PROFILBARU.COM

ויליאם סידני
William Sidney
לידה	23 במאי 1909; צ'לסי, לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	5 באפריל 1991 (בגיל 81); טונברידג', קנט, הממלכה המאוחדת
שם מלא	ויליאם סידני, ויקונט דה-ל'ייל הראשון
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	פנשורסט, קנט, הממלכה המאוחדת
השכלה	מודלין קולג' (קיימברידג'); איטון קולג' ;
מפלגה	המפלגה השמרנית
בת זוג	ג'קלין קורין איבון ורקר
	3 באוגוסט 1961 – 7 במאי 1965; (3 שנים)
מונרך בתקופה	אליזבת השנייה
	→ ויקונט דונרוסיל הלורד קייסי ←
פרסים והוקרה
	צלב ויקטוריה (30 במרץ 1944); אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1961); אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (1963); אביר הבירית (1968) ;

ויליאם פיליפ סידני, ויקונט דה-ל'ייל הראשון (באנגלית: William Philip Sidney, 1st Viscount De L'Isle; ‏ 23 במאי 1909 – 5 באפריל 1991) היה איש צבא בריטי שעוטר בצלב ויקטוריה, מדינאי והמושל הכללי ה-15 של אוסטרליה, הבריטי האחרון בתפקיד זה. ב-1968 הוענק לו תואר אביר מסדר הבירית^[1], בכך הוא היה לאחד משני האנשים היחידים שהוענק להם גם תואר זה וגם עוטרו בצלב ויקטוריה.

ראשית חייו

ויליאם סידני היה הצעיר מבין שני ילדים ובנם היחיד של ויליאם סידני, ברון דה-ל'ייל ודדלי החמישי ושל אשתו, ויניפריד אגנטה יורק באבן. משפחת סידני הייתה אחת המשפחות הוותיקות והמכובדות באנגליה. הוא היה צאצא של המלך ויליאם הרביעי מפילגשו דורותיאה ג'ורדן. הוא התחנך באיטון קולג' ולמד במגדלנה קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם הוסמך כרואה חשבון. ב-1929 הוא התגייס לעתודת הקצינים של משמר הגרנדירים. ב-8 ביוני 1940 הוא נשא לאישה את ג'קלין קורין איבון ורקר, בתו של הלורד גורט, שהיה הנציב העליון לפלשׂתינה (א"י) בשנים 1944 – 1945.

שירות צבאי

במהלך מלחמת העולם השנייה שירת סידני בצרפת ובאיטליה. בעת ששירת כמפקד פלוגה בגדוד החמישי של משמר הגרנדירים, הוא פיקד על קומץ אנשים שהגנו על ראש הגשר של אנציו בפברואר 1944. על פעולה זו הוא עוטר בצלב ויקטוריה.^[2] סידני הוביל מתקפה מוצלחת שהניסה את הכוחות הגרמנים מתוך הערוץ. מאוחר יותר הוא הוביל מתקפת נגד נוספת ונע בתנופה, כשהוא מעסיק את הגרמנים בירי מתת מקלע התומפסון שלו מטווח אפס, ומאלץ אותם לסגת. עם התחדשות ההתקפה, נפצעו סידני וחייל נוסף ואחר נהרג, אך הוא לא הסכים שפצעיו יחבשו עד אשר הגרמנים יובסו ועד אשר עמדות הגדוד יתייצבו. במשך כל הזמן הזה, למרות שסבל מחולשה עקב איבוד דם, הוא המשיך לעודד את חייליו ולהוות השראה עבורם.

שנים רבות לאחר מכן, כאשר הוא נשאל היכן הוא נפצע, הוא השיב בבדיחות הדעת שהוא נפצע באיטליה. תשובה זו נועדה להסתיר את העובדה שהוא למעשה נורה בעכוז. הסרט של העיטור שלו יוצר ממדיו של חותנו, הלורד גורט והוענק לו על ידי הגנרל אלכסנדר ב-3 במרץ 1944.

קריירה פוליטית

סידני נבחר לבית הנבחרים הבריטי מטעם המפלגה השמרנית בבחירות ביניים שהתקיימו במחוז הבחירה של צ'לסי באוקטובר 1944. ביוני 1945 מת אביו והוא ירש ממנו את תואר האצולה כברון דה-ל'ייל ודדלי השישי. עקב כך הוא עבר להיות חבר בית הלורדים ולפני הבחירות הכלליות של 1945 הוא פרש מבית הנבחרים.

ב-1951 הוא מונה להיות שר האווירייה בממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל, משרה אותה החזיק עד 1955. במהלך תקופה זו הוא ביקר באוסטרליה ונפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה, רוברט מנזייס. ב-1956 הוענק לו תואר האצולה ויקונט דה-ל'ייל.

המושל הכללי של אוסטרליה

ב-1961, בעקבות מותו הפתאומי של המושל הכללי של אוסטרליה, ויקונט דונרוסיל, המליץ עליו מנזייס לתפקיד. הוא מילא את חובותיו הטקסיות באופן מכובד וסייר ברחבי אוסטרליה. במהלך תקופת כהונתו לא אירעו מחלוקות חוקתיות או פוליטיות, למרות שעד נובמבר 1963 נשענה ממשלת מנזייס על רוב של שני מושבים בלבד בפרלמנט האוסטרלי.

שנותיו האחרונות

עם סיום תפקידו כמושל הכללי ב-1965, הייתה דעת הקהל באוסטרליה בעד מינויו של אוסטרלי לתפקיד, למרות שדעה זו לא שיקפה כלל וכלל את הדעה על תפקודו של סידני כמושל. התעניינותו המתמשכת באוסטרליה באה לידי ביטוי בשורה של ביקורים שלו שם לאחר פרישתו. ביקורו האחרון היה בחגיגות יובל המאתיים לאוסטרליה ב-1988, אז הוסר הלוט מעל פסל ברונזה בדמותו שניצב עד היום בשטח מעון המושל הכללי בקנברה.

ויקונט דה-ל'ייל מת ב-5 באפריל 1991 בקנט.