לפי חוקת המפלגה, הקונגרס לא יכול להידחות אלא אם כן מתקיימים "תנאים יוצאי-דופן". קונגרס יכול להיערך לפני התאריך המתוכנן אם הוועדה המרכזית של המפלגה מחליטה על כך, או אם שליש מארגוני המפלגה ברמה המחוזית מבקשים זאת. תחת שלטון מאו דזה-דונג, נציגי הקונגרס מונו, אך מאז שנת 1982 נציגי הקונגרס נבחרים.
בקונגרס הלאומי החמישה-עשר בשנת 1997, למשל, כמה מבני או בנות בכירי מפלגה לא צלחו בניסיון להיבחר לוועדה המרכזית ה-15; ביניהם היו צ'ן יואן, וואנג ג'ון ובו שי-לאי. הבחירות לנציגי הקונגרס נערכות באופן חשאי. למרות זאת, הגישה לתפקידים מסוימים אינה באמצעות הצבעה; במקום זאת, הוועדה המרכזית "ממליצה" בחירות מסוימות לכלל הבוחרים. האנשים המומלצים הם בדרך כלל חברים בכירים בהנהגת המפלגה, או אורחים מיוחדים. לדוגמה, בקונגרס הלאומי החמישה-עשר, 60 מושבים ניתנו לחברים שהצטרפו למפלגה לפני שנת 1927 וכמה מהם ניתנו לחברים היוצאים מהוועדה המרכזית לפיקוח המשמעת (CCDI) ה-15 ולחברי הוועדה המרכזית ה-15.
הקונגרס מאשר רשמית את החברות בוועד המרכזי, גוף המורכב ממקבלי ההחלטות הבכירים במפלגה, במדינה ובחברה. אולם בפועל, רק מעט מועמדים ממושבים פתוחים מועמדים לחברות בוועד המרכזי, מה שמגביל את תפקידו של הקונגרס בתהליך הבחירה לביטול מועמדים מאוד לא פופולריים. בכל מחזור של חמש שנים של הקונגרס העממי הלאומי יש גם סדרה של מליאות של הוועד המרכזי, שמאז אמצע שנות ה-90 מתקיימות פחות או יותר באופן קבוע פעם בשנה.
מאמצע שנות ה-80 ועד סוף שנות ה-2010, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ניסתה לשמור על רצף חלק ומסודר ולהימנע מפולחן אישיות, על ידי שינוי גדול בכוח אדם כל עשר שנים בקונגרסים זוגיים של מפלגות ועל ידי קידום אנשים כהכנה לשינוי הזה בקונגרסים בעלי מספר אי זוגי. בנוסף, כשאנשים בדרג העליון של המפלגה פורשים, יש אפשרות לחברי המפלגה הצעירים להתקדם. מכאן שקונגרס המפלגה הוא זמן של עירוב כוח אדם כללי ושיאו של משא ומתן הכולל לא רק את ההנהגה הבכירה אלא למעשה את כל העמדות הפוליטיות המשמעותיות בסין. בגלל מבנה הפירמידה של המפלגה וקיומם של חובת פרישה בהגעה לגיל פרישה, פקידים שאינם מקודמים בקונגרס מפלגתי צפויים להגיע לסוף הקריירה הפוליטית שלהם.
הנציגים לקונגרס נבחרים רשמית מארגוני מפלגות עממיות. ישנה מערכת של בחירות מדורגות שבהן רמה אחת של המפלגה מצביעה עבור הצירים לדרג הגבוה הבא. עבור הקונגרס הלאומי, הנציגים נבחרים על ידי הקונגרסים המפלגתיים ברמה המחוזית של המק"ס או היחידות המקבילות להם, בתהליך בחירה הנבדק ומפוקח על ידי מחלקת הארגון של המפלגה לפי הנחיות הוועדה המתמדת של הפוליטביורו.
מינוי חברים לוועד הפועל המרכזי, נוסח מנשר המפלגה, אושר לחברי המפלגה להצטרף לקוומינטנג לקראת שיתוף פעולה בין המפלגות, האינטרנציונל מתנגן לראשונה בנעילת הקונגרס
נסקרו תוצאות שיתוף הפעולה עם הקוומינטנג, אומצו תיקונים לחוקת המפלגה, הוקם הפוליטביורו, התקבלה החלטה על עידוד תנועות מהפכניות ושאלת הברית בין האיכרים לפועלים בעת מהפכה
הקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית מאז השתלטותה המלאה על סין היבשתית ב-1949 והקמת הרפובליקה העממית של סין. נערך באולם הוועידות הפוליטיות הלאומיות. הוכרזה הקפיצה הגדולה קדימה, הוקע פולחן האישיות של מאו.
הקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית מאז השתלטותה המלאה על סין היבשתית ב-1949 והקמת הרפובליקה העממית של סין. נערך באולם הוועידות הפוליטיות הלאומיות. הוכרזה הקפיצה הגדולה קדימה, הוקע פולחן האישיות של מאו.
אושרה מדיניות הרפורמות והדלת הפתוחה. דנג שיאופינג יזם אישי את פרישתם של יותר מ-90 זקני מפלגה שהיו מבקרים של רפורמות מוכוונות שוק שאומצו בתהליך ארבעת המודרניזציות שלו. דנג עצמו ויתר על כל תפקידיו מלבד ראשות הוועדה הצבאית המרכזית באמצעות תיקון חוקתי מיוחד של המפלגה. הקונגרס הלאומי ה-13 היה בולט מכיוון שנשים נעדרו לחלוטין מהרמות הגבוהות ביותר של המפלגה, מנהיגים כמו ג'או זיאנג התנגדו נחרצות להשתתפות נשים בתהליך הפוליטי. הקונגרס מאשר את הרפורמה בכלכלת סין.
שי ג'ינפינג נבחר לנשיא סין. אושררו שינויים בחוקה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הקונגרס סימן את שינוי המנהיגות המשמעותי ביותר מזה עשרות שנים. הפוליטיקה הסינית לפני הקונגרס הלאומי ה-18 נטתה לכיוון "מנהיגות קולקטיבית", שבה המנהיג העליון היה צריך לחלוק את השלטון עם חוג המנהיגים הבכירים שלו בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, במיוחד עם ראש הממשלה. לפיכך בסופו של דבר לא הייתה צפויה למנהיג העליון אותה כמות כוח שהוענקה לו בעידן מאו ודנג.
שי נבחר לקדנציה שנייה. אושר שינוי חוקת המפלגה לאידאולוגיה מנחה חדשה, שכותרתה "שי ג'ינפינג: מחשבה על סוציאליזם עם מאפיינים סיניים לעידן חדש". זו הייתה הפעם הראשונה מאז מאו דזה-דונג שמנהיג מפלגה חי מעגן בחוקת המפלגה אידאולוגיה הנקראת על שמו. הקונגרס גם הדגיש את חיזוק הסוציאליזם בעל מאפיינים סיניים, בניית מפלגות, שלטון חוק סוציאליסטי וקביעת לוחות זמנים קונקרטיים להשגת יעדי פיתוח, כגון בניית חברה משגשגת בינונית והשגת "מודרניזציה סוציאליסטית". הקונגרס בולט גם בגיבוש הכוח תחת שי ג'ינפינג, שסומן על ידי הסרת מגבלות הכהונה מהחוקה הסינית.[3]