הספר הציפור הצבועה (באנגלית: The Painted Bird) נכתב על ידי הסופר יז'י קושינסקי, ויצא לאור בשנת 1965. ב-1966 קיבל את הפרס הצרפתי לספר הטוב ביותר. הספר שווק כסיפור בדיוני, אך ההנחה היא שהוא מבוסס על חוויה אישית של הסופר. מאוחר יותר הבינו כי הסיפור בדיוני.[1]
קושינסקי נולד ב-1933 להורים יהודיים בלודז' שבפולין, והיה בן שש בזמן הפלישה הנאצית לפולין. זהו ספרו הראשון והוא מבוסס לכאורה על ניסיונו האישי כילד יהודי הנודד ברחבי פולין, אם כי זהותו היהודית של הנער טושטשה בספר. כשני עשורים לאחר הוצאת הספר לאור, התברר כי למעשה העביר קושינסקי את כל ימי המלחמה במסתור אצל משפחה קתולית שדאגה לכל צרכיו.
הספר עוסק בילד בן שש במהלך מלחמת העולם השנייה, יתום שנותר לבדו בעולם, נודד בין כפרים פולניים וסופג התעללויות קשות מצד האוכלוסייה הפולנית והנאצית בשל מראהו הצועני.
רקע היסטורי
עלילת הספר "הציפור הצבועה" מתרחשת במזרח פולין בתקופה של מלחמת העולם השנייה בין השנים 1939–1945. ב
בתקופת השואה נספו בעקבות מעשי הנאצים כ-1.2 מיליון ילדים יהודים. ממחקרים עולה כי מאז עליית השלטון הנאצי, היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה. "ראיתי טרגדיה שאי אפשר לתאר", זה מה שאמר אחד הילדים הניצולים ל"וועדה ההיסטורית המרכזית".[2]
עד היום, סוגיית הפולנים בחלק שיש להם בשואה והתנהגותם כלפי היהודים בתקופה ההיא עדיין לא ברורה וישנן מחלוקות רבות על כך, שכן פולנים רבים פחדו להחביא אצלם את הילדים היהודים מהחשש שאם יתגלו, עלולים להרוג אותם. יש כאלו שאף הגדילו לעשות והלשינו על שכניהם שביצעו זאת וכונו "ציידי היהודים". אך למרות זאת, היו פולנים רבים שעשו כל שביכולתם על מנת לעזור לילדים שנמלטו מידי הנאצים. 25% מהאנשים שהוכרו כחסידי אומות העולם הם פולנים.[3] בספר ישנו מקרה אשר ממחיש לנו את המקרים הללו, כאשר יז'י, הילד היהודי, מגיע לכפר נידח, מתחילים להתאסף סביבו גברים ונשים כאחד וסוקלים אותו באבנים עד איבוד הכרתו. כשהתעורר היה הוא כבר בחוותו של איכר בכפר, אילולא אותו האיכר כנראה שהוא לא היה נשאר בין החיים.
סוף הסיפור מתרחש בסתיו 1944,לאחר ש הצבא האדום חודר לפולין ותוקף את הכוחות הגרמניים. הילד מועבר לפנימייה בפולין ונפגש עם הוריו. תחילה חשש הילד לעזוב את הפנימייה ורק בחלוף הזמן חש אמון כלפי הוריו.