[ עריכה ] המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (ספר משלי, פרק א', ח') כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של היהדות האורתודוקסית.
בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
[ עריכה ] המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד סיפור הבריאה כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". ביהדות מספר גישות כלפי המסורת, כאשר הגישה ההלכתית הנפוצה היא הגישה האורתודוקסית - גישה הגורסת כי דברי התנ"ך וחז"ל קדושים, ואל לנו לשנות מדבריהם. אחד מהמנסחים הבולטים של המסורת האורתודוקסית בימינו הוא הרמב"ם, שכתב את י"ג העיקרים המתמקדים בעיקר באופי האמונה באלוהים ועבודתו, תהליך היווצרותו של עם ישראל, נבואה ותחיית המתים.
[ עריכה ] תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.
סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.
התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.
מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.
העורך היהודי • שיחה • י' באדר ה'תשע"ה 23:22, 1 במרץ 2015 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2015-03-01T21:22:00.000Z","author":"\u05d4\u05e2\u05d5\u05e8\u05da \u05d4\u05d9\u05d4\u05d5\u05d3\u05d9","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05d4\u05e2\u05d5\u05e8\u05da_\u05d4\u05d9\u05d4\u05d5\u05d3\u05d9-2015-03-01T21:22:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
חלקי ציון הלוי • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ה 19:16, 2 במרץ 2015 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2015-03-02T17:16:00.000Z","author":"\u05e6\u05d9\u05d5\u05df \u05d4\u05dc\u05d5\u05d9","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05e6\u05d9\u05d5\u05df_\u05d4\u05dc\u05d5\u05d9-2015-03-02T17:16:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
בן עדריאל • שיחה • י"ג באדר ה'תשע"ה 12:36, 4 במרץ 2015 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2015-03-04T10:36:00.000Z","author":"\u05d1\u05df \u05e2\u05d3\u05e8\u05d9\u05d0\u05dc","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05d1\u05df_\u05e2\u05d3\u05e8\u05d9\u05d0\u05dc-2015-03-04T10:36:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
אוגו - שיחה22:27, 25 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2016-02-25T20:27:00.000Z","author":"\u05d0\u05d5\u05d2\u05d5","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05d0\u05d5\u05d2\u05d5-2016-02-25T20:27:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
יאיר דביאיר דב - שיחה21:02, 21 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2017-10-21T18:02:00.000Z","author":"\u05d9\u05d0\u05d9\u05e8 \u05d3\u05d1","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05d9\u05d0\u05d9\u05e8_\u05d3\u05d1-2017-10-21T18:02:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
דביר • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 12:38, 22 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2017-10-22T09:38:00.000Z","author":"Dvirross","type":"comment","level":2,"id":"c-Dvirross-2017-10-22T09:38:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[],"displayName":"\u05d3\u05d1\u05d9\u05e8"}}-->
שיר§שיח§20:59, 28 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2017-10-28T17:59:00.000Z","author":"\u05e9\u05d9\u05e8","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05e9\u05d9\u05e8-2017-10-28T17:59:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
G-Maor - שיחה23:56, 3 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2017-12-03T21:56:00.000Z","author":"G-Maor","type":"comment","level":2,"id":"c-G-Maor-2017-12-03T21:56:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
תנכיסט - שיחה13:15, 6 במרץ 2018 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2018-03-06T11:15:00.000Z","author":"\u05ea\u05e0\u05db\u05d9\u05e1\u05d8","type":"comment","level":2,"id":"c-\u05ea\u05e0\u05db\u05d9\u05e1\u05d8-2018-03-06T11:15:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
Biegel - שיחה20:31, 8 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2018-07-08T17:31:00.000Z","author":"Biegel","type":"comment","level":2,"id":"c-Biegel-2018-07-08T17:31:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
David7031 - שיחה23:15, 5 בנובמבר 2018 (IST)[תגובה]__DTELLIPSISBUTTON__{"threadItem":{"timestamp":"2018-11-05T21:15:00.000Z","author":"David7031","type":"comment","level":2,"id":"c-David7031-2018-11-05T21:15:00.000Z-\u05d7\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd_\u05d1\u05de\u05d9\u05d6\u05dd","replies":[]}}-->
