גְווֹ שֶׁנְגְטונְג בסינית מסורתית: 郭聖通; בסינית מפושטת: 郭圣通; בפין-יין: Guō Shèngtōng, נפטרה ב-52 לספירה) הייתה קיסרית בשושלת האן המזרחית. היא הייתה הקיסרית הראשונה של הקיסר גוָאנְגְווּ מהָאן, מייסד האן המזרחית. בשנת 41 לספירה סר חינה בעיני בעלה, והיא הודחה. עם זאת, גם לאחר ההדחה נהגו בכבוד בה ובבני משפחתה.
רקע משפחתי ונישואיה ללְיוֹ שְׂיוֹ'
גְווֹ הגיעה ממשפחה אמידה. אביה גְווֹ צָ'אנְג[1] היה בעל אדמות מוכר באזור גֶ'נְדִינְג[2]. אמה הייתה בתו של לְיוֹ פּוּ[3], הנסיך גונְג מגֶ'נְדִינְג, דור שישי לקיסר גִ'ינְג מהָאן המערבית. לפיכך נחשבה צאצאית של המשפחה הקיסרית של שושלת האן המערבית, ונשאה בתואר "גבירה". עם מות הנסיך גונְג מגֶ'נְדִינְג ירש את התואר בנו, דודה של גְווֹ, לְיוֹ יָאנְג[4]. אולם כאשר תפס וָאנְג מָאנְג את השלטון, הוא הורד לרמת דוכס, ובשנה לאחר מכן נלקח ממנו התואר לחלוטין והוא הוגדר פשוט-עם.
בסביבות שנת 23, עם תחילת התפוררותה של שושלת שִׂין של ואנג מאנג, פתח לְיוֹ יָאנְג במרד ודרש שוב את תואר הנסיך שנשלל ממנו. עקב ההיסטוריה של המשפחה כשולטת בשטח גֶ'נְדִינְג, ההמונים שם נהו אחריו בטבעיות, והוא הפך לכוח משמעותי בכל האזור. הוא טען כי הוא פועל בשירות הקיסר הקיסר גֶנְגְשְׁה מהָאן, אולם כאשר התקומם הטוען לכתר וָאנְג לָאנְג נגד הקיסר גנגשה, בטענה כי הוא בנו של הקיסר צֶ'נְג מהָאן, תמך בו לְיוֹ יָאנְג.
בשנת 24, קיים לְיוֹ שְׂיוֹ', אז עדיין פקיד תחת הקיסר גנגשה, שיחות עם לְיוֹ יָאנְג בניסיון להשקיט את האזור. תוצאת השיחות הייתה ברית בין השניים, במסגרתה נשא לְיוֹ שְׂיוֹ' את אחייניתו של לְיוֹ יָאנְג - גְווֹ שֶׁנְגְטונְג. באותה תקופה כבר היה נשוי לְיוֹ שְׂיוֹ' למי שתיוודע לימים בתור הקיסרית יִין לִינְחְווָה. לא ברור מה המעמד היחסי שהוגדר לשתי הנשים זו ביחס לזו, אך בכל מקרה, יִין לא הייתה נוכחת באזור אלא נשארה בביתו של לְיוֹ שְׂיוֹ'.
בשנת 25, לאחר שלְיוֹ שְׂיוֹ' הכריז על עצמו מחייה השושלת, תחת השם הקיסר גוָאנְגְווּ מהָאן, קיבלה גְווֹ את התואר בת-זוג קיסרית. באותה שנה היא ילדה את בנו הבכור, לְיוֹ גְ'יָאנְג[5]. מעמדה לא נפגע אף כאשר נחשד הדוד לְיוֹ יָאנְג במרד שבעקבותיו נהרג בשנת 26. למעשה, בן דודה של גְווֹ אף זכה לרשת את השלטון בגֶ'נְדִינְג מאביו למרות החיכוכים, אם כי הורד לדרגת מרקיז בשנת 37 במסגרת ארגון מחדש של תוארי האצולה.
בשנת 26 גם שקל הקיסר להכריז על קיסרית. בתחילה בחר באהבתו הראשונה, יִין, אולם מאחר שבשלב זה לא ילדה לו עדיין בנים, היא דחתה את ההצעה ותמכה במינוי הרעיה הקיסרית גְווֹ לתפקיד. בשל כך הכריז הקיסר גוָאנְגְווּ על גְווֹ קיסרית, ועל בנה, הנסיך גְ'יָאנְג יורש העצר.
קיסרית
הקיסרית גְווֹ ילדה חמישה בנים, והייתה אחת הקיסריות שילדו הכי הרבה נסיכים במהלך שושלת האן, וגם הרעיה הקיסרית יִין זכתה לכך. אולם בחלוף השנים המשיך הקיסר להעדיף את הרעיה הקיסרית יִין על פני הקיסרית גְווֹ, וזאת על אף יחסו הטוב לאחיה גְווֹ קוָאנְג[6] כפקיד וקידומו במספר הזדמנויות. גְווֹ נהגה להתלונן רבות על היחס הקר כלפיה, דבר שהכעיס את הקיסר גוָאנְגְווּ עד שלבסוף הדיח אותה מתפקיד הקיסרית בשנת 41, ומינה את יִין במקומה.
בניגוד לקיסריות אחרות שהודחו המהלך ההיסטוריה, לא סבלה הקיסרית גְווֹ ממאסר ולא הוצאה להורג. למעשה, בנה לְיוֹ פֿוּ[7], שהיה לפני כן דוכס ככל בניו של הקיסר גוָאנְגְווּ, קיבל קידום לתואר נסיך ג'ונְגְשָׁאן, ולה הוענק התואר "הנסיכה האם של ג'ונְגְשָׁאן", תואר שלא היה קיים לפני כן, וגם לאחריה לא ניתן לאמו של אף נסיך בעוד בעלה בחיים.
הנסיכה האם
לאחר הדחתה של הקיסרית גְווֹ, המשיך הקיסר גוָאנְגְווּ להרעיף על משפחתה כיבודים שהיו שמוראים בדרך כלל למשפחה של קיסרית. אחיה גְווֹ קוָאנְג, אשר היה כבר מרקיז, זכה לנחלת-ספר שניחנה בעושר כה רב עד שאנשי הבירה לְווֹיָאנְג כינו אתה "מכרה הזהב". אחייניה גְווֹ גִ'ינְג[8] וגְווֹ קוָאנְג[9] (השם נכתב שונה משמו של האח) קיבלו אף הם תוארי מרקיז על הישגיהם בממשלו של הקיסר, וכך גם בעלה של בת דודתה צֶ'ן מָאו[10].
בשנת 44 הועבר תחום שלטונו של הנסיך פֿוּ אל תחומי פֵּי, והנסיכה האם הצטרפה אליו.
בשנת 50 נפטרה אמה של הנסיכה האם, והקיסר גוָאנְגְווּ הגיע כדי להשתתף בלוויה באופן אישי. הוא גם העניק לגְווֹ צָ'אנְג, אביה של הנסיכה האם, תואר מרקיז שלאחר המוות, וקבר את ארונו קבורה חוזרת עם אשתו בטקס מכובד.
בשנת 52 נפטרה הנסיכה האם ונקברה בטקס מכובד, אך ללא הכיבודים הראויים לקיסרית, ואף לא בקברו המיועד של הקיסר גוָאנְגְווּ.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ 郭昌
- ^ 真定
- ^ 劉普
- ^ 劉楊
- ^ 劉疆
- ^ 郭況
- ^ 劉輔
- ^ 郭竟
- ^ 郭匡
- ^ 陳茂
- ^ 資治通鑒
.svg)
