עבור הסכמה חתומה בין שתי מדינות או יותר, אשר נקראת באנגלית treaty, יש לנו שלוש מילים לפחות, ולא ברור מתי כדאי להשתמש בכל אחת מהן, במיוחד כשמדובר בהסכמה דו-צדדית. מוסכם שכאשר מדובר ב-agreement ניטה יותר לתרגם כ"הסכם". עבור הסכמי שלום כנראה לא נשתמש באמנה, אך כן יש חוזה ורסאי וחוזה ברסט-ליטובסק שהם הסכמי שלום. באשר לערכים על סוגי ההסכמות עצמם יש לנו: אמנה (הסכם), חוזה (אשר מדבר על חוזה משפטי) והפניה מהסכם לערך חוזה.
ואחרי כל ההקדמה, מישהו יכול להציע כלל אצבע שמומלץ ללכת לפיו בעת תרגום המילה האנגלית treaty? Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ז בחשוון ה'תשע"ו • 09:03, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עכשיו ראיתי את הדיון כאן מלפני שש שנים וחצי, אך לא יצאתי עם מסקנות ממנו. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ז בחשוון ה'תשע"ו • 09:10, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במסגרת קורס באוניברסיטה העברית, הסטודנטים מתבקשים לכתוב ערכים בנושא הדת הבהאאית. התעתיק שאנחנו נוהגים באוניברסיטה הוא תעתיק מלא, ואילו בוויקיפדיה התעתיק שונה. למשל, כשאנחנו מתעתקים את האצ'אפה בפרסית, נכתוב "כתאב-י חסן" ואילו לפי מה שראיתי כאן מעדיפים את הצורה "כיתאב-אי חסן". האם אני יכולה להורות לסטודנטים להשתמש בתעתיק המקובל באקדמיה (שמשקף טוב יותר את המקור)? עוד עניין הוא שם הדת עצמה: אנחנו נוהגים לכתוב "בהאאים", "בהאאי", וכו'. האם נוכל לשמור על הכתיב הזה? הכתיב הכולל א' אחת בלבד נראה לי מוזר מאוד... תודה סיון ל - שיחה09:07, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, כתאב-י חסן הוא תעתיק קביל גם כאן. אבל סיון, שימי לב בכל זאת לשינויים שאנחנו מקפידים עליהם כאן. הזכרת לעיל את האצ'אפה. בעברית נכתוב על פי ההגייה, אזאפה. רצ'א יהיה רזא, וכו'. כמובן, נשתדל להוסיף אמות קריאה כשצריך, למשל, מוחמד במקום מחמד. זה מה שזכור לי בינתיים. אם יהיו לך תהיות באשר לצירופים אחרים בפרסית, אשמח לענות.
באשר לכתיב "בהאאים" - הכתיב הזה נכון בתעתיק מערבית ומפרסית, אבל נראה מוזר בעברית, כלומר, כמילה שהיא חלק מהשפה העברית ולא כשם (כי בעברית לא מקובלות שתי אל"פים ברצף במילה עברית). בכל אופן, עד כמה שאני מבין, המילה "בהאאים" לא תתוקן אוטומטית על ידי המערכת (חשבתי מקודם שהיא חלק מהתיקונים של הבוט). אלדד • שיחה10:04, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השם צריך להיות Gevher Mülük. אני מתלבט באשר לתיעתוק ה-ü. אפשר: גֶבהֶר מוּלוּק, ואפשר: גבהר מִילִיק. אם נלך על פי הדוגמה של "אטאטורק" (ולא "אטאטירק"), אז: גבהר מולוק. אלדד • שיחה00:26, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רגע, זה לא בטורקית :) אני תיעתקתי את Gevher. אבל כן, גם מה שכתבת בפרסית ניתן לקריאה/הגייה בתור "גבהר" (או גווהר). אני מאמין שבדרך כלל זה אמור היה להיות גוהר (Gohar). אלדד • שיחה20:39, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כללי התעתיק של האקדמיה ׳׳׳מערבית׳׳׳ אומרים לתעתק כל פתחה כפתח. אילו היה מדובר בשפה לועזית אחרת, אז בהחלט כן. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ט בחשוון ה'תשע"ו • 23:39, 10 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא אוכל להסביר, לצערי. :) (זה אמור להיות הניקוד במקרה כזה, כמו במילה מסקָנָה, לדוגמה, אבל אני לא יכול לצטט בהקשר זה כלל מסוים, על הברה פתוחה מוטעמת, או סגורה מוטעמת, וכו'). אלדד • שיחה00:17, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מניח שזה בגלל כלל האצבע בעברית שהברה פתוחה מנוקדת בתנועה גדולה, בתוספת זה שבתעתיק משפות שאינן ערבית (או שמיות לצורך העניין), הברה פתוחה מנוקדת בתנועה גדולה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ט בחשוון ה'תשע"ו • 00:35, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לי בקשה לתעתיק נוסף השם تل ليلان מדובר בערך שתורגם מאנגלית Tell Leilan (אנ'). לא מצאתי בערכים השונים תעתיק בערבית. בסוף דרך גוגל מפות בעברית בקישור לערך שכתבתי בתעתיק כנראה שגוי הגעתי לתעתיק הזה. טוב שאצלינו מופיע גם השם בערבית. בוויקיפדיה האנגלית הם מקשרים לגוגל מפות עם שמות רק באנגלית. אני מתייגת את משתמש:Lionster, אלדד ואת Kulystab. נראה שאתם נהנהים מהדיונים האלה , חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית20:12, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתי מכפיל את היו"ד בכתיב חסר ניקוד מאחר שהיא עיצורית – תל ליילאן. חנה, אני מתפלא איך עד עכשיו לא למדת כבר לקרוא ערבית. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ל' בחשוון ה'תשע"ו • 20:39, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם בעברית היו"ד יכולה להיות עיצור, מבלי שתוכפל. אני לא מבין למה אם יהיה כתוב "ליילאן" נבין מיד שזה leilan ולא lailan או liylan למשל. אני גורס שצריך להצמד לתעתיק הערבי ובמופע הראשון במשפט הפתיח, לנקד. Liad Malone - שיחה23:00, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו המגבלה של הכתיב חסר הניקוד, ובכל זאת, המוסכמה היא לתעתק יו״ד עיצורית שאינה סמוכה לאם קריאה באמצעות ״יי״ בכתיב חסר ניקוד. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ל' בחשוון ה'תשע"ו • 23:21, 11 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אוהו, חנה, הפעם התעלית על עצמך :) זה שם קצת טריקי לתיעתוק בעברית. ראשית, התעתיק המדויק: תל צבי אביץ', שבתעתיק חופשי יהיה: תל סבי אביד. ועכשיו, לתעתיק הפופולרי, שיתאים לאנציקלופדיה שלנו: תל סבי אביאד? תל סבי אבייד? תל סאבי אבייד? מה אומר קולי? אלדד • שיחה23:43, 17 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תל סבי אבייד. זה התעתיק החופשי המשקף בצורה הטובה ביותר את ההגייה, תוך שמירה על כללי הכתיב חסר הניקוד. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ו' בכסלו ה'תשע"ו • 00:37, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מקובל גם עליי. אם כך, יש צורך לנקד, כדי שיהיה ברור לגמרי לקורא. אז: תל סַבִּי אַבְּייַד. אלדד • שיחה00:47, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם מנקדים, יו״ד אחת בבקשה. הכפלת היו״ד מיועדת למקרים שבהם לא מצוין הניקוד. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ו' בכסלו ה'תשע"ו • 00:52, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקרה הזה אני רואה בעייתיות מסוימת. כמובן, אני מסכים אתך באשר לעיקרון שהזכרת (במקרה של ניקוד צריך לכתוב בלי יו"ד נוספת). אבל הרי הערך ייכתב בשתי יו"דים, אז מה אתה מציע - לא לנקד את המילה "אבייד"? היות שאותו חלק מהשם, "אבייד", ייכתב בפתיח בשתי יו"דים, חשבתי שאין מנוס מניקוד, הגם שהמילה לא כתובה באופן המיטבי, מבחינתנו, כשצריך לנקד. אלדד • שיחה07:56, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא חושב שיש בעייתיות בכך שבמופע הראשון המודגש תופיע הצורה המנוקדת (כפי שהיא צריכה להיות), ובהמשך צורה לא מנוקדת כפי שמופיע בשם הערך. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ו' בכסלו ה'תשע"ו • 09:27, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טוב. האמת היא שזה משהו שלא חשבתי עליו, אבל הפתרון הזה מקובל עליי. חנה, אם כך, מה שהוחלט, בפתיח לערך: תל סַבִּי אַבְּיַד, ובהמשך "אבייד", כמו בשם הערך. אלדד • שיחה09:34, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העניין הוא שהלבן אינו באמת שם המקום אלא תואר, ולכן אולי ניתן בערך(לא בשם) להתייחס אליו בתור תל סאבי הלבן. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ו • 12:47, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההבדל הוא שבדוגמאות שלך התואר הוא החלק העיקרי של השם(אם לא היחיד) בעוד כאן صبي הוא החלק העיקרי של השם ולכן לדעתי ניתן לתרגם בתוך הערך את الابيض כהלבן, כמובן שבשל הכלל שלא מתרגמים שם של מקום שם הערך יישאר בתעתיק ולא בתרגום. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ו • 13:26, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גוגל מפות נותן עבור הקואורדינטות הראשונות את tel kaif תל קאיף, ועבור השניות הוא נותן ninawa נינווה. דרך אגב שניהם בעיראק לא בסוריה, גם על פי הערכים באנגלית. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ז' בכסלו ה'תשע"ו • 21:10, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
את תל ארפאצ'יה מצאתי בפרסית (בערבית אין לא פּ ולא צ'), אבל אני לא בטוח שהשם המקורי פרסי דווקא, אולי כורדי. מכל מקום, בפרסית כותבים זאת כך: "تل ارپاچیه". טפה גוורה, לעומת זאת, זה שעטנז טורקי־כורדי (טפה בטורקית: גבעה, גוורה בכורדית - gewre, או گهوره בכורדית סורנית, "גדול"). מצאתי שני מופעים ברשת לשם זה בכורדית סורנית: تهپه گهوره. חיפשתי גם בכתיב האלטרנטיבי gawra, אבל במילון מקוון לכורדית מצאתי רק את הצורה gewre. אני משער שה"בלבול" נובע מהגיית התנועה הכורדית ه, שמציינת בשפה זו את התנועה [ɛ], מין צירה פתוחה, או תנועת ביניים בין צירה/סגול לפתח. התשובות בעירבון מוגבל - אני לא ממש בקי בכורדית. כל טוב, Tomn - שיחה12:12, 19 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שתי הערות קטנות: אם מנקדים, אַרְפָּאצִ'יָּה, ואם לא, ארפאצ'ייה, בגלל ה-iya. אם זה בכל זאת gawra, אולי כדאי לכתוב גָאוּרָה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ז' בכסלו ה'תשע"ו • 12:22, 19 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי ארפאצ'יה, שאגב אם מסתמכים על הצורה הפרסית שלה, ניקודה "ארפאצִ'יֶה", כדאי להמשיך בחיפושים ולאתר את שפת המקור (כורדית? ארמית? סורית/ארמית סורית?) Tomn - שיחה20:09, 19 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה Hanay, אני חושב שאני מבין את מקור הבלבול; במקור שציינת כתוב "on the left bank of the Tigris river..."; כשזה נוגע לנהרות, נהוג להתייחס לגדות הימנית והשמאלית יחסית לזרימה במורד הנהר. כיוון שכיוון הזרימה הכללי של החידקל הוא דרומה, הגדה ה"ימנית" נמצאת ממערב לנהר, וה"שמאלית" ממזרח לו, כך שעל פי הבנתי אין סתירה: התל שוכן בצד הגדה המזרחית, שהיא גם הגדה ה"שמאלית" ביחס לכיוון הזרימה דרומה. מה דעתך? Tomn - שיחה18:33, 20 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל התודות לגוגל :-). אגב, דומני שהקואורדינטות שגויות בכל הערכים הלועזיים... בקואורדינטות שמצויינות בהם יש איזה מקום יישוב בשם كوندي ملح או "כונדי מלח", אבל באנגלית הוא נקרא משום מה Malla Ulya, אולי שם כורדי... מילא, די לנו בצרותינו שלנו ;-). Tomn - שיחה18:55, 20 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חנה Hanay, ובינתיים מצאתי גם את הצורה הערבית של טפה גוורה. מדובר אמנם בשלושה מופעים בלבד, אבל הם מתייחסים לאותו אתר ארכיאולוגי: تبه غاورا. תעתיק אפשרי לעברית: תבה ע'אורא, אבל אולי תעדיפי לקבל חוות דעת מקצועית יותר ממתעתקינו המדופלמים מערבית. Tomn - שיחה19:27, 20 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Sicca > לא איתרתי ערך מקביל בעברית. בכל מקרה זה השם הלטיני, שנשאר זהה גם בשפות אחרות. זהו שמה הלטיני של העיר המודרנית El Kef.
Leptis > ??? הלפטיס היחידה שמוזכרת בערך הספרדי (והערך היחיד שמתחיל בלפטיס) היא לפטיס מגנה (וכן גם מופיע במקרא המספרים), אבל המיקום שלה לפי הקואורדינטות רחוק מאוד מכפי שזה נראה במפה. נראה שהכוונה ללפטיס פרבה, אך כאמור אין כל אזכור לכך בוויקי' הספרדית.
מקרא:
עיגול ירוק: ערים ש____ לקרתגו. אני לא בטוח איך לתרגם afines. ב-spanishdict הציעו "קשורות", אבל אני לא חושב שזה התרגום הכי מדויק במקרה הזה.
זהו, נראה לי. אם משהו לא ברור, שאל. מתייג את GeriReshef, שאני מקווה שיוכל לעזור עם התרגומים שלא הצלחתי, ואת בראנד, שכתב את הערך על מאתוס, כדי להבהיר את עניין הלפטיס. Mbkv717 • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ו • 21:11, 8 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנוגע ללפטיס, אני לא יודע פוליביוס פשוט כותב לפטיס בלי להרחיב, וגם הקומונוטאר לא מסביר. בנוגע ל Sicca, זו עיר חשובה בשם סיקה. לא נרה לי שמאתוס "הסיר" מצור כל שהוא מעל אוטיקה, הוא זה שהיה נצור שם ולא ההפך. בראנד - שיחה01:13, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה אלדד, אתה כמובן צודק בנוגע להווה. פשוט מכיוון שלא הייתי משתמש בהווה אם הייתי כותב את המפה, זה "יצא לי" בעבר. בראנד, שים לב ש(במפה כתוב ש)חנו הוא זה שמסיר את המצור ולא מאתוס כפי שכתבת. Mbkv717 • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ו • 16:54, 9 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה, האמת היא שבתחילה תיעתקתי לפי השמיעה מקליפ הביצוע של ז'אק ברל והתעתיק היה די דומה לתעתיק האחרון של אלדד. אבל על פי פנייתי הראשונית כאן, בא יונה ב. ושינה לגירסה שהייתה קיימת בערך ביומיים האחרונים. כך שנשארתי באי הידיעה הראשונית שלי.אודי - שיחה08:14, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Eldad למה קונד? לא שומעים את הדל"ת. בנוגע לתעתיקים האחרים שלך, אין לי בעיה למרות שבשילוב on n'a לא ממש שומעים את הנו"ן המאונפפת לכן תעתקתי "או נא" אם כי אולי או־נא מתאים יותר (למרות הצמדת המילים שלא קיימת בשפת המקור). אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה08:21, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יונה, אתה צודק, אבל הרי כאן לא מדובר במילה Quand בפני עצמה (שהיינו מתעתקים אותה "קאן", לא "קון", דרך אגב), אלא ב-Quand on. כשאתה הוגה Quand on שומעים את ה-d, נכון? אלדד • שיחה08:23, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ולא יכולתי לכתוב "קאן דון", כי אז זה היה נראה ממש מוזר, אז, faute de mieux, זה הפך ל"קאנד און" (דרך נוספת, היפותטית, לתיעתוק הייתה: קאן ד-און, אבל אין צורך לסבך את הקוראים...). באשר ל"און נא", ממילא אנחנו נוהגים לתעתק n מאונפפת בתור נו"ן, אז תיעתקתי "און נא" במקום "או נא". אלדד • שיחה08:26, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ייתכן שזה היה צריך להיות "קאנט און" וכו' (אני מסכים אתך), אבל אני בכל זאת אשאיר את התעתיק "קאנט" רק למילה Quant. אני משתדל לשמור על תעתיקים קונקרטיים לצירופים קונקרטיים (והיות שכאן מדובר ב-d, בכל זאת השארתי ב-ד'). למשל, כל צירוף מאונפף שלא מסתיים ב-on או ont אני לא אתעתק ב-און, אלא ב-אן (זה כולל את an, ans, ant, en, ens, וכו'). אלדד • שיחה09:18, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חשבתי על זה פעם נוספת, ואני מקבל את דעתך בעניין הזה. שיניתי ל"קאנט און" במקום "קאנד און". במקרים האלה באמת נהגה "קאנט און", אז כדאי שגם התעתיק יהיה מדויק יותר, עד כמה שאפשר. אלדד • שיחה10:01, 18 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היי, מתלבטים כאן איך לתרגם נכון את שם הסדרה "Muhteşem Yüzyıl Kösem" Muhteşem Yüzyıl Kösem לעברית. הדעות חלוקות בין "המאה המפוארת - ..." לבין "מאה מפוארת - ...". מכיוון שלמיטב ידיעתי אין את ה' הידיעה בטורקית, אז התרגום הוא לפי הקשר. אשמח לדעת מה מהתרגומים נשמע יותר טבעי בעברית? תודה. Elvenking - שיחה22:37, 21 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההגייה זהה, כמו bye ו-by. כללי האקדמיה לתעתיק ממליצים לתעתק את הדיפתונג ay בסוף מילה כ-םַי, ובכתיב חסר ניקוד כ-םיי. למרות זאת, אנחנו כן כותבים ארמון ורסאי וצ'יאנג מאי. זה כנראה לא כזה משנה. מה שכן, מכיוון שהחברה טסה בעבר לישראל, כדאי להסתכל בפרסומים שלה ולראות כיצד היא עצמה אייתה את שמה בעברית (אם אכן עשתה זאת). Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ד בכסלו ה'תשע"ו • 13:31, 26 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
צריך להיות ארמץ כמו שאומרים בבולגרית ולא ארמיץ כי אנשים יכולים לסמוך על זה שם והבולגרים לא יבינו למה הם מתכוונים וכמו שהסבירו לי בבולגריה הסיבה שהשם הוא ארמץ ולא ארמיץ היא כי שני e גורמים לתנועה סגול- דווח בדיווח על טעות. זה נכון? Nachum - שיחה09:39, 24 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה שהערך כבר תוקן, אבל בכל אופן בדקתי עם ויקיפד בולגרי, ובפירוש ארמץ ולא ארמיץ. התנועה היא אֶ ארוכה. Ijon - שיחה15:46, 28 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לקראת העלאת ערכים העוסקים בדת הבהאאית בידי סטודנטים בקורס באוניברסיטה העברית, אני רוצה ליישר קו בנוגע לתעתיקים מערבית ומפרסית. בקורס ובאוניברסיטה אנחנו נוהגים לתעתק תעתיק מדויק, ולא כך תמיד בוויקיפדיה. אני רוצה להגיע להסכמה בנושאים הבהאאיים כדי להימנע מבלבול וממפח נפש בהמשך. שמות נפוצים ומקובלים בעברית (כמו מוחמד, חוסיין, וכו') נשאיר כפי שהם ולא "נתקן" אותם, אבל שמות שאינם נפוצים הייתי רוצה לתעתק במדוייק. להלן רשימת השמות והמושגים העיקריים שיש לתת עליהם את הדעת:
בהאאים, בהאאית, וכו' – עם שני א'
בהאא אללה – כיום בוויקיפדיה נפוץ "בהא אוללה" שבעיניי ממש נורא. הייתי שמחה מאוד להשתמש ב-"בהאא אללה"
עבד אל-בהאא – במקום "עבדול בהאא"
שוקי אפנדי – במקום "שוגי אפנדי". בפרסית נכתב شوقي افندي
צֻבח-י אזל – במקום "סובחי אזל" או גרסאות אחרות של השם
רצ'ואן – במקום "רידוואן". בפרסית رضوان ונהגה rizvan
טאהרה – בפרסית طاهره
ביאן – במקום "באיאן", או וריאציות אחרות
את האצ'אפה הפרסי אני רוצה לתעתק פשוט כ-י': דפתר-י פרויז, דפתרהא-י פאטמה (כתבתי גם הערה בדף השיחה של כללי תעתוק מפרסית).
אשמח לקבל משוב על כל הנ"ל; הסטודנטים עובדים במרץ (אני מקווה :)) ואני רוצה שכולם יהיו מתואמים.
תודה מראש! --סיון ל - שיחה21:39, 26 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום סיון, כתבתי תגובה מפורטת, אבל הפריעו לי באמצע הכתיבה, בשיחת טלפון בלתי צפויה, כך שהעלאת הדברים התעכבה, ובינתיים התנגשתי... אעלה את הדברים מחדש, להלן.
כמה הצעות ותשובות לשאלותייך לעיל:
ראשית, אנחנו משתדלים לכתוב בוויקיפדיה בעברית, לא בערבית או בפרסית. אני הגעתי לוויקיפדיה מתחום המזרחנות, ובשבועות הראשונים שביליתי בהם שעות על גבי שעות כל יום בוויקיפדיה, בעריכות של מספר רב מאוד של ערכים, הרצון שלי היה לתעתק את כל השמות הערביים, הפרסיים וכו' כפי שלמדתי באקדמיה, בתעתיק מדויק. למדתי עם הזמן שאנחנו פונים כאן לציבור הרחב, הלא-מזרחני, ולכן אנחנו צריכים לדאוג גם לאינטרסים של ההדיוטות, ולא רק לאלה של המגיעים מהעולם האקדמי ומהעולם המזרחני.
לכן, שמות מערבית או מפרסית אולי נתעתק באופן קרוב ככל האפשר לכתיב המקורי, אבל מילים רגילות נשתדל לכתוב בכל זאת על פי כללי העברית. אז שם כמו "בהאא אללה" – אני חושב שאפשר לקבל, בתור תעתיק מדויק מערבית/פרסית. לעומת זאת, בעניין הבהאים, הדת הבהאית, אני חושב שצריך לכתוב על פי כללי העברית, ב-א' אחת (משום שבעברית לא נהוג לכתוב במילה אחת שתי אל"פים ברציפות, להוציא מקרים שבהם נוהגים כללי הכתיב הישנים, למשל, כשתיעתקו את שמה של העיר אאכן בגרמניה). בעניין בהאא אללה, אולי אפשר לכתוב את השם כך, ולהוסיף את ההגייה לצדו, כך שהקורא הרגיל יוכל להבין איך להגות את השם.
כשאנחנו נוהגים לתעתק מפרסית, הנטייה (בוויקיפדיה) היא לכתוב על פי ההגייה בעברית. יוצא שאם הכתיב הפרסי המדויק (באותיות עבריות) יגרום להגייה שגויה, יש צורך להעדיף החלפה של האותיות הפרסיות המקוריות באותיות עבריות מקבילות מבחינת ההגייה. למשל, את האות צ' נחליף ב-ז, היות שכך הוגים בפרסית. אז במקרה של רצ'ואן - כפי שכתבת, כשההגייה היא ריזוואן, עדיף לכתוב כך בעברית, ולא "רצ'ואן". שוב, ויקיפדיה מיועדת לציבור הרחב, לאו דווקא למזרחנים, לערביסטים או לאיראנולוגים. במקרים דומים אנחנו כותבים את שם הערך כפי שיהיה נהיר לקורא הרגיל, ולצד שם הערך בראשית כל ערך נוסיף את התעתיק המדויק, באותיות עבריות, ונוכל גם להוסיף הערות באשר להגייה.
אני חושב שאפשר לקבל את תיעתוק האזאפה (או "אצ'אפה", בתעתיק מדויק מפרסית) בתור -י, כי על פי רוב זה תואם את ההגייה גם בעברית.
כאמור, במקרה של תיעתוק מילים שהכתיב המדויק שלהם, אות-אות, מפרסית לא יהיה נהיר לקורא העברי ההדיוט ויבלבל אותו מבחינת הקריאה, עדיף לבצע הטיה לכיוון הכתיב הפופולרי, כך שהקוראים, גם מי שאינם אמונים על השפה הפרסית, יוכלו להבין את הערך ולקרוא נכונה את השמות שמופיעים בו (כאמור, אפשר תמיד להוסיף את הכתיב הפרסי לצד שם הערך בעברית, וגם תעתיק עברי מדויק, אות-אות, כולל צ' וכו').
במקרה של שוגי אפנדי אני לא רואה בעיה, היות שה-ק' הפרסית נהגית באופן דומה ל-ג', כך שיש כאן תעתיק על פי ההגייה. "שוקי" ייקרא על ידי הקורא העברי בתור "שוקי", וכך ייווצר מצג שווא. עדיף להשאיר "שוגי אפנדי" (ואפשר לכתוב לצד השם גם את הכתיב הפרסי, ואת התעתיק המדויק).
אני מניח שאת יכולה לגזור מכלל ההערות וההארות שלי לעיל תשובות גם לשמות ולשאלות אחרות ששאלת או שרצית לשאול. אלדד • שיחה22:13, 26 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לבסוף, כמה הערות אד הוק בעניין השמות לעיל:
עבד אל-בהאא – במקום "עבדול בהאא" – אני נוטה להסכים. עבד אל-בהאא (או עבד אל-בהאא') היא צורת כתיבה נהוגה באשר לתעתיק שמות ערביים, והיא תתאים גם כאן;
צֻבח-י אזל – במקום "סובחי אזל" או גרסאות אחרות של השם – במקרה זה יתאים הכתיב סובח-י אזל, מן הסיבות שהזכרתי לעיל (צ תתועתק ל-ס' בעברית, כי כך נהגה השם בפרסית);
טאהרה – בפרסית طاهره – אכן, אני לא רואה בעיה בעברית בתעתיק שציינת;
ביאן – במקום "באיאן", או וריאציות אחרות – כאן יש בעייתיות מסוימת; אני מעריך ש"באיאן" (תעתיק מדויק: ביאן) יפתור את הבעיה.
עוד הערה קטנה, בעניין בהאא אוללה: אם נכתוב "בהאא אללה", הקורא יהגה את השם Bahaa Allah. אנחנו נוהגים להוסיף אמות קריאה שחסרות במקור, במקרה שהדבר נדרש עבור הקורא העברי. אז בעניין בהאא אללה, אפשר לכתוב את שמו בערך עצמו "בהאא אוללה", ובפתיח לערך לציין שבתעתיק המדויק השם הוא "בהאא אללה". היות שתהיה הפניה מן השם "בהאא אללה" לשם "בהאא אוללה", אני חושב שהכותבים שהזכרת יכולים להשתמש בתעתיק "בהאא אללה" אם כך הם רגילים. אלדד • שיחה22:38, 26 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם זה מלעיל או מלרע? אני אומר בדרך כלל hinami אבל מכיר מישהי שאומרת hinami. איזו הגיה היא הנכונה? Corvus,(שיחה) 17:27, 28 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שאותה מישהי צודקת, כי ההגיה של "חינמי" נגזרת מ"חינם", כלומר, האקצנט על ה-נ'. אגב, בכל מקרה זה איננו מלעיל, כי אז ההטעמה צריכה להיות על ה-ח', כמו בהונגרית :), וודאי לא על ה-"מי".שלומית קדם - שיחה21:22, 28 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-David.r.1929-2015-11-28T16:16:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Jiulong_River,_Gulangyu_Island-2015-11-28T16:16:00.000Z","replies":["c-David.r.1929-2015-11-28T16:16:00.000Z-Jiulong_River,_Gulangyu_Island"],"text":"Jiulong River, Gulangyu Island","linkableTitle":"Jiulong River, Gulangyu Island"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-David.r.1929-2015-11-28T16:16:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Jiulong_River,_Gulangyu_Island-2015-11-28T16:16:00.000Z","replies":["c-David.r.1929-2015-11-28T16:16:00.000Z-Jiulong_River,_Gulangyu_Island"],"text":"Jiulong River, Gulangyu Island","linkableTitle":"Jiulong River, Gulangyu Island"}-->
מה התעתיק הנכון לשמות המקומות האלה, בצפון נורווגיה: Bjørnskinn, on the island of Andøya וכן Gjøa (אונייה)? תודהשלומית קדם - שיחה21:14, 28 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Andøya - אַּנְיֱיה
Bjørnskinn - בְּיוּנְשְין (או, בְּיוּנְשְחְּוִין; הסיומת כמו טווין במרק טווין)
Gjøa - יִּיֱהּ
שלומית קדם, שאלתי כאן זוג נורווגי בשדה התעופה בקופנהאגן. זה מה שהם אמרו, פחות או יותר :) בכל מקרה כדאי להשאיר את המקור בסוגריים כשרושמים פעם ראשונה בערך את השם. לילה טוב, נילס אנדרסן - שיחה23:48, 15 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בספורט האמריקאי קיימת מסורת המכונה "Retired numbers" או "Retired Jersey" - מדובר במחווה שקבוצות עושות לשחקני עבר נחשבים, במסגרתו נתלת החולצה עם המספר של השחקן בתקרת האולם והמספר "יוצא לגלמלאות (ז"א שאף שחקן בקבוצה לא יכול להשתמש בו יותר). בערכים בויקיפדיה העברית תרגמו את המונח "Retired numbers" ל"מספרים שהוצאו לגמלאות" - התרגום נכון מילולית, אבל לא נשמע טוב. האם יש הצעה לתרגום אחר, המשמר את רוח הדברים, אבל נשמע פחות מאולץ? Eladti - שיחה00:26, 29 בנובמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב שאין שמות לחלקים האלה. צריך לחשוב על כל תחום כלי הנשק מימי הביניים ואולי להסתייע באקדמיה ללשון העברית. אעלה את זה בפני העמותה. גילגמש • שיחה14:01, 1 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זהו שגם אני שלחתי מכתב לפני כמה שבועות לגבי אחד מחלקי השריון וקיבלתי תשובה שמבוססת על הערך בוויקיפדיה. בעבר שלחתי מספר שאלות נוספות ולא קיבלתי שום תשובה מתקבלת על הדעת. לכן, אני חושב שעלינו להציע מונחים משלנו לאקדמיה ללשון העברית ולקבל מהם אישור רשמי לשימוש במושגים אלה כדי לא לחטוא בחטא המחקר המקורי. זה לא רק שמות של חלקי כלי נשק. זה גם סוגים שונים של כלי נשק ופרטי שריון וטכנולוגיה צבאית נוספת. מה שיכתב בוויקיפדיה העברית יקבע את השימוש במונחים האלה באינטרנט העברי כולו לכן צריך להזהר עם זה. גילגמש • שיחה14:11, 1 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני צריך להתייעץ עם מיכל לסטר לפני שאתן תשובה. כרגע אין להם באקדמיה תשובות טובות לשאלות כאלה וצריך לפתח שיתוף פעולה בתחום זה. ידוע לי שאבשלום קור הסכים לשתף פעולה (אם כי לאו דווקא בנושא הספציפי הזה) אז אולי אפשר לנצל את הקשר הזה ליצירת קשר יציב יותר לאקדמיה. אתייג בינתיים את משתמש:Eldad אולי יהיה לו רעיון אחר, טוב יותר. גילגמש • שיחה16:23, 1 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי, צריך לפתוח דף מסודר עם סוגים שונים של כלי נשק ושריונות ולבדוק מה אפשר לעשות ולא להסתפק רק בניצב החרב. גילגמש • שיחה14:36, 2 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היי אני צריך עזרה בתרגום המילה guaranteed בהקשר הזה, חיפשתי במורפיקס, בגוגל והמילים שם לא מתאימות
However, some of the promises made about such rights being guaranteed under global, continental, regional and national legal instruments have remained unfulfilled
עם זאת, כמה מההבטחות שניתנו על כך שזכויות אלו יישמרו/יובטחו תחת/על ידי כלים משפטיים גלובליים, יבשתיים, אזוריים ולאומיים לא מומשו. Mbkv717 • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ו • 20:35, 1 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום Mikey641, אני מתעתק מאורדו: גקהר (گکهڑ - אני מתעתק ברי"ש, אם כי העיצור הסופי בשם זה שונה מאד מהרי"ש שלנו), סולטן סארנג ח'אן (سلطان سارنگ خان), שֶׁר שאה סוּרי (شیر شاہ سوری). כל טוב, Tomn - שיחה17:42, 2 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעולם התוכנה ישנו המושג Dependency manager (מנהל תלותויות או מנהל תלותיות), איך נכון להגיד בעברית? תלותויות? או תלותיות? מה הכי נכון לדעתכם ל"תלות" בעברית, ברבים? Ben-Yeudith • שיחה02:22, 3 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"תלות" אמורה לקבל צורת רבים כמו "כמות", אז על פניו התשובה היא "תלויות". אבל זה לא נשמע לי נכון. בלי מילון (ברגע זה) אני נוטה לומר שתלות היא לא הקשר הספציפי בין שני עצמים אלא המושג המופשט.
יש הרבה תלויות(זה המונח? ) - המון Dependencies ל-PHP... חשוב מאד למצוא משהו שיתאר את המילה ברבים. אם תוכל לבדוק את זה היום בערב או מתישהו בסופ"ש עם מילונים \ ספרות לשונית וכו' זה יהיה נחמד, אישית אודה לך מאד! Ben-Yeudith • שיחה16:17, 3 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טוב, המילון שלי ("המילון החדש" מ-1973, יש לציין) טוען שאין צורת רבים לתלות; עם זאת, במבחן גוגל, מתברר שהתשובה היא תלויות, גם אם אני לא אוהב את זה. בפרט, ראה Dependency injection, שהצליח לשרוד כאן. נדב ס. • שיחה04:05, 6 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תלות נכתבת עם ת' ראשונה בשו"א, ולכן זה לא במשקל כמות (כפי שנרמז למעלה), אלא במשקל: דמות, זכות, חֲנות, כסות, לזות, עֱנות, פדות, רעות, רְשות, שבות, שהות ושטות. מילון אבן שושן מציין כי צורת הריבוי של: דמות זכות חֲנות פדות ורְשות (ר' בשו"א כלומר במובן של permission ולא במובן של authority) היא: דמויות זכויות חנויות - ואפילו פדויות ורשויות (כאמור אפילו במובן של permissions) ! מצד שני, הוא לא מציין את צורת הריבוי של: תלות, לזות, עֱנות, שבות, שהות, ורעות (במובן של אחווה - לא במובן שבפסוק "ושאלה אשה מרעותה"). מצד שלישי, הוא כן מציין כי למילים כסות ושטות יש שתי צורות ריבוי: הן כסויות ושטויות, והן (בעיקר בספרות הקדומה): כסותים ושטותים. והשווו גם טלית-טליתות (למרות: כפית-כפיות).
על כל פנים, אני לגמרי מסכים עם נדב, שלא חייבים לתרגם את זה לצורת ריבוי של תלות: מה רע ב"מנהל תלות"? כמו ש"serenity lodge" הוא "בית מרגוע" ולא "בית מרגועים"... סמי20 - שיחה13:44, 7 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אשמח אם תוכלו לעזור בתעתיק של השמות הבאים:
1. Israelitische Kultusgemeinde Wien (אנ')
2. Neudeggergasse Synagogue (אנ')
תודה מראש, Eskimoco - שיחה12:37, 11 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מבירור עם קרוב משפחה דובר גרמנית:
מתועתק ל-איסראליטישה קולטוסגמיינדה וין (Isra’e'litiʃe 'Kultusgemainde Vīn; הסימן ʃ מקביל לאות ש' בעברית). התרגום: הקהילה הדתית הישראלית/לבני-ישראל ב-/של וינה.
מתועתק ל-נוידגרגאסה זינאגוגה ('Noidegergase Züna'gōge; הסימן ü הוא כמו בשם הגרמני münich), ותרגומו בית הכנסת נוידגרגסה (או: בית הכנסת שברחוב נוידגר).
בערך "כיבוש ירושלים בידי הבריטים" נרשם "כוון" כאשר הכוונה למילה האנגלית "direction" . במילון "ספיר" מופיעות שתי האופציות "כוון" ו"כיוון". לדעתי עדיפה וברורה יותר הכתיבה "כיוון". אבקש עצה. Alpha12 - שיחה18:36, 11 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כיוון היא הצורה התקנית לכתיבה בכתיב חסר ניקוד. תיקנתי בערך בהתאם. תודה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ל' בכסלו ה'תשע"ו • 20:06, 11 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-Ibeenthere-2015-12-12T16:23:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4_love_interest-2015-12-12T16:23:00.000Z","replies":["c-Ibeenthere-2015-12-12T16:23:00.000Z-\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4_love_interest"],"text":"\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4 love interest","linkableTitle":"\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4 love interest"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-Ibeenthere-2015-12-12T16:23:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4_love_interest-2015-12-12T16:23:00.000Z","replies":["c-Ibeenthere-2015-12-12T16:23:00.000Z-\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4_love_interest"],"text":"\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4 love interest","linkableTitle":"\u05d4\u05de\u05d9\u05dc\u05d4 love interest"}-->
המילה love interest מופיעה ברוב הדפים של סדרות וסרטים באנגלית, הכוונה של המילה היא פחות או יותר אדם (ה-love interest) שבינו לבין אדם אחר מתפתח משהו פחות משמעותי ממערכת יחסים אך יותר משמעותי מסטוץ. איך מתרגמים את המילה? Ibeenthere - שיחה18:23, 12 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעיקרון שם משפחה קודם לשם ראשון, ובכלל הערך אבה נובויוקי באנגלית שממנו תורגם הערך העברי כותב את שם המשפחה אח"כ, כלומר נוביוקי אבה. אולי כדאי לשאות את [[מתרגם הערך למה הוא בחר לכתוב שם משפחה קודם. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 17:42, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מודה שקיים בלבול (לפחות אצלי) בנושא הזה. נראה שכשמדובר באישים בני זממנו משתמשים בשם פרטי->שם משפחה, וכשמדובר באישים היסטוריים זה הפוך, אבל גם כאן אין הפרדה ברורה ומוחלטת, ואפשר למצוא ערכי אישים היסטוריים שמופיע שם פרטי ואח"כ משפחה. התבנית שם יפני נועדה למנוע את הבלבול הזה, והיא אכן עוזרת להבין מה שם המשפחה, אבל לא ידוע לי על מדיניות. כמובן, אולי אני טועה. Goony663 - שיחה19:48, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה ידוע שביפנית עצמה סדר השמות הפוך מהסדר ה"מערבי", כפי שמוזכר בשם משפחה. כמתרגמים מתחילה השאלה היא איזה סדר צריך להיות בתרגום. Mbkv717 • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 20:55, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי סדר השמות צריך להיות לפי שפת היעד (עברית), אלא במקרים שנתקבעו. בכל מקרה, כמו שנאמר, רצוי להניח את התבנית בכל ערכי האישים היפנים כדי למנוע בלבול עתידי. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ג' בטבת ה'תשע"ו • 20:59, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש עוד שפות (למשל הונגרית) בהן שם המשפחה קודם לשם הפרטי. למיטב ידיעתי, הנוהג בוויקיפדיה בעברית בעניין זה הוא כמו ויקיפדיה באנגלית ועוד ויקיפדיות - שמות הערכים הם לפי "שם פרטי שם משפחה" (כלומר לא פטפי שנדור כמו בוויקיפדיה בהונגרית - hu:Petőfi Sándor, אלא שנדור פטפי, כמו בוויקיפדיה באנגלית - en:Sándor Petőfi). הדוגמה בהונגרית ולא ביפנית משום שלרובנו קל יותר לקרוא את הא"ב ההונגרי מאשר היפני, אבל העיקרון זהה: שמות הערכים אמורים להיות שם פרטי שם משפחה, ומוסיפים את תבנית:שם יפני כדי להבהיר לקוראים שבשפת המקור שם המשפחה קודם (במילים אחרות - אכן צריך לשנות את שם הערך. אין מניעה להשאיר הפניה). קיפודנחש22:14, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב שכדאי לשנות את התבנית שם יפני לנוסח כגון: "זהו שם יפני. בתעתיק העברי שם המשפחה יופיע שני, אך ביפנית הוא מופיע ראשון" הנדב הנכון - שיחה23:43, 14 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך כותבים את "Nkulunkulu Mnikati wetibusiso temaSwati" בעברית (כך נכתב באנגלית)
תודה רבה רבה מראש!
--Mikey641 - שיחה16:39, 15 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תרגם בבקשה את שם ההמנון, ואל תתעתק אותו. לגבי השם השני: דייוויד קנת' רייקרופט. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ד' בטבת ה'תשע"ו • 17:35, 15 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
O Lord our God, bestower of the blessings of the Swazi; כך באנגלית. תרגום בבקשה. Nachum - שיחה14:21, 16 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני נוטה לומר: הו, אלוהינו, מברך הסוואזים / בני העם הסוואזי.
The Lord our God הוא לרוב תרגום של ה' א-לוהינו, אבל כאן זה לא כל כך שייך, לדעתי. נדב ס. • שיחה00:09, 17 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום וצהריים טובים,
האם תוכלו בבקשה לתרגם לי את המילה המודגשת?: Colter starred in the series Halo: Nightfall and provided the motion capture for Agent Locke in Halo 5: Guardians.
תודה מראש--Mikey641 - שיחה14:12, 16 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. זה מה שכתבתי כבר קודם אך זה נשמע לי כמו תרגום צולע ולכן אם יש למישהו הצעה אחרת אני אשמח. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ו • 19:41, 28 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
משפט של הכדורגלן גינטר נצר: „Am Samstag stehen elf Geschäftsleute auf dem Platz, von denen jeder seine eigenen Interessen vertritt. Sie suchen zusammen den Erfolg.“ מגוגל טרנסלייט אני מבין משהו בסגנון: "בשבת, 11 אנשי עסקים נאספים במגרש, כל אחד דואג לאינטרסים שלו ומצפים ביחד להצלחה". אני מבקש תרגום יותר מדויק ומסוגנן. תודה.אודי - שיחה00:02, 19 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשבת, 11 אנשי עסקים משחקים במגרש. כל אחד מייצג את האינטרסים שלו והם מחפשים ביחד הצלחה. Nachum - שיחה12:42, 19 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא יודע, אולי אני טיפה קשוח מדי. אני מבקש שמישהו אחר יעבור על הערך, כי הכותב נעלב מהניסיון שלי להסביר על בעיות ניסוח. האם זה נראה קריא? Corvus,(Nevermore) 00:04, 20 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-Avi_rosenthal-2015-12-21T22:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05db\u05d9\u05e6\u05d3_\u05de\u05d0\u05d9\u05d9\u05ea\u05d9\u05dd_\u05d1\u05e2\u05d1\u05e8\u05d9\u05ea_\u05d0\u05ea_\u05e9\u05de\u05d5_\u05e9\u05dc_Leonard_Jimmie_Savage?-2015-12-21T22:51:00.000Z","replies":["c-Avi_rosenthal-2015-12-21T22:51:00.000Z-\u05db\u05d9\u05e6\u05d3_\u05de\u05d0\u05d9\u05d9\u05ea\u05d9\u05dd_\u05d1\u05e2\u05d1\u05e8\u05d9\u05ea_\u05d0\u05ea_\u05e9\u05de\u05d5_\u05e9\u05dc_Leonard_Jimmie_Savage?"],"text":"\u05db\u05d9\u05e6\u05d3 \u05de\u05d0\u05d9\u05d9\u05ea\u05d9\u05dd \u05d1\u05e2\u05d1\u05e8\u05d9\u05ea \u05d0\u05ea \u05e9\u05de\u05d5 \u05e9\u05dc Leonard Jimmie Savage?","linkableTitle":"\u05db\u05d9\u05e6\u05d3 \u05de\u05d0\u05d9\u05d9\u05ea\u05d9\u05dd \u05d1\u05e2\u05d1\u05e8\u05d9\u05ea \u05d0\u05ea \u05e9\u05de\u05d5 \u05e9\u05dc Leonard Jimmie Savage?"}-->
שלום, כיצד מאייתים בעברית את שמו של Leonard Jimmie Savage? סאבג' היה מתמטיקאי אמריקאי. תודה Avi rosenthal 00:51, 22 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראשית, אני יודע שזה לא המזנון, אבל יש כאן הרבה אנשים אוהבי לשון ועברית, שאני בטוח שיתעניינו וישמחו לשמוע על כך, אז רציתי להודיע גם כאן, תודה על הסבלנות.
היי כולם, אחרי הקורס הראשון והמאוד מוצלח, אני שמח להודיע שנפתחה ההרשמה למחזור השני של קורס ויקימילון - קורס לכתיבת ערכים מילוניים במיזם ויקימילון. הקורס הוא שיתוף פעולה של עמותת ויקימדיה ישראל, האקדמיה ללשון העברית, הספרייה הלאומית בירושלים ועורכי ויקימילון.
זו הזדמנות ממש טובה לכל חובבי הלשון ובלשנות, לשמוע הרצאות וללמוד כיצד כותבים מילון.
פרטים נוספים ניתן לראות בקול הקורא.
ולהרשמה אפשר להיכנס לכאן.
אחת השיטות הסטטיסטיות להצלחה בהימורים נקראת Dutch book. כתבתי עליה ערך (בעבודה). הפנו את תשומת ליבי לכך התרגום שלי למונח: ספר הולנדי הוא שגוי, משום שלמונח book יש משמעות נוספת: רישום הימורים. ברור לגמרי שזו המשמעות הנכונה בהקשר של הערך שאני כותב. לא מצאתי תרגום מתאים לעברית. אשמח לקבל תרגום כזה. תודה Avi rosenthal 12:25, 27 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון מאד. אגב ככה זה גם נקרא בצרפתית: pari hollandais. דבר אחד בטוח: "ספר הולנדי" נשמע שגוי לחלוטין. סמי20 - שיחה22:38, 27 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני כותב ערך על המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הפולניג'רזי ניימן. האיות בויקיפדיה האנגלית הוא Jerzy Spława-Neyman. גם בויקיפדיה הפולנית מאוית השם כמו בויקיפדיה האנגלית. אחד המשתמשים שינה לי את שם הערך ליז'י ניימן והשאיר הפניה מג'רזי ניימן.
אציין כי:
בתחרות הסטטיטיפדיה מופיע דף עם נושאים אפשריים לכתיבת ערכים. ניימן מופיע שם כג'רזי ניימן.
בפולנית: יז'י ספלאווה-ניימן. אבל היות שהוא היה פעיל בהמשך בארצות דוברות אנגלית, אולי ג'רזי ספלאווה-ניימן גם כן אפשרי בעברית. אלדד • שיחה00:21, 29 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתוך מחשבה שהוא בעצם פולני, ואת רוב שנותיו בילה בפולין, אני מניח שעדיף יז'י ניימן. מה שהתכוונתי לעיל שיש גם הצדקה לאלה שכותבים את שמו על פי ההגייה באנגלית, ולא בפולנית. אבל אני חושב שעדיף שנאיית את שמו על פי ארץ הולדתו, שבה חי את רוב חייו. אלדד • שיחה00:24, 29 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיוני mashta אומר. אגב, בפולנית זה לא ספלאווה, אלא ספוואווה (בכתיב מנוקד: סְפְּוָּאוָה. קרי: spwava). סמי20 - שיחה12:42, 29 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סמי, אתה צודק. אבל החלטנו מזמן, כנהוג בעברית, להתעלם מה-W הפולנית ולתעתק אותה כ-ל' רגילה. דוגמאות מקובלות: לך ולנסה (ולא: לך ואוונסה), לודז' (ולא: ווּדג') ועוד. אלדד • שיחה12:50, 29 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ת'אמת? לא ראיתי call החלטה כזאת, אבל imta אומר, אז אתה כנראה יודע mashta אומר... :-)
אגב: אם אתה תוהה - מה פתאום כתבתי call עם a (לא עם o), אז התשובה היא - שגם המילה "כָּל" מנוקדת בקמץ (לא בחולם). כמובן אפשר לקח Ted זה גם לכיוון ההפוך: כי לכאורה היה אפשר לתהות - מה פתאום בספרי התנ"ך מודפס "כל" (שאחריה מקף) בקמץ (לא בחולם), אבל התשובה היא, שזאת לא mama שאלה - כי הרי גם את call כותבים עם a (לא עם o). יאאלה, באי. סמי20 - שיחה11:51, 31 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פוג'יה צריך להיות פוג'ה. Giorgio באיטלקית: ג'ורג'ו, לא ג'יורג'יו. Foggia – פוג'ה, לא פוג'יה. אלדד • שיחה23:44, 30 בדצמבר 2015 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פיזיקאי אמריקאי ממוצא צ'כי בשם Karl Guthe Jansky מופיע אצלנו קרל ג'נסקי (אין עדיין ערך), במקומות אחרים מופיע ינסקי, מה נכון?
בברכה, --שרעטל - שיחה07:43, 2 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האדם חי את כל חייו בארה"ב, ולכן מה שקובע לגבי שמו הוא - לא המבטא בצ'כית - אלא המבטא באנגלית. אמור מעתה: ג'נסקי. אלא אם כן יתברר שהוא עצמו ביטא את שמו לפי ההיגוי הצ'כי; אבל אני מהמר שגם הוא ביטא לפי ההיגוי האנגלי - ג'נסקי: לא רק בגלל שהוא עצמו אמריקאי מבטן ומלידה, אלא בעיקר בגלל הסיבה הפרוזאית - שככה כינוהו מן הסתם כל החברים והפקידים וכו' כו' - אשר מן הסתם אינם אמורים להכיר את כללי המבטא הצ'כי: כשהם נתקלים באות j, אז באופן אוטומטי הם (כמו הישראלים אגב) מבטאים את זה לפי ברירת המחדל - שהיא מבחינתם: ג'.
אגב: מתוך השיקול הנ"ל אין לשאוב איזשהו כלל ברזל, כי יש כמה יוצאים מן הכלל: למשל, האמריקאי נועם חומסקי - ששמו מבוטא באנגלית צ'ומסקי - קיבל בויקיפדיה העברית ערך על שם נועם חומסקי, אבל זה רק בגלל שהוא עצמו (כדובר עברית) חתום כך על ספריו שתורגמו לעברית. עוד מקרה חריג: האמריקאי מרק צוקרברג, למרות שהוא עצמו הוגה את שמו לפי ההיגוי האנגלי: זוקרברג. הסיבה להתקבעות הערך על שם "צוקרברג" בויקיפדיה העברית - היא פשוט בגלל שכך נוהגים דוברי העברית לכנות את שמו, וזאת אגב בגלל שבקרב קהילת דוברי העברית (שרבים מתוכה הם ממוצא יקי) - נפוץ יותר שם המשפחה צוקרברג בהיגוי גרמני - מאשר שם המשפחה זוקרברג בהיגוי אמריקאי. על כל פנים, השיקול הזה היה יכול להיות רלוונטי לאופן הראוי לאיות שמו של ג'נסקי בויקיפדיה העברית - רק אילו התברר שדוברי העברית מכנים אותו לפי ההיגוי הצ'כי, אבל כיון שלא זה המקרה, אז מה שנותר כקובע - הוא ההיגוי של דוברי האנגלית - הואיל וזו החברה שבה האדם הזה חי. סמי20 - שיחה00:06, 3 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלדד, אתה צודק (לפחות בהנחה שע"י האות א התכוונת לסמן, לא את הניקוד הקיים במילה "כאן" - שתנועתה קדמית בעברית מודרנית, אלא את התנועה האחורית u שקיימת באנגלית - בפועל הארכאי cun - כמו גם בפועל cut). אבל צוקרברג עצמו הוגה את שמו: זוקרברג (בהתאם אל מבטא האות z אשר לפי ההיגוי האנגלי), כלומר עם u שמבוטאת לפי ההיגוי הגרמני. סמי20 - שיחה01:54, 3 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אפשר להוסיף פרט קטן: היחידה הפיסיקלית, Jansky הקרויה על שמו, נהגית בפי כל "ג'נסקי". זו יחידה שמשמשת בעיקר באטרונומיית רדיו. כל טוב, Tomn - שיחה10:16, 3 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כלומר גם בפיהם של הצ'כים העוסקים באסטרונומיית רדיו? אני שואל, כי השם הפרטי Jansky מבוטא בצ'כית יאנסקי.
לאן אני חותר? תראה: ישנו מתמטיקאי ישראלי מאד מפורסם בעולם (בטח שמעת עליו): שהרון שלח. על שמו קיים המושג המתמטי "Shelah Cardinal". ברוב העולם מבטאים את זה "קרדינאל שלה" (לאו דווקא עם מפיק וכמובן בהיפוך הסדר שבין שתי המילים הנ"ל אם כך דורש תחביר שפת הדובר), אבל דוברי העברית מבטאים את זה "קרדינאל שלח" (לכן אילו כתבתי בויקיפדיה העברית ערך על הקרדינאל הזה, הייתי מוודא ששם הערך יהיה "קרדינאל שלח"). סמי20 - שיחה10:37, 3 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהו הזמן שבו פותח הרעיון של מדבר, נוכח ונסתר בדקדוק העברי?
והאם רעיון זה החל בדקדוק העברי ומקורו משם או שיובא מערבית או משפה אחרת?
וכמו כן מתי הזמן שבו החל השימוש במונחים של גוף ראשון שני או שלישי?
לתחושתי, בתחילה השתמשו בשיטה של מדבר נוכח ונסתר, ולאחמ"כ עברו להשתמש בשיטה של גוף ראשון שני ושלישי. אבל זו כאמור רק תחושה שאשמח לברר. אשמח לדעת את תחילת השימוש בכל אחד משני מערכות מונחים אלה המתייחסים לגופים 17:06, 3 בינואר 2016 (IST)
היה מפתה לומר שהמונחים "מדבר נוכח ונסתר" לקוחים מערבית, כי השימוש העברי בהם התחיל בימי הביניים, בעיקר בספרד - שבה השפה המדוברת היתה אז ערבית: כך אפשר למצוא אותם בספריהם של פוסקים ופרשני המקרא מאותה תקופה: רבי נתן בן יהודה (המאה ה-13), רבי אשר בן יחיאל (אמנם נולד באשכנז אבל חי גם בספרד 1250-1327), רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (1250-1330), רבי בחיי בן אשר (1255-1340), רבי דוד אבודרהם (המאה ה-14), רבי יוסף אלבו (1380-1444), רבי יצחק אברבנאל (1437-1508), ועוד.
אבל דווקא הראשונים שהשתמשו בביטויים האלה היו מארצות שאינן דוברות ערבית: רבי יצחק בן אשר הלוי מאשכנז (נולד במאה האחת עשרה), רבי אברהם בן נתן (1155-1215) ורבי דוד קמחי (1160-1235), שניהם מפרובנס. עוד השתמשו בביטויים אלה: רבי מנחם ריקנאטי מאיטליה (1250-1310), רבי אהרן הכהן מלוניל שבפרובנס (המאות ה-13 וה-14), רבי אליהו מזרחי מתורכיה (1435-1526), ועוד.
לגבי "גוף ראשון/שני/שלישי": לדעתי אלו מונחים חדשים יחסית, בתרגום ישיר מאנגלית וכיוצא בכך. סמי20 - שיחה19:15, 3 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא לגמרי מדויק. המונחים "מדבר" ו"מסתתר" מצויים בתרגומו של יהודה אבן תיבון ל"ספר הרקמה" של אבן ג'נאח, ויש לשער שנשאלו על ידי מדקדקי אשכנז שנמנו לעיל. אגב, הגוף השני מכונה שם באופן מוזר "המדובר בו". מניחה שזה תרגום מילולי של מילת היחס הרלוונטית בערבית (כלומר, "מדובר בו" = מדובר אליו)? פלימפססט - שיחה
הראשונים שהשתמשו בביטוי "נוכח" ו"נסתר" (לא מסתתר אלא "נסתר") היו רבי יצחק בן אשר הלוי מאשכנז (נולד במאה האחת עשרה), רבי אברהם בן נתן מפרובנס (1155-1215), ורבי דוד קמחי (1160-1235) - אף הוא מפרובנס (כל אדם יכול למצוא זאת בקלות - בהוצאת מקראות גדולות של התנ"ך, למשל בפירוש רד"ק לספר נחום ג יא). סמי20 - שיחה19:55, 4 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל אבן ג'נאח קדם להם (חי במאות ה-11-10). "מסתתר" הוא פשוט תרגומו של אבן תיבון, שהרי ג'נאח כתב ערבית. בהחלט סביר בעיניי ש"נסתר" הוא תרגום עברי אחר למונח הערבי ששימש את ג'נאח (זה בהחלט מסתבר יותר מן האפשרות החלופית שאותו מונח צמח במקרה ובאופן עצמאי בשתי המסורות הדקדוקיות). לגבי "נוכח" - צריך עיון, אך ייתכן שזה באמת חידוש של המדקדקים האשכנזים. פלימפססט - שיחה
אני מזכיר, שהדיון הוא על הראשון שהשתמש במילה העברית "נסתר" (או "מסתתר" אם את רוצה). אבן ג'נאח לא השתמש במילה העברית הזו, בעוד שאבן תיבון לא היה הראשון שהשתמש במילה הזו. סמי20 - שיחה21:22, 4 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה מתחיל להרגיש כמו ויכוח סרק, אבל להזכירך, אתה שללת את האפשרות שהמינוח נשאל מהדקדוק הערבי. ובכן, כיוון שאבן ג'נאח (שהטרנמינולוגיה שלו שאולה רובה ככולה מהמדקדקים הערבים) משתמש במונח שמשמעו בערבית "נסתר" (אגב, ייתכן שגם חיוג' - לא בדקתי), זה לא מאוד מתקבל על הדעת, אם גם לא לגמרי בלתי אפשרי, שמונח זהה נטבע במקרה על ידי המדקדקים האשכנזים. סביר להניח שהטרמינולוגיה נדדה באורח זה או אחר. פלימפססט - שיחה
לגביי דבריי הראשונים - את הגבת לראשונה ש"זה לא לגמרי מדוייק", אבל אם תבחני אותם טוב - תמצאי כי דווקא דייקתי בניסוח: מעולם לא קרה, שכדברייך - "שללתי את האפשרות שהמינוח נשאל מהדקדוק הערבי". רק טענתי, כי מחד גיסא - "מפתה היה לומר" שהמינוח הזה לקוח מערבית, וכי מאידך גיסא מתברר - שהראשונים שהשתמשו בו - התגוררו דווקא בארצות שאינן דוברות ערבית. מי שרוצה להשתמש בדבריי כדי להסיק מהם שאני "שולל" את האפשרות שהמינוח נשאל מערבית, עושה זאת על אחריותו בלבד. כשלעצמי, מעולם לא היכרעתי בסוגיה זו, ולכן גם נזהרתי אז להתנסח כפי שהתנסחתי - על מנת להשאיר פתח לאותו ספק שלגביו את בעצמך מציינת שהוא "לא לגמרי בלתי אפשרי". סמי20 - שיחה10:53, 5 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הי Tshuva, אני לא חושב שיש "נכון" או "לא נכון", ואעפ"כ אביא שני נימוקים שמכריעים לטעמי בעד "פרדש"; 1. במילה ההינדית प्रदेश אין תנועה ארוכה בהברה הראשונה (פְּרַ), מה גם שהיא לא באמת מונעת בפתח/קמץ, אלא בתנועה חטופה וקצרה, שרק בלית ברירה ובאין לה מקבילה עברית טובה יותר מתעתקים בפתח/קמץ. 2. הטעם במילה זו מלרעי (אם כי אסייג גם כאן: שאלת הטעם בלשונות הודו בכלל ובהינדית בכלל זה שנויה במחלוקת; ראשית, הטעם אינו מבדיל בשפה זו, כלומר בין אם תהגה אותה במלעיל או במלרע - היינו הך. אמנם אפשר למצוא "כללי טעם" בספרי לימוד ובמאמרים כאלה ואחרים, אבל הדעות, כאמור, חלוקות, והטעם עצמו "נזיל" מאד, יש ההוגים כך ויש ההוגים אחרת, ולעתים אותו דובר עצמו יהגה פעם כך ופעם אחרת.) אגב, את אותה מילה עצמה בגרסתה הבנגלית (প্রদেশ) הוגים "פרוֹדֵש". אילו היתה בשתי השפות תנועה ארוכה בהברה הראשונה, היו הוגים אותה בשתיהן "פרָ(א)דש" ממש. כל טוב, Tomn - שיחה18:04, 6 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המינוח העברי החובבני (הבלתי רשמי) הנוכחי, החליט (באופן תמוה לדעתי) להשליט את המובן Zentralamerika על שני מונחים עבריים שונים: "אמריקה המרכזית", ו"אמריקה התיכונה", וכך קרה - שעד כה נותר המובן Mittleamerika ללא מונח עברי פנוי (לכאורה). אילו הייתי חבר באקדמיה ללשון העברית, הייתי מבצע רפורמה במונחים, וקובע כי Zentralamerika יתורגם לעברית כ"אמריקה המרכזית" בעוד אשר Mittleamerika יתורגם לעברית כ"אמריקה התיכונה". אבל כל עוד שהמובן Zentralamerika שולט (בפטרונות תמוהה) על שני המונחים העבריים הנ"ל, אין ברירה אלא להשתמש עבור Mittleamerika במונח עברי שלישי - אמנם פחות מוצלח מ"אמריקה התיכונה" - אבל עדין סביר למדי: "אמריקה האמצעית" (ואם לא אז אולי "אמצע אמריקה", מבלי לערבב בין זה לבין המונח היווני "מסו-אמריקה" שחדר גם לעברית). איך שלא יהיה, אילו הייתי כותב בויקיפדיה העברית ערך על Mittleamerika, אז למען הסר ספק הייתי מוסיף - בגוף הערך - גם את המונח הלועזי (לפחות בסוגריים), עד שהאקדמיה ללשון העברית תואיל לעשות קצת סדר בבלגן. סמי20 - שיחה14:29, 5 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. לעניות דעתי, השאלה ששאלתי אינה במורפולוגיה; והראייה, שגם הכלל שנתת - כמענה לשאלתי - אינו עוסק במורפולוגיה (שאלה במורפולוגיה, זה למשל לשאול איזו מוספית יש להוסיף למילה "לבן" על מנת שהמילה תהיה בנקבה).
ב. כשאתה כותב "אין אינדיקציה", האם אתה מתכוון - אל היעדר אינדיקציה ביולוגית - או אל היעדר אינדיקציה דקדוקית? על כל פנים אינני מבין, איך סוגיית היעדר האינדיקציה - קשורה לכאן. הגע בעצמך: אילו שאלתי האם לומר: "האם החיה שראית הייתה אריה או לביאה?" או לומר: "האם החיה שראית היה אריה או לביאה", אז התשובה היתה ברורה: יש לומר "האם החיה שראית הייתה אריה או לביאה?" - שכן למרות שאין אינדיקציה ביולוגית האם החיה הזו הייתה זכר או נקבה, עדין יש אינדיקציה דקדוקית - שהמילה "חיה" היא נקבה, והרי רק זה מה שקובע - בשאלות מעין אלו. אבל איך סוגיית האינדיקציה קשורה לשאלה ששאלתי? האמנם אתה טוען שיש כלל שאומר, שכאשר אין אינדיקציה דקדוקית - האם נושא המשפט הוא זכר או נקבה - אז ברירת המחדל היא זכר? אם אכן לכך התכוונת, אז אשמח אם תַפנה אותי לאיזשהו מראה מקום מוסמך של הכלל הנ"ל, כי טרם התוודעתי אליו. סמי20 - שיחה21:50, 13 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בינתים אני מוותר על מקור, אסתפק בדוגמה (כמובן מבלי להפוך - את עצם הנדון שלנו - לדוגמה). סמי20 - שיחה14:39, 14 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כוונתי לאינדיקציה לגבי מין דקדוקי, כמובן, לא ביולוגי. וכן, זה בדיוק מה שאמרתי; ואוסיף: לשון יחיד ולא רבים (כמו שלא תשאל "האם מה שראית היו לבנים?"). איזו דוגמה היית רוצה? אביעדוס • שיחה17:07, 15 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאשר אני שואל, האם לומר "האם מה שראית היה לבן", או לומר "האם מה שראית הייתה לבנה", אז מניה וביה ברור שניתן להוסיף ולשאול, האם לומר "האם מה שראית היו לבנים", או אולי אפילו: "האם מה שראית היו לבנות". ואגב, אותה שאלה ניתן לשאול לא רק על המילה "מה" אלא גם על המילה "מי".
כזכור, ביקשתי ממך מראה מקום לכלל שלך שאומר, שכאשר אין אינדיקציה [דקדוקית] - האם נושא המשפט הוא זכר או נקבה - אז ברירת המחדל היא זכר. אם אינך מצליח למצוא מראה מקום לכלל הזה, אז אוותר (לפחות זמנית), ואסתפק בדוגמה נוספת לכלל הנ"ל ((כמובן מבלי להפוך - את עצם הנדון שלנו אודות המילים "מה/מי" - ל"דוגמה"). סמי20 - שיחה19:10, 16 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לכל כלל בר-משמעות - יש דוגמה, אחרת זהו כלל ריק מתוכן. רק כדי לשבר את האוזן, הנה הרגע סיימתי לנסח לך כלל אחר - מושגי - (זה הפותח במילים "לכל כלל" וכו'), ולכן גם הוא טעון אפוא דוגמה, אז הנה לך - ואפילו שתי דוגמאות - לכלל המושגי הנ"ל: א. לכלל היווני "כל אדם הוא בן-תמותה" אפשר להביא כדוגמה את סוקרטס (שהיה אדם ולכן - לפי הכלל היווני הנ"ל - היה בן-תמותה) או את נפוליון (כנ"ל). ב. לכלל האריתמטי "כל מספר שמתחלק בשש מתחלק בשתיים" אפשר להביא - כדוגמה - את המספר תריסר (שכידוע מתחלק בשש ולכן - לפי הכלל האריתמטי הנ"ל - מתחלק בשתיים) או את המספר שלושים (כנ"ל).
אתה נתת כלל לשוני שאומר, שכאשר אין אינדיקציה [דקדוקית] - האם נושא המשפט הוא זכר או נקבה והאם הוא יחיד או רבים - אז ברירת המחדל היא זכר יחיד. האם אתה יכול לתת דוגמה לכלל הלשוני הזה, כמו שאני נתתי דוגמה לכללים הקודמים (מקודם נתתי שלושה כללים: מושגי, יווני, ואריתמטי, ולכל אחד משלושתם - נתתי שתי דוגמאות). סמי20 - שיחה00:35, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המשפטים שהבאת נופלים תחת הקטגוריה של משפטים שנושאם נומינליזציה (פסוקית המתפקדת כשם), וההתאם הוא אכן זכר יחיד. ראה רון כוזר, "החג"ם - חלק דיבור או עמדה תחבירית", לשוננו נו,ג (תשנג) 241-248 (כוזר עוסק שם בעניין אחר, אבל מתייחס על הדרך לעניין ההתאם). פלימפססט - שיחה22:57, 16 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם אפשר לקבל דוגמה לנומינליזציה, מבלי להשתמש במילים "מה/מי" (שאותן כבר נתתי אני)? סמי20 - שיחה00:35, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בוודאי. במשפטים בעלי פסוקית נושא ההתאם הוא תמיד זכר יחיד. למשל, משפטים בעלי נשוא פסיבי שנושאו נומינליזציה:
"מדבריך *משתמע* ש...", "*נודע* לי ש...", "*הובהר" כי..."
משפטים עם פסוקיות מצומצמות:
"באמצעות המהלך *התאפשר* להקל על הנטל התקציבי".
לשיטת כוזר, גם משפטים עם אוגד "זה", שרווחים בעברית המדוברת, ינותחו כך:
"ללכת בגופייה זה *נעים* יותר בקיץ".
אם כי עדיפה בעיניי שיטת ג' גולדנברג, שאינו מנתח את "זה" כאוגד, אלא כנושא בפסוקית נשוא, כך ש"נעים" מותאם ל"זה" ולא לפסוקית.
למעשה, גם המשפט "אפשר לקבל דוגמה לנומינליזציה" הוא משפט שנושאו נומינליזציה, אלא ש"אפשר" הוא חג"ם, כך שאין לו מין ומספר.
מכל מקום, אני מוצאת שהשאלה שלך מעניינת, כי כדוברת ילידית, אני חשה שיש הבדל בין "מי" ל"מה" בהקשר הזה, אך אין לי כרגע שום מקור להיאחז בו. ומותר גם לתהות אם אמנם ראוי לנתח את "מי ש-", "מה ש-" כפסוקיות נושא, כנהוג בתחביר הפורמלי הנלמד בבתי הספר, או שיש טעם לראות ב"מי" ו"מה" כינויים המשמשים כגרעינים של פסוקיות לוואי. אז כרגיל, צריך עיון. פלימפססט - שיחה12:41, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. לפני שאגע בעיקר, אפתח עם שתי הערות בשולי הדברים: א. כתבת: "משפטים בעלי נשוא פסיבי שנושאו נומינליזציה". למה להצטמצם דווקא לנשוא פסיבי? מה רע במשפטים מטיפוס: "מדהים שהוא עוד לא התקשר", וכל כיוצא בכך. ב. לגבי ניתוח "זה": מתמיד נהגתי אינטואיטיבית לנתח את "זה" כאוגד; לפחות אם מתקבלת לכך אינדיקציה עקיפה, באמצעות תרגום המשפט לשפות אחרות (לא שהן אותוריטה מעל העברית או משהו - אבל הן בהחלט נותנות כיוון להצדקת אינטואיציה אוניברסלית קבועה הקיימת אצל דוברי כל השפות - ע"ע חומסקי); ובמיוחד לאור זאת שיש מצבים שבהם - פשוט אין ברירה אחרת - אלא לנתח את "זה" כאוגד, למשל במשפט מטיפוס: "השריטה הזאת - זה מהטיול".
וכעת לגופו של עניין: את כותבת כי אפשר לפרש את "מה/מי" ככינוי. האם כוונתך לכינוי גוף? סמי20 - שיחה16:18, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סמי, המשפט "השריטה הזאת - זה מהטיול" אינו תקני, המשפט אמור להיות "השריטה הזאת - היא מהטיול" ולכן טענתך שיש מצבים שבהם אין ברירה אלא לנתח את "זה" כאוגד מוטלת בספק. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ו • 17:14, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן לא תקני - בעברית של קרייני החדשות, אבל כן תקני - בעברית הישראלית המדוברת - שהיא היא נושא הדיון כאן. שים לב, שאני בסך הכל הלכתי בעקבות פלימפססט, שדנה - לא בעברית של קרייני החדשות - אלא בעברית הישראלית המדוברת, שבה משתמשים במשפט שהביאה פלימפססט (בשמו של כוזר): "ללכת בגופייה זה נעים יותר בקיץ ". ובכן אני מניח שאתה מסכים איתי, שאם תקני לומר כך (בעברית הישראלית המדוברת) - אז גם תקני (בעברית הישראלית המדוברת) לומר "השריטה הזאת זה מהטיול", הלא כן? אגב: מה לא תקין, אפילו בעברית הישראלית המדוברת? למשל, להגיד "השריטה הזה, הוא מהטיול". אם מישהו יגיד כך, אז ישר יזהו שהוא לא דובר עברית מלידה. אבל אם מישהו יגיד "השריטה הזאת זה מהטיול", עדין לא תהיה שום סיבה לחשוד בו שהוא לא דובר עברית מלידה, כי דבריו היו תקניים לחלוטין - לפי תקן העברית הישראלית המדוברת. רק חבל שבבגרות לא נבחנים גם על התקן הזה (הגיע הזמן). סמי20 - שיחה19:19, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מסכים עם ההשוואה. "שריטה" זה נקבה והמילה "זה" במשפט "השריטה הזאת - זה מהטיול" נסובה עליה, בעוד שבמשפט "ללכת בגופיה זה נעים" המילה "זה" נסובה על אופן ההליכה ולא על הגופייה. עוד דבר מדבריך שעליו אני חולק היא האמירה שלומר "השריטה הזה הוא מהטיול" נשמע לא ישראלי, במדוברת אנשים מתעלמים מהכללים ולהגיד "זה" במקום "זו" ו"הוא" במקום "היא" זה מאד מקובל (דבר הקשור כנראה אל הכלל שלשון זכר הוא ברירת המחדל, ואולי בכלל הסיבה לכלל). לגבי זה שלא בוחנים על לשון מדוברת בבגרויות זה כנראה מכיוון שמטרת הבגרות היא שתדבר עברית כמה שיותר על פי הכללים התקניים ובכל מקרה קשה לבחון על משהו שאין לו כללים מוגדרים. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ו • 20:09, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. כשציינתי את המשפט "ללכת בגופיה זה נעים בקיץ", לא התכוונתי לטעון שהמילה "זה" מתייחסת אל הגופיה: ברור שהמילה "זה" מתייחסת אל "ללכת". רק רמזתי, שההתייחסות אל המושג "ללכת" - כאילו שהוא חפץ - אשר עליו אפשר לדבר במונחים של "זה", היא תכונה של העברית הישראלית המדוברת - לא של העברית של קרייני החדשות.
ב. לעברית הישראלית המדוברת יש כללים מאד ברורים, שמתוארים היטב בסיפרות המקצועית העוסקת בבלשנות עברית.
ג. המשפט "השריטה הזאת זה מהטיול" - הוא תקני בעברית ישראלית מדוברת - שהיא היא נושא הדיון, כפי שהמשפט (שהובא ע"י פלימפססט) "ללכת בגופיה זה נעים בקיץ" - אינו תקני בעברית של קרייני החדשות אלא בעברית הישראלית המדוברת - שהיא היא נושא הדיון.
ד. המשפט "השריטה הזה הוא מהטיול" אינו תקני בעברית הישראלית המדוברת. אמנם, יתכן שאדם יתבלבל ויגיד "הוא" במקום "היא" וכדומה. זה בעיקר קורה במשפט מאד ארוך, שכאשר הדוברים מתקרבים לסופו (כשאז הם אמורים לבחור איזשהו אוגד שיתאים לנושא המוזכר בתחילת המשפט) - הם מספיקים לשכוח את התחלת המשפט, וכך נוצרת בטעות ההחלפה הנ"ל. אבל טעות כזאת אינה אמורה להתרחש במשפטים קצרים מסוג "השריטה הזה הוא כואב", פשוט כי כל מבנה לשוני כזה - סותר באורח חמור ביותר כללים מאד בסיסיים של העברית הישראלית המדוברת. אז מילא אם אדם טועה פעם אחת, אבל לטעות פעמיים באותו משפט (וקל וחומר שלוש פעמים) - זה כבר מוגזם - ומעלה חשש אמיתי שהדובר אינו עברי מלידה. מה לעשות, גם לעברית הישראלית המדוברת יש כללים מאד ברורים. סמי20 - שיחה23:26, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. נכון.
ב. שאלת "זה", ובאופן כללי, שאלת קיומם של אוגדים בעברית היא מורכבת מכדי שנדון בה כאן. גם משפט כמו "השריטה הזאת זה (/היא) מהטיול" ניתן כמובן לנתח בשיטת גולדנברג, אלא ש"זה/היא" במשפט מעין זה יתפקדו כנושא בפסוקית נשוא. אם טרם זכית לקרוא, אני מאוד ממליצה לך על מאמר המופת שלו, "על תורת הפועל והפועל העברי", מחקרים בלשון א (תשמ"ה), עמ' 348-295. גם אם לא תשתכנע בעניין האוגד, אני בטוחה שתמצא בו עניין ותועלת.
ג. כינוי דאיקטי (כמו "זה שראית היה לבן"). את מי/מה במשפטי "מי ש-", "מה ש-" ניתן לנתח כנושא ואת הפסוקית שאחריהם כפסוקית לוואי. אבל האם גם אתה חש הבדל בין "מי שראית הייתה לבנה" (שנשמע לי עילג אך לא בלתי דקדוקי) לבין "מה שראית הייתה לבנה" (שנשמע לי לא דקדוקי) או שזה בראש שלי? פלימפססט - שיחה23:44, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כפי שטוען סמי, המשפט "השריטה הזאת זה מהטיול" הוא ללא ספק דקדוקי (בניגוד ל**השריטה הזאת הוא מהטיול"), ומשפטים מדגם זה רווחים בעברית הישראלית. למיטב ידיעתי, אין תקן הנוגע לשימוש ה(פסוודו?-)אוגדי ב"זה" בעברית החדשה. לדעתי, זה עניין משלבי גרידא. פלימפססט - שיחה23:55, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אמנם לא קראתי את המאמר המומלץ; אבל אני סבור כי, המחלוקת שבין כוזר לבין גולדנברג לגבי השאלה האם המילה "זה" - כגון במשפט מטיפוס "מים זה חיים" - משמשת כאוגד או כנושא בפסוקית נשוא, דומה לשאלה האם המילה "את" - כגון במשפט מטיפוס "את רואה" - משמשת כנושא או ככינוי גוף. התשובה לשאלה האחרונה היא כמובן, שכאן כשרות שתי נקודות הסתכלות: מי שמסתכל על הכול מנקודת מבט תחבירית יטען כי, במשפט הנ"ל - משמשת המילה "את" כנושא (שלא כמו במשפט "הדוברת היא את"), בעוד שמי שמסתכל על הכול מנקודת מבט מורפולוגית יטען כי, במשפט הנ"ל - משמשת המילה "את" ככינוי גוף (שלא כמו במשפט "שפכתי את החלב"). ת'אמת? כולם צודקים. אותו דבר לגבי "זה" שבמשפט מטיפוס "מים זה חיים": מי שמסתכל על הכול מנקודת מבט של דוברי אנגלית יטען כי - הואיל והפירוש של "מים זה חיים" הוא water is life - אז יוצא שבמשפט העברי הנ"ל משמשת המילה "זה" כאוגד, בעוד שמי שמסתכל על הכול מנקודת מבט של דוברי רוסית יטען כי - הואיל והפירוש של "מים זה חיים" הוא Вода это жизнь - אז יוצא שבמשפט העברי הנ"ל משמשת המילה "זה" כנושא בפסוקית נשוא. ת'אמת? כולם צודקים: אוגד - הוא לא מילית גרידא - הוא בראש ובראשונה מושג (ע"ע חומסקי), ולכן אין מניעה שהאוגד יהיה קיים (בתור תבנית מוּלֶדֶת) גם בתודעתם של דוברי עברית - כפי שאכן קורה (גם אליבא דגולדנברג) במשפטים מטיפוס "משה הנו מנהיג", ולכן גם אין מניעה שכל נושא בפסוקית נשוא - ישמש בתודעתם של דוברי עברית כאוגד - כולל במשפט מטיפוס "מים זה חיים" אף אם ינותח לפי האנליזה ההגיונית של גולדנברג.
בשונה ממך, אינני מרגיש שום עילגות במשפט (שתקינותו מוסכמת עלייך) "מי שראית הייתה לבנה", וזאת מאותה הסיבה שבגללה גם אין שום עילגות במשפט "מי שדיברה בכנס הייתה אחותי". אגב, גם אינני מוצא שום עילגות במשפט "מי שראית היו לבנים", וזאת מאותה הסיבה שבגללה גם אין שום עילגות במשפט "מי שדיברו בכנס היו רק מוזמנים מחו"ל".
בהנחה שהביטוי "מה/מי-ש" הוא גרעין של פסוקית לוואי, חוזרת השאלה המקורית שלי: האם המשפט "האם מה שראית" (או המשפט "האם מי שראית") אמור להמשיך ב: "היה לבן" או ב: "הייתה לבנה" או ב: "היו לבנים" או ב: "היו לבנות". הרי אין כלל שאומר, שכל גרעין של פסוקיות לוואי הוא בהכרח זכר יחיד, הלא כן? סמי20 - שיחה16:45, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יפה עשית, ליעד. אני מסכים עם הניחושים שלהם, ועובדת מפתח היא שמו של אותו בישוף, שניסיתי (כמו Focal) לפענח כמילים נפרדות ולא כשם. Ijon - שיחה23:53, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חנה, נוספו היום עוד מגיבים בויקי היוונית, שבין היתר גם הוסיפו את שם התורם (Zosyn), שם הבישוף (אוטוניוס) ושם הכומר (גרמנוס). באחד הקישורים שהביאו מופיע כיתוב ברוסית תחת תמונת הכתובת: "Та же церковь, северный неф - "Господь Иисус Христос, помоги своему слуге. מי יכול לתרגם? Liad Malone - שיחה00:52, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
The same church, northern nave - "Lord Jesus Christ, help your servant--- google translate says.
אז ככה: הוספתי עכשיו את התמונה לערך. את פירוש הכתובת כתבתי בהערת שוליים כי מדובר בהצעה לפירוש והיא לא ודאית. קישרתי ממנה לדיון שפתחתי בויקיפדיה היוונית וגם לדף השיחה של הקובץ בויקישיתוף, שבו העורך היווני הבולט בדיון הזה סיכם את שתי ההצעות לפירוש. בכלל, חשבתי להעתיק את הדיון הזה בויקי היוונית לדף השיחה של הקובץ בויקיפדיה, השאלה היא אם זה מקובל ואם זה נחוץ. את הקישורים לויקי היוונית ולשיתוף עשיתי בצורה המגושמת, כי אני כבר לא יודע איזו תבנית עושה את זה. אשמח אם מישהו יתקן את הקישורים לתבנית "אלגנטית". בעקבות הדיונים שפתחתי ממש לאחרונה בויקי הערבית וויקי היוונית, אני מרגיש שהפכתי לויקיפד קוסמופוליטי... Liad Malone - שיחה01:23, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לנו שפע ערכים עם שני הכיתובים ואני מבקש לבדוק את האפשרות שאחד מהם שגוי. אני לא רואה הצדקה לתעתיק עם ת' לשם CATERINA וגם את השורש היווני, Αικατερινη מתעתקים כ"איקטרין", כפי שאפשר לראות בדף הפירושונים קתרינה. אנא, הביעו דעה בנושא. בברכה. ליש - שיחה15:03, 16 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי ההגעה עד לשם היווני המקורי הולכת רחוק מדי במקרה זה. יש לתעתק לפי הכתיב בשפת המקור, כאשר T היא ט' ו-TH היא ת'; כך קתרינה וקאת'י, אבל קאטרינה (ההוריקן) וקייטלין. Ijon - שיחה02:12, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי מתאים יותר "זידוסטשטיירמארק". אין צורך להוסיף א' אחרי הדל"ת. בברכה. ליש - שיחה23:43, 17 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש צורך, כי מדובר כאן בשתי מילים נפרדות. קיימנו על כך דיון ארוך, ממושך, במקרה אחר, דומה. דוגמה למילה אחרת היא השם הגרמני למשולש, "דרייק". שם זה צריך להיות "דרייאק" (אם תרצה, "דריי-אק"), כי מדובר בחיבור בין שתי מילים, "דריי" + "אק". בהגייה הגרמנית אמורה להיות הפרדה, היאטוס, וההיאטוס הזה אמור לבוא לידי ביטוי גם בתיעתוק העברי. אלדד • שיחה00:01, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמו בגרמנית, בהגייה המבדלת בין Süd לבין Ost, גם בעברית יש צורך להראות לקורא שמדובר כאן בשתי מילים. באשר למקף, אפשר לכתוב כפי שהצעת, ללא מקף. הצעתי את המקף כדי להקל על הקורא העברי, כדי שלא ייתקל במילה ארוכה כל כך, אבל זה לא חובה. אלדד • שיחה00:07, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב שאחת משתיים: או זיד-אוסט-שטיירמארק, או (כבגרמנית בלי מקפים) זידוסטשטיירמארק. אבל לכתוב - זידאוסטשטיירמארק - במעין כתיב-כלאיים שכזה, כלומר - מצד אחד כבגרמנית בלי מקפים - אך מצד שני עם שתי אימות-קריאה אחרי האות ד שלא כבגרמנית, יכריח את הקורא להניע את האות ד עם דיפתונג - כמו במילה פאוסט - שהרי אין תקדים בעברית לכך שבאמצע מילה יופיע חולם פשוט שמסומן ע"י "או". בקיצור, שתי הצורות הנ"ל שהיצעתי כשרות, אך לא צורת הכלאיים.
לגבי "דרייק", שם באמת הוגים את זה עם היאטוס - ולכן מתאים יותר לתעתק "דרייאק", מה שאין כן לגבי "זידוסט" או "זיד-אוסט": הרי לא הוגים את זה עם היאטוס, אז מה פתאום "זידאוסט" כאילו שזה היה פאוסט... זו דעתי, אבל כמובן אין לי שום יומרה לכפות אותה על אף אחד, והרשות נתונה. סמי20 - שיחה19:27, 18 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני שאתרגם מארמית לעברית, בוא נעשה קצת סדר. אתחיל דווקא בתרגומן של המילים העבריות שציינת (בסוף דבריך) - לארמית (מימין - תוצג מילה עברית, ומשמאל תרגומה לארמית):
ניצחנו = נצחנא/נצחנן/נצחן.
ננצח = נינצח.
ניצח = נצח.
שלנו = דידן.
מילולית, התרגום של "דידן נצח" הוא אם כן: "שלנו ניצח". כלומר (בהקשר החב"די): [הרעיון] שלנו ניצח, או משהו כזה. אילו התבקשתי לתרגם את זה (שוב בהקשר החב"די) באופן בלתי מילולי - אבל הכי קרוב לכוונה המקורית, אז הייתי מתרגם: "הניצחון הוא שלנו". סמי20 - שיחה21:04, 19 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. אני מחפש דווקא יותר את ההקשר המדרשי. אבל כנראה שאין הבדל ביניהם. שוב תודה!--שיע • (שיחה) • י"ד בשבט ה'תשע"ו • 23:39, 24 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא ידוע לי על שם עברי "רשמי" (אם דווקא את זה אתה מחפש), ולכן הייתי ממליץ לציין את הנוסח האנגלי. אבל אם בכל זאת אתה רוצה את זה בעברית, אז אפשר פשוט לתרגם את זה מילולית, באופן אשר - מן הסתם היה חופף את התרגום העברי הרשמי - אילו היה כזה:
"מסדר הידידות".
"מסדר הנסיך יארוסלאב החכם".
"צלב האבירים הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית".
"הצלב הגדול לאות כבוד של מסדר ההצטיינות מטעם המדינה".
ישנם עוד עיטורים בערך אך לא הבאתי אותם כאן מכיוון שהיה כבר ערך בעברית עליהם לכן ידעתי איך לתרגם. התכוונתי (ועודי מתכוון) בשאלה לשמות שיהיו לערכים עליהם כאשר יתורגמו מאנגלית. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 15:16, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מסתומרת "עודי מתכוון"? כאילו מה? הרי כבר ציינתי שעדין אין לזה תרגום עברי רשמי, אז אל מה "עודך" מצפה? המירב שאפשר לעשות בנתונים המצערים הנוכחיים, הוא (כנראה) להיחלץ חושים - ולהיות הנחשון הראשון שיטבע שם - שיהפוך במהרה לשם רשמי, הלא כן? סמי20 - שיחה15:25, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתנצל אם חשבת שהגבתי מתוך זלזול, זה לא המקרה, אני פשוט חושש שיכול להיות שניתן להם שם עברי בתבנית כלשהי שמפרטת רשימה של עיטורים או רשימה לתרגום ערכים שבהם עיטורים אלו מוזכרים. במקרה כזה יש לתרגם לאותו שם כדי שאף אחד לא יחשוב בטעות שאי ההקבלה בין השמות משמעה שמדובר באותות שונים. אם אתה בטוח שלא ניתן להם שם ברשימה כלשהי, או שאתה בטוח שאם יש אז אלו השמות שנבחרו אז אין לי שום בעיה עם להכניס שמות אלו (אני בהחלט מסכים שזה תרגום הולם, והייתי מתרגם אותם בצורה מאד דומה, פשוט אני לא רוצה ליצור כפילות ערכים שגוייה). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 15:56, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתנצל אם חשבת שחשבתי שהגבת מתוך זלזול. ת'אמת? לא מצאתי בדבריך אפילו שמץ של זלזול, ואם כבר - אז להפך, ותמהני כיצד עלה על דעתך שחשבתי להפך. אבל בוא נניח לזה, ונפנה לעיקר: ובכן, לגופו של עניין, אני לגמרי מסכים איתך שחשוב לברר האם בויקיפדיה כבר ניתנו שמות, וזאת כדי למנוע כפילויות. על כל פנים, לא ידוע לי שכבר ניתנו שמות כאלה, להוציא את מה שכבר ציינתי (בתרגום של העיטור השלישי) בתוך לינק. שא ברכה. סמי20 - שיחה16:26, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדף פירושונים אליו קישרת קיים ערך (אדום) מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית שרק מוכיח את טענתי שאכן ייתכן שיש כבר שמות שנבחרו. כך שאתרגם את השלישי על פי זה. אם מישהו ימצא במקום כלשהו שמות לשלושה האחרים, שיציין זאת. בינתיים אני מתרגם על פי מה שנכתב כאן. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 16:33, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך מתועתק? מחיפוש "הנסיך ירוסלב" עלה שכך כתוב בכמה ערכים, אך אז התברר לי ששם הערך הוא "יארוסלאב החכם", מה נכון? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 16:42, 20 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה עם לאנדן בירת יונייטד קינגדם? נויורק, העיר הגדולה ביונייטד סטייטס? לשנות הכול? נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 20:46, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הצורה היחידה שראיתי בטקסט עברי היא פיהרר. בן נתן, האם ראית טקסט עברי עדכני כלשהו שבו כותבים כפי שהצעת? ואם לא, מה הטעם בהצעה הזאת? Reuveny - שיחה21:25, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כבר נשפכו נהרות של דיונים על תעתיק של Ü והוחלט שהיא מתועתקת י' (ע"ע תומאס מילר). הה"א נמצאת שם אך ורק בגלל ש"פיהרר" הוא תעתיק לא מדויק (מבחינת הה"א) שהשתרש, והאמת שהה"א לא נהגית, כך שאני לא מבין מה ההיגיון בפיורהר, אם כבר אז פיורר. ואדגיש - פיהרר הוא התעתיק המושרש בעברית, כמו לונדון שנרו יאיר הזכיר, ואנחנו נוהגים לפיו ברוב המקרים. Mbkv717 • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 21:27, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נרו יאיר, למעלה ציינתי כלל, אך אני כמובן בעד לבדוק ולדון על כל מקרה לגופו. ראובני, דווקא אם תריץ בגוגל בחיפוש מדויק "פיורר" אתה תמצא הרבה תוצאות (ל"פיורהר" יש תוצאות אחדות); זה אגב מביא אותי להסכים עם משתמש:Mbkv717. לדעתי הצעתו אם כבר לכתוב "פיורר" טובה יותר מההצעה שלי. התעתיק העברי מקדם הגייה לא נכונה ולכן לדעתי יש להחליפו לזה שהציע Mbkv717. Ben-Yeudith • שיחה21:52, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חיפשתי בגוגל ולא מצאתי תוצאות רלוונטיות, רק אנשים שזה שמם וכדומה. האם תוכל להפנות למקור מדויק? בנוסף, זה שהתעתיק העברי "מקדם הגייה לא נכונה" אינה סיבה להחליפו וליצור מציאות חדשה. Reuveny - שיחה22:34, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בן יהודית, אני לא רואה שציינת כלל. אבל לפי מה שאתה מבין, ההצעה שלך נוגעת לאלפי מילים, שפיורהר היא לא הבולטת בהם. אתה רוצה לשנות את לונדון בירת אנגליה ללאנדן בירת אינגלאנד ואת פריז בירת צרפת לפארי בירת פחונס. אם אני טועה - אולי בכל זאת תסביר מהו הכלל. נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 23:38, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"פיהרר" היא הצורה שבה כותבים את השם/המושג הזה בעברית. אין לו צורה אחרת בעברית, ולכן גם אין טעם לדון בשינוי. אלדד • שיחה23:44, 21 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הצורה שבה נהוג התכוונת; אני לא מוצא שום טיעון רציני שויקיפדיה תצטרך להמשיך נוהג קלוקל מלבד "כך הוחלט" - אבל אני מודע לזה שאני בדעת מיעוט בהקשר זה. Ben-Yeudith • שיחה04:08, 22 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שעסוקה בקיבוץ הידע האנושי ולא מתקנת מנהגים קלוקלים ואפילו לא ידע קלוקל לדעת כותביה. אתה לא בדעת מיעוט אלא בדעת יחיד. ביקורת - שיחה04:10, 22 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תפרש את מה שכתבתי איך שרק תרצה, אבל אני עושה הבדל בין תיקון היגוי קלוקל ברמת ה-2 אותיות לבין "תיקון מידע קלוקל לדעת כותביה"; אם חשבת אחרת ממש טעית... Ben-Yeudith • שיחה11:42, 22 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההגייה בגרמנית היא ממש לא פיורהר. אולי באנגלית זה כך, אבל ההגייה האנגלית ממש לא רלוונטית לענייננו. את ה-ü הגרמנית הוגים בין u ל-e, והצליל הכי קרוב לכך בעברית זו התנועה םִי. לכן התעתיק המקובל הוא לכך הוא םִי, כמו במינכן או נירנברג. ה-h משמשת להארכת התנועה שלפניה, אך ניתן לתעתק אותה כה"א שוואית שעושה עבודה דומה, כמו בברהמס, מאהלר ואחרים. התעתיק הנוכחי הוא הנכון ביותר לשיקוף ההגייה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ב בשבט ה'תשע"ו • 12:41, 22 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"פיהרר" מופיע רבות בספרים. זו לא הגיה נכונה ומוקרית. בדיוק כמו שאין בעברית דרך להגות נכון Müller וגם לא Люба וגם לא Queen. אבל יש תעתיקים מקורבים שהם מקובלים לכל אחת מהמילים. Corvus,(Nevermore) 10:59, 23 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, יש לתעתק פנפאד'ר. אבל משום מה, לא תמיד נוהגים המתעתקים בויקיפדיה להקפיד על הגרש, ולפעמים - אפילו לא על הדל"ת. למשל בשם של המדען הבריטי ארנסט רתרפורד (וכן של נשיא ארה"ב רתרפורד הייז) - במקום: רד'רפורד. סמי20 - שיחה12:51, 24 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Staat = מדינה, וכאשר זה מופיע בראש מילה, בצורה Staats, עם מילה נוספת המחוברת למילה זו, הכוונה ל"ממלכתי". עיר = Stadt (ובעברית נתעתק שטאדט או שטאט). מבלבל, נכון. :) אלדד • שיחה13:40, 24 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פשוט הכרתי את זה כחלק משמות הכתובים בעברית לדוגמא "הלברשטט" ולא ידעתי איך זה כתוב בגרמנית (ודומותיה), עכשיו תודות לך אני לא אתבלבל בין השניים (אלא אם כן הם כתובים בעברית). תודה לשניכם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ו • 13:59, 24 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראשית, אני מעריך שחסרות שתי נקודות (אומלאוט) על ה-u, וצריך להיות Jüdische Zeitung. בתעתיק יידי: די שטימע – יידישע צייטונג. אלדד • שיחה14:39, 24 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05de\u05dc\u05d0_\u05db\u05dc_\u05d4\u05d0\u05e8\u05e5_\u05db\u05d1\u05d5\u05d3\u05d9-2016-01-24T13:39:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\"Working_Palestine_in_Austria\"-2016-01-24T13:39:00.000Z","replies":["c-\u05de\u05dc\u05d0_\u05db\u05dc_\u05d4\u05d0\u05e8\u05e5_\u05db\u05d1\u05d5\u05d3\u05d9-2016-01-24T13:39:00.000Z-\"Working_Palestine_in_Austria\""],"text":"\"Working Palestine in Austria\"","linkableTitle":"\"Working Palestine in Austria\""}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05de\u05dc\u05d0_\u05db\u05dc_\u05d4\u05d0\u05e8\u05e5_\u05db\u05d1\u05d5\u05d3\u05d9-2016-01-24T13:39:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\"Working_Palestine_in_Austria\"-2016-01-24T13:39:00.000Z","replies":["c-\u05de\u05dc\u05d0_\u05db\u05dc_\u05d4\u05d0\u05e8\u05e5_\u05db\u05d1\u05d5\u05d3\u05d9-2016-01-24T13:39:00.000Z-\"Working_Palestine_in_Austria\""],"text":"\"Working Palestine in Austria\"","linkableTitle":"\"Working Palestine in Austria\""}-->
אני תוהה אם אין הכוונה פה ל"סניף האוסטרי" של ה"ליגה למען ארץ ישראל העובדת"; כתב העת/עלון שערך גולדהמר נקרא בגרמנית "Mitteilungs-Blätter der Liga für das arbeitende Palästina in Österreich." והיו גם כנ"ל "in Deutschland" ועוד. אז אולי "הליגה האוסטרית למען ארץ ישראל העובדת" או משהו כזה? Tomn - שיחה13:43, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. אני לא מקפיד כל כך על נשיאת שמי לשווא, כך שסמי לא היית חייב להימנע מאזכור שמי ולכנותי "השואל"
ב. ועדיין יש את הבעיה שאולי הכוונה ל"לעב(ו)ד את פאלסטיין באוסטריה" ולא "פאלסטיין העובדת, באוסטריה". או בניסוח יותר נורמלי ה"וורקינג" יכול להיות פעולה שעושה שה"ע "פאלסטיין" או שנעשה על שה"ע "פאלסטיין". בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ו • 13:42, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המונח הוא "ארץ ישראל העובדת". השאלה היחידה היא איך לנסח כך שיהיה מובן. אפשר "ארץ ישראל העובדת" באוסטריה. אביעדוס • שיחה13:59, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. יותר קצר לכתוב "השואל" במילה אחת, מאשר לכתוב ארבע מילים.
ב. המונח העברי "ארץ ישראל העובדת" (לצד המונח האנגלי working palestine), הוא השם העברי (לצד השם הלועזי) שהיה מקובל בראשית המאה העשרים לכלל תנועות הפועלים הציוניות (כמו שקיים בימינו המושג "ההתיישבות העובדת", כלומר תנועת המושבים והקיבוצים). אבל אין משמעות למושג "לעבוד את ארץ ישראל" (אם כי בתחילת ספר בראשית מופיע גם המושג "לעובדה ולשומרה" כלומר לעבוד את הארץ ולשמור אותה, אבל זה לא מתורגם לאנגלית ע"י הפועל work). סמי20 - שיחה14:02, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. יש מקשי קונטרול C :-)
התשובה שלכם שהמונח "ארץ ישראל העובדת" היה מקובל, היא התשובה שחיפשתי, או אפילו יותר טוב השם שTomn תהה לגביו "הסניף האוסטרי" של ה"ליגה למען ארץ ישראל העובדת". תודה לכולכם, בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ו • 14:29, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בויקיפדיה נוהגים ליצור ערכים על מושגים כאשר שם המושג מופיע בפתיח הערך, למשל: קִפְאַת עַד הוא מושג בגיאולוגיה.... השאלה היא מה צריך להיות שם הערך? האם "קפאת עד" כפי שכתוב בניקוד מלא בתוכן הערך או בכתיב חסר "קיפאת עד" מאחר ואין ניקוד בשמות ערכים? Assafn • שיחה11:54, 25 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ב"מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, יש דמות של פיה (sugar plum fairy), שהרבה תרגמו את שמה ל"פיית שזיף הסוכר", ולפעמים גם: "פיית השיזף".
דא עקא, אין לפיה זו שום קשר לשזיפים. ראשית, ברוסית היא נקראת Фея Драже, כלומר פיית הדרז'ה. שנית, גם המושג האנגלי "sugar plum" אינו מתאר מין של שזיף (ראו (אנ').
האם יש תרגום "רשמי" לשמה של הפיה (בכמה מקומות ראיתי "פיית הסוכר")?
הי נדב, למיטב זכרוני תמיד קראו לקטע הזה ממפצח האגוזים "ריקוד [או אולי מחול] פיית הסוכר". מעולם לא נתקלתי בשזיפים. Tomn - שיחה12:02, 26 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-Alex_121_Alex-2016-01-26T15:55:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05db\u05d9\u05e6\u05d3_\u05dc\u05ea\u05e2\u05ea\u05e7_\u05d0\u05ea_\u05d4\u05e9\u05dd_Jonathan_Legear?-2016-01-26T15:55:00.000Z","replies":["c-Alex_121_Alex-2016-01-26T15:55:00.000Z-\u05db\u05d9\u05e6\u05d3_\u05dc\u05ea\u05e2\u05ea\u05e7_\u05d0\u05ea_\u05d4\u05e9\u05dd_Jonathan_Legear?"],"text":"\u05db\u05d9\u05e6\u05d3 \u05dc\u05ea\u05e2\u05ea\u05e7 \u05d0\u05ea \u05d4\u05e9\u05dd Jonathan Legear?","linkableTitle":"\u05db\u05d9\u05e6\u05d3 \u05dc\u05ea\u05e2\u05ea\u05e7 \u05d0\u05ea \u05d4\u05e9\u05dd Jonathan Legear?"}-->
אין שפה בלגית. אם מדובר על שם צרפתי/ולוני אז ז'ונתן לגאר. אם מדובר בשם פלמי/הולנדי (לא נראה לי) אז צריך לשאול את המומחים לשה זו. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה18:00, 26 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ככל הנראה ז'ונתן לֶזַ'אר. שם המשפחה, שנוסף על Legear מוכרות גם הצורות Lejard, Lejeard, Lejear, Lejaer, Legeard, Legear, Lejair, מוצאו ככל הנראה בניב הוולוני של לייז', מהמילה djar, שמובנה אווז (זכר) - כינוי שהוענק לגבר תוקפני, והפך ברבות הימים לשם משפחה. אני מסתמך על כל מיני מקורות צרפתיים והולנדיים, אבל לא טורח לציין אותם כאן. אגב, בפורבו מישהו מצרפת הוגה זאת "לֶזֶ'אַר", אבל זו טעות, ככל הנראה. כל טוב, Tomn - שיחה18:38, 26 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-Theodor2001-2016-01-29T13:41:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7_Maciej_Gostomski-2016-01-29T13:41:00.000Z","replies":["c-Theodor2001-2016-01-29T13:41:00.000Z-\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7_Maciej_Gostomski"],"text":"\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7 Maciej Gostomski","linkableTitle":"\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7 Maciej Gostomski"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-Theodor2001-2016-01-29T13:41:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7_Maciej_Gostomski-2016-01-29T13:41:00.000Z","replies":["c-Theodor2001-2016-01-29T13:41:00.000Z-\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7_Maciej_Gostomski"],"text":"\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7 Maciej Gostomski","linkableTitle":"\u05ea\u05e2\u05ea\u05d5\u05e7 Maciej Gostomski"}-->
חיפוש מלמד שיש עוד כמה וכמה כאלה. אולי כדאי ליצור החלפה קבועה של _מאציי ל- _מאצ'יי ביקורת - שיחה18:50, 30 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
החלפתי בעוד ערך אחד. יש עוד ערכים שמכילים את השם הזה? אני חושב שזו אכן תהיה החלפה מושכלת, _מאציי => _מאצ'יי. חבל אומנם שלא נוכל להחליף את זה גם במקרים של אותיות בכל"מ לפני השם, אבל... אולי באמת כדאי לנקוט את מלוא הזהירות, כפי שאתה מציע. אלדד • שיחה18:52, 30 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלה היא אם "מזמור" הוא אכן תרגום מקובל של chant. למשל, מילון המונחים של האקדמיה גורס "זמרה", כמו ב"זמרה גריגוריאנית" (Gregorian chant), בעוד ש"מזמורי תהילים" הם מונח נפוץ מאד. Tomn - שיחה18:24, 30 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, אבל ל"זמרה גריגוריאנית" מופעים נוספים, עכשוויים יותר. מכל מקום, הייתי חושב על "מזמורי תהילים", אלא שעל פי הערך הגרמני יש Psalmen (מעטים אמנם) שמקורם אינו בספר תהילים; אולי גם בעברית "מזמורי תהילים" כוללים מזמורים שאינם מספר תהילים? Tomn - שיחה18:41, 30 בינואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן. מנגד, זמרה הוא שם הערך המתייחס ל-singing (להבדיל משירה); אם כך, גם אם נבחר במונח זה, גם אותו יהיה צריך לבדל...
עברי דבר עברית! למה "סוציאלי" כשיש "חברתי"? ואני מסכים שאם "סושל סיכיוריטי" זה "ביטוח לאומי" אז "סושל סיכיוריטי נמבר" צריך להיות "מספר ביטוח לאומי"(כמו טוסברהינדי). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ו • 13:28, 2 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ביטוח לאומי הוא מוסד ישראלי מוכר וזה יכול לבלבל. אולי מספר הביטוח הלאומי האמריקאי? Geagea - שיחה13:30, 2 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסתכלתי בערך האנגלי שאותו הוי ארצי תרגם, וה"סושל סיכיורטי" שמופיע בפתיח מקשר ל"סושל סיכיוריטי (יונייטד סטייטס)" ולכן גם כאן כנראה צריך שזה יהיה מספר ביטוח לאומי (ארה"ב) או משהו דומה, כדי לא לבלבל עם הביטוח הלאומי הישראלי (כפי שגיאה הזהיר), שאליו הערך המתורגם לא קשור. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ו • 13:47, 2 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שאלתי כאן מישהו והוא אמר לי שזה "בֵּדְקֳּר". לגבי Bø זה בטוח "בֵּ", לגבי הסיומת אני מקווה שזה נכון. אנדרסן - שיחה19:40, 2 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05d0\u05de\u05d0_\u05e9\u05dc_\u05d2\u05d5\u05dc\u05df-2016-02-04T12:14:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05e9\u05dd_\u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea_Yi_So-yeon-2016-02-04T12:14:00.000Z","replies":["c-\u05d0\u05de\u05d0_\u05e9\u05dc_\u05d2\u05d5\u05dc\u05df-2016-02-04T12:14:00.000Z-\u05e9\u05dd_\u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea_Yi_So-yeon"],"text":"\u05e9\u05dd \u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea Yi So-yeon","linkableTitle":"\u05e9\u05dd \u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea Yi So-yeon"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05d0\u05de\u05d0_\u05e9\u05dc_\u05d2\u05d5\u05dc\u05df-2016-02-04T12:14:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05e9\u05dd_\u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea_Yi_So-yeon-2016-02-04T12:14:00.000Z","replies":["c-\u05d0\u05de\u05d0_\u05e9\u05dc_\u05d2\u05d5\u05dc\u05df-2016-02-04T12:14:00.000Z-\u05e9\u05dd_\u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea_Yi_So-yeon"],"text":"\u05e9\u05dd \u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea Yi So-yeon","linkableTitle":"\u05e9\u05dd \u05d1\u05e7\u05d5\u05e8\u05d9\u05d0\u05e0\u05d9\u05ea Yi So-yeon"}-->
שלום, כיצד לתרגם את שמה של הקוריאנית Yi So-Yeon? יי סו-יאון? יי סו-יון? (Hangul: 이소연) או בכלל צריך את Yi לשים בסוף כי זה שם המשפחה?--אמא של גולן - שיחה14:14, 4 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עומר כבר לא בוויקיפדיה. אבל אולי בכל זאת, עקב החיווי שהוא יקבל לעיל, הוא יקפוץ לביקור. אלדד • שיחה14:37, 4 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קראו לי :-) אצל הקוריאנים שעובדים עם זרים מקובל הרעיון שבשפות זרות מפרידים את שמם והופכים את הסדר, כלומר קודם שם פרטי ואח"כ שם משפחה, רובם כותבים כך בכרטיס ביקור שלהם. כשכותבים שם של קוריאני בעיתונות מחוץ לקוריאה מקובל יותר לשמור על הסדר המקורי. בתרגום שם משפחה כל אחד בוחר איך לתרגם את שמו לאנגלית, ויש כאלה שבחרו אחרת מהמקובל. למשל השם משפחה 이 מבוטא אי, מקובל לתעתק לאנגלית כ-לי. במקרה של האסארונאוטית (להבדיל מהשחקנית והמחליק באותו שם) לא תעתקו כ-לי. התעתוק Yi שואף להשמע יותר כמו השם המקורי מאשר כמו התעתיק הנפוץ לאנגלית, לכן אני ממליץ לתרגם כ-אי ולא כ-יי. התנועה ㅕ בנוייה על ㅓ שהיא בין אה ל-או(חולם), מעיין אה אחורי. זו תנועה קצרה, לכן נראה לי ש-"יאו" ישמע רק יותר גרוע מ"יו". לסיכום, לדעתי: אי סו-יון (ניקוד: ללא/חיריק, שורוק, ללא/חולם) ווגי - שיחה00:55, 5 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה, ווגי. האם הבנתי נכון (לפי ההנחיות שלך לעיל) ש-So יתועתק לעברית בתור סוּ, כלומר, ו' בשורוק? אלדד • שיחה12:02, 5 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חיפשתי את זה בעצמי. פעם יכולתי לנקד תוך שימוש ב CapsLock ביחד עם Shift והמספרים. משום מה זה לא עובד במחשב הנוכחי, אבל בתחתית המסך יש את כל הניקודים שאפשר ללחוץ עליהם ווגי - שיחה14:22, 5 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה את מתכוונת? איך לנקד את השם? אִי סוֹ-יוֹן. ו-ווגי צודק, כך אני מנקד. ה-CapsLock לחוץ, אני לוחץ על Shift ואז על המספרים. על 4 - לקבלת חיריק ועל ה-- לקבלת החולם. אלדד • שיחה14:27, 5 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שימו לב שבדף העריכה (בכל ערך בויקיפדיה בעברית) למטה בצד שמאל (מתחת לשורת "שמירה", "תצוגה מקדימה" וכו') יש מה שנקרא "תווים עבריים:". שם יש את כל סימני הניקוד בעברית. :) אנדרסן - שיחה15:32, 5 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש הבדל בין Wánderson לבין Wanderson? האם שניהם צריכים להיות מתועתקים "ואנדרסון", או שהתנועה הראשונה היא שונה מתנועת A? טוסברהינדי(שיחה)14:41, 7 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הי טוסברהינדי, עקרונית יש הבדל בהגיית a ו־á, ואני לא מתכוון לטעם אלא לאיכות הפונטית (סתם דוגמא: את המילה falamos (אנחנו מדברים) הוגים אחרת מ־falámos (דברנו, באחד ממליון זמני העבר בפורטוגזית)), אז כאן יש הבדל בצליל ובמשמעות - אבל לא בטעם. מכל מקום, אני חושב שבמקרה שציינת דווקא אין הבדל, יש מופעים לצורה זו ויש לצורה השנייה (זו גרסה "ברזילאית" של השם Andersson); ייתכן שאלה שמשתמשים בצורה ה"מוטעמת" עושים זאת כדי להבהיר שההברה הראשונה - היא המוטעמת. לעניין התעתוק: ה־a בהברה Wan שונה מאד מהאל"ף הקמוצוה/פתוחה שלנו; אני חושב שהייתי מוותר על האל"ף ופשוט מנקש (וַנדרסון), אבל זה רק טעמי האישי, אם אתה מעדיף "ואנדרסון", אני משער שלא תהיה עם זה בעיה. כל טוב, Tomn - שיחה10:29, 8 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הי Tomn. ראשית - תודה על התשובה המפורטת. השכלתי. אופציית הניקוד לא רלוונטית בשם ערך, כיוון שהוא בכתיב מלא. תוכל להפנות אותי לקטע אודיו/וידאו בו ניתן לשמוע את הגיית המילה? אם לא תנועת A, אז מה התנועה הכי קרובה? האם זה יותר קרוב לתנועת O? אם כן, אז התעתיק הנכון (בכתיב מלא) הוא וונדרסון. טוסברהינדי(שיחה)11:46, 8 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בבקשה טוסברהינדי, אני חושב שלמרות ההבדל (הגדול), התנועה הקרובה ביותר בעברית היא בכ"ז קמץ/פתח. אם אין אפשרות לנקד בשם הערך, אפשר לנקד בגוף הערך, אבל אם אתה מעדיף שהתנועה המקורבת הזאת תופיע בשם הערך עצמו, אזי נראה שאין מנוס מהוספת אל"ף. תוכל לשמוע את הגיית השם Anderson בפורטוגזית כאן: http://forvo.com/search/anderson/pt/. אין הבדל בהגיית ה־A בשם זה ובתאומו Wanderson. כל טוב, Tomn - שיחה12:05, 8 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב ששתי האפשרויות נכונות - ההגייה הבריטית היא אוספריי וההגייה האמריקאית היא אוספרי, כפי שניתן לשמוע כאן. Mbkv717 • שיחה • י' באדר א' ה'תשע"ו • 14:36, 19 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מונח מתחום דיני המלחמה: (אנ'). תרגמתי ל"עיר פרזות", על פי השם העברי שניתן בזמנו לסרט רומא עיר פרזות, המתאר את רומא בעת היותה תחת הגדרה זו. במילון אנגלי-עברי של אלקלעי הוא מתרגם בהקשר המדויק ל"עיר מפורזת", "עיר פתוחה". בפירנצה מופיע "עיר פתוחה". מה לדעתכם צריך להיות התרגום העברי בוויקיפדיה?אודי - שיחה13:16, 19 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא בטוח. זה מאד תלוי הקשר, לעיר פרזות יש קונוטציה ברורה של עיר ללא חומה. עיר פתוחה היא הגדרה מצויינת כשההקשר ברור לגמרי, אבל כשאינו כזה המונח עלול להתחלף בראש הקורא ל"עיר חופשית" (כמו זו של דנציג בשעתו) שהוא מונח אחר בתכלית, או סתמית כ"עיר ליברלית" (כמו... בעצם אין ). ביקורת - שיחה16:49, 19 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין חולק על כך שבזמנו השתמשו בעברית במונח "עיר פרזות", השאלה היא האם מונח זה אינו ארכאי והקורא העכשווי יפרש אותו במובן המקראי של עיר ללא חומה. מצאתי ב-1978 שמשתמשים ב"דבר" במונח זה לתיאור הצעה של פירוז ביירות (דובר או"ם: הייתי מאושר אילו נשלח חדאד לירח, דבר, 11 באוגוסט 1978). גם אני סבור שעיר פתוחה הוא מטעה, כיוון שמשתמשים כיום במונח זה להצעות לגבי בינאום ירושלים. כיוון שאנחנו לא אמורים להמציא מונחים, לדעתי, צריך לדבוק ב"עיר פרזות".אודי - שיחה17:36, 19 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"עיר פרזות" נראה לי מונח ארכאי וגם מטעה, כפי שנומק לעיל. בתגובה לדברי חנה, גם "open city" באנגלית (ומקבילותיו בשפות האירופיות האחרות שראיתי, שתרגומם "עיר פתוחה") הוא מן הסתם מונח שספציפי לדיני מלחמה, שמי שאינו בקיא בהם לא יכיר. אביעדוס • שיחה17:56, 19 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זאת לא בדיוק "עיר מפורזת". כי פירוז מרמז על איזשהו משא ומתן. אם מושל העיר (או בעל סמכות אחר, נגיד הגנרל האחראי על הכיבוש) מכריז על יישוב מסוים כ"עיר פתוחה" (הצד שנמצא כרגע בעיר מכריז זאת) הוא מבקש בעצם שלא יפגעו בעיר. הצד השני יכול להסכים ויכול שלא להסכים - כמו כל בקשה אחרת. אם פלוני מבקש טובה מאלמוני, האלמוני לא חייב להעניק לו את הטובה. גילגמש • שיחה07:49, 20 בפברואר 2016 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Trevor Ó ClochartaighSenatorIn office24 April 2011 – 5 February 2018ConstituencyAgricultural Panel Personal detailsBorn (1968-03-14) 14 March 1968 (age 55)Huddersfield, EnglandNationalityIrishPolitical partyIndependentOther politicalaffiliationsSinn Féin (2009–2017)Labour Party (Ireland) (1997–2009)Alma materNUI Galway[1] Trevor Ó Clochartaigh (Irish pronunciation: [oː ˈklˠɔxəɾˠt̪ˠiː]; born 14 March 1968) is an Irish former politician who has s...
Adolph ZukorLahir(1873-01-07)7 Januari 1873Ricse, Austria-HungariaMeninggal10 Juni 1976(1976-06-10) (umur 103)Los Angeles, California, Amerika SerikatPekerjaanProduser filmTahun aktif1903–1959Dikenal atasSalaj satu dari tiga pendiri Paramount PicturesSuami/istriLottie Kaufman (1897–1956)AnakEugene J. Zukor Mildred Zukor LoewTanda tangan Adolph Zukor (bahasa Hungaria: Zukor Adolf; January 7, 1873 – June 10, 1976)[1] adalah seorang produser film Amerika kelahiran Aus...
Tiburcio Carías Andino Generaal Tiburcio Carías Andino (Tegucigalpa, 15 maart 1876 - aldaar, 23 december 1969) was een Hondurees militair en politicus. Van 1933 tot 1949 was hij president van Honduras en regeerde dictatoriaal. Biografie Vroege carrière Carías' ouders waren van gemengd indiaans/zwarte afkomst[1]. Carías maakte carrière binnen het Hondurese leger. Daarnaast was hij ook boer en wiskundige[2]. Hij nam deel aan de liberale revoluties van 1893, 1894 en 1903. T...
Dieser Artikel behandelt den Salzhausener Ortsteil Luhmühlen in Niedersachsen. Unter Luhmühle sind weitere Gegenstände mit ähnlichem Namen zu finden. Reiterdorf Luhmühlen Luhmühlen ist ein Ortsteil von Salzhausen. Es liegt an dem Fluss Luhe nahe der Bundesautobahn 7 auf Höhe des Wilseder Berges westlich von Lüneburg. Bekannt ist das Ausbildungszentrum Luhmühlen für die Vielseitigkeitsreiterei. Inhaltsverzeichnis 1 Geschichte 2 Wappen 3 Wassermühle (Rotenburgermühle) 4 Ausbildungsz...
هذه المقالة عن مركز الواحات البحرية. لمعانٍ أخرى، طالع الواحات البحرية. مركز الواحات البحرية مركز مصري علمعلم شعارشعار التقسيم الإداري محافظة محافظة الجيزة القاعدة الباويطي عدد المدن مدينة واحدة الوحدات المحلية القروية 3 وحدات محلية الحكم والإدارة محافظ محمد كمال ا
Boomvarens in de botanische tuin De Logan Botanic Garden is een botanische tuin die is gelegen nabij Port Logan in Dumfries and Galloway (Schotland). De tuin van 11 hectare valt sinds 1969 onder het beheer van de Royal Botanic Garden Edinburgh. De tuin is toegankelijk voor het publiek van 1 maart tot 31 oktober. Meer dan 50% van de planten in de botanische tuin is van bekende wildherkomst. Vele planten zijn afkomstig van het zuidelijk halfrond, waaronder Mexico, Chili, Zuid-Afrika, de Canaris...
جزء من سلسلة مقالات حولتاريخ تونس ما قبل التاريخ حضارة قبصية التاريخ القديم القرطاجيون رومان وندال بيزنطة التاريخ الوسيط الفتح الإسلامي الأغالبة الدولة الفاطمية الموحدون الحفصيون الحقبة الإسبانية التاريخ الحديث العثمانيون الدولة المرادية الحسينيون الفترة المعاصرة ان...
For other ships with the same name, see HMS Firebrand. Oscillating paddlewheel engines of HMS Black Eagle History United Kingdom Name HMS Firebrand (1831-1843) HMS Black Eagle (1843-1876) OwnerRoyal Navy Ordered28 January 1831 BuilderMerchant's yard, Limehouse Cost£19,964[1] Laid downApril 1831 Launched11 July 1831 Commissioned11 July 1831 FateBroken up, March 1876 General characteristics [1] Class and typeFirebrand-class steam vessel DisplacementAs built: 510 long tons Tons ...
Untuk film dengan nama yang mirip, lihat: Kereta Hantu Manggarai, film yang juga diproduksi tahun 2008. Kereta Setan ManggaraiSutradara Nanang Istiabudi Produser Sagar Mahtani Ditulis oleh Kumar Pareek Dhiyute PemeranVera Lasut Ocke Mulyawan Ferry Agustian Nelly Yustikarini Renaldo ThompsonDistributorMM CreationsTanggal rilis18 Maret 2008Durasi100 MenitNegara Indonesia Bahasa Indonesia Situs webhttp://keretasetanmanggarai.com/ Kereta Setan Manggarai merupakan sebuah film horor Indonesia yang ...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. Yamamoto Marin (Jepang: 山本真凜; lahir 11 Juni 1997) adalah seorang penyanyi dan idola Jepang. Ia adalah anggota grup vokal perempuan Jepang Cheeky Parade.[1] Pada 17 Januari 2016, pada pementasan siang hari iDOL Street Carnival 2016 ...
هذه المقالة بحاجة لمراجعة خبير مختص في مجالها. يرجى من المختصين في مجالها مراجعتها وتطويرها. العدنانيون أو العرب العدنانية هي القبائل العربية التي تعود بأصلها إلى جد مشترك عرف عند النسابة والإخباريين العرب باسم عدنان[1] وهو جد النبي محمد ﷺ وقال المؤرخون العرب من ولد...
En este artículo sobre guerra se detectaron varios problemas. Por favor, edítalo y/o discute los problemas en la discusión para mejorarlo: Necesita ser wikificado conforme a las convenciones de estilo de Wikipedia. Carece de fuentes o referencias que aparezcan en una fuente acreditada. Este aviso fue puesto el 27 de junio de 2018. Regimiento de Infantería Nápoles N.º 4 de Paracaidistas» Activa 1 de enero de 2016 - presentePaís EspañaRama/s Ejército de TierraTipo Infanter...
Luxembourgian diplomat (1920–1976) Albert BorschetteBorn14 June 1920Died8 December 1976Occupation(s)Diplomat and writer Albert Borschette (14 June 1920 – 8 December 1976) was a Luxembourgian diplomat and writer. He served as Luxembourg's European Commissioner from 1970 until 1976. After attending the Lycées of Diekirch and Luxembourg City, Borschette studied in Aix-en-Provence, Innsbruck, Munich and Paris. In World War II he was forcibly enrolled in the Wehrmacht, and fought on the Easte...
Fifth-highest military award of Pakistan AwardImtiazi Sanadامتیازی سنادPresented byGovernment of PakistanEligibilityMilitaryRibbonPrecedenceNext (higher) Tamgha-e-Jurat Imtiazi Sanad (Urdu: امتیازی سناد) is the fifth-highest Pakistani military award for gallantry or distinguished service in combat. It can be conferred upon any member of the Pakistani Armed Forces or Civil Armed Forces who is mentioned in the dispatches of a s...
Duta Besar Tanzania untuk IndonesiaPetahanaMachocha Moshe Tembelesejak 2022Situs webtanzanian-consulate.id Berikut adalah daftar duta besar Republik Bersatu Tanzania untuk Republik Indonesia. Nama Mulai tugas Kredensial Selesai tugas Ref. Ndugu Mohammad Al Foum 19 September 1981 [1] Mohamed Ramia Abdiwawa 24 Juli 1985 [1] Onesiphorus Henry Tesha 21 Juni 1990 [1] Getrude Ibengwe Mongella 10 Agustus 1992 [1] Alfred Cyril Tandau 18 Juni 1994 [1] Abdul...
This article describes the 24th album in the U.S. Now! series. It should not be confused with identically-numbered albums from other Now! series. For more information, see Now That's What I Call Music! 24 and Now That's What I Call Music! discography. 2007 compilation album by various artistsNow That's What I Call Music! 24Compilation album by various artistsReleasedMarch 27, 2007Length77:29LabelCapitolNumbered series chronology Now That's What I Call Music! 23(2006) Now That's What I...
Ghetto for Jews in Lithuania in World War II Vilna GhettoVilna Ghetto (Julian Klaczko Street), 1941Location of Vilna Ghetto within LithuaniaLocationVilnius Old Town54°40′40″N 25°16′59″E / 54.67778°N 25.28306°E / 54.67778; 25.28306Date6 September 1941 to 24 September 1943Incident typeImprisonment, mass shootings, forced labor, starvation, exileOrganizationsNazi SS, Ypatingasis būrysCampKailis forced labor campHKP 562 forced labor campVictimsAbout 55,000 Jew...
2014 comics series This article is about the graphic novel series. For the animated television series based on this comic, see Cleopatra in Space (TV series). Cleopatra in SpacePublication informationPublisherGraphixCreative teamWritten byMike MaihackArtist(s)Mike Maihack Cleopatra in Space is an American children's graphic novel series drawn and written since 2014 by Mike Maihack, and published by Graphix, a division of Scholastic. The premise of the series is that a teenaged Queen Cleopatra...