממאסרם במחנות הכפיה בסיביר, קזחסטן ואזורים אחרים בברית המועצות הצטרפו לצבא אנדרס.

כשסקר אנדרס לראשונה את גייסותיו, הוא מצא אנשים מזי רעב ועטויים בבלויי סחבות. מתוך כמיליון וחצי פולנים שגורשו לברית המועצות ממזרח פולין עם תפיסתה על ידי הסובייטים בשנת 1939 נותרו בחיים מאות אלפים ספורים בלבד. אנדרס קומם את אנשיו והפך אותם לצבא מאורגן. פליטים פולניים בלתי לוחמים, נשים, ילדים וזקנים, נלוו לצבא אנדרס, ומזונם ניתן להם ממנות הקרב של החיילים.

משא ומתן בין סטלין, צ'רצ'יל והכוחות הפולניים, איפשר לצבא אנדרס שמנה כ־100,000 חיילים ופליטים אזרחיים לצדם, לעבור לפרס שהייתה באותה עת נתונה להשפעה בריטית. בפרס גיבש ואימן אנדרס את צבאו. בעלות הברית הועידו לצבא אנדרס את המשימה להילחם בחזית איטליה. לאחר מספר חודשים בפרס יצא צבא אנדרס לכיוון המזרח התיכון בדרכו לחזית האיטלקית.

צבא אנדרס הפך להיות כוח קרבי רציני. בשנת 1944 הגיע לאיטליה, בה זכה לניצחונו הגדול בקרב על מנזר מונטה קאסינו ב־17-18 במאי 1944. אנדרס כבש את המנזר, שהפך למבצר מוגן היטב, לאחר ששלושה ניסיונות קודמים של בעלות הברית לכבוש אותו כשלו. בהמשך השתתף צבא אנדרס בקרבות בחוף הים האדריאטי ובטיהור עמק הנהר פו, ושחרר את הערים אנקונה ובולוניה. אנדרס קיבל אזרחות של כבוד בשתי הערים כאות הוקרה על פועלו.

אחרית ימיו

בפברואר 1945, מונה אנדרס למפקד העליון של הצבא הפולני על ידי הממשלה הפולנית הגולה, במקום הגנרל תדיאוש בור קומורובסקי שהיה בשבי הגרמני^[3]. אנדרס נאבק ביחד עם הממשלה הפולנית הגולה נגד ממשלת לובלין הפרו-סובייטית^[4], אך ללא הועיל. בתחילת 1946 אף נטען שאנדרס ביקש לצאת למלחמה כדי לשחרר את פולין מידי הקומוניסטים^[5]^[6]. בספטמבר 1946 שללה הממשלה הפולנית את האזרחות הפולנית של אנדרס בגלל שסירב לחזור לפולין הקומוניסטית, עודד את חייליו שלא לשוב לפולין ולטענת הממשלה הפולנית הוא הוביל פעולות חבלה בפולין^[7].

לאחר תום המלחמה נשאר אנדרס לכל חייו בבריטניה, למרות שמעולם לא קיבל אזרחות בריטית. הוא התנגד לממשלת פולין הקומוניסטית, ראה עצמו כגולה פוליטי, והיה ממנהיגי הממשלה הפולנית הגולה. ב-1954, לאחר ששבע שנות כהונת ה"נשיא" הגולה אוגוסט זלסקי תמו, הוביל קבוצה שהקימה מועצה של שלושה אשר טענה לנטילת סמכויות הנשיא.

אנדרס מת בשנת 1970. לפי בקשתו נקבר לצד לוחמיו בבית הקברות הצבאי הפולני בקאסינו. לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בפולין הפך הגנרל אנדרס להיות לגיבור לאומי במורשת הפולנית.