יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
העלאת תודעה היא מונח מתחום של מחקר פעיל ופופולרי, המאגד רעיונות ממדעי המוח, מדעי המחשב, הנדסהופילוסופיה. המונח מתייחס לתהליך בו המוח, אוסף הזיכרונות, האישיות והתכונות של אדם ספציפי, מועברות ממוחו הביולוגי המקורי לתשתית, או מצע חישובי מלאכותי. מונחים חלופיים להעלאת התודעה הופיעו במדע ובמדע הבדיוני, כהעברת תודעה, הורדת תודעה, טעינה מהצד ועוד, כאשר כולם מתייחסים לאותו עיקרון כללי של "העברת" התודעה למצע אחר, כגון מחשב. המצב בו ניתן להעביר תודעה ממצע אחד למשנהו, נקרא מצע תודעה עצמאית, (באנגלית: substrate-independent mind, או SIM). מושג ה-SIM הוא בהשראת העיקרון של תכנון תוכנה שיכולה לפעול במחשבים מרובים בעלי חומרה שונה, ללא צורך לעבור התאמות או להיכתב מחדש. לדוגמה, עיקרון התכנון של Java "לכתוב פעם אחת, לפעול בכל מקום" הופך אותה למערכת עצמאית שאינה תלויה בפלטפורמה. בהקשר זה, מצע הוא מונח המתייחס לעיקרון כללי של כל פלטפורמה חישובית המסוגלת לבצע חישוב אוניברסלי. על פי העמדה המטריאליסטית, התודעה האנושית נוצרה אך ורק על ידי המוח, והיא פונקציה של מצבים עצביים. ההנחה היא כי המצבים העצביים הם תהליכים חישוביים וכלים אשר מסוגלים לבצע חישובים אוניברסליים, המספיקים כדי לייצר את אותו סוג של התהליכים החישוביים הנמצאים במוח.[1]
היתכנות תאורטית
התשובה הקצרה לשאלה האם באמת ניתן להעלות תודעה לתוך מצע אחר, למשל למחשב, היא "כן, תאורטית". המוח האנושי הוא איבר מורכב להפליא, המכיל כ-86 מיליארד תאי עצב (נוירונים), אשר מתקשרים ומחליפים מידע זה עם זה באופן רציף. כלל החיבורים בין הנוירונים במוח נקרא קונקטום. מדענים רבים מאמינים כי הקונקטום מחזיק למעשה את כל המידע שמגדיר והופך אותנו למי שאנחנו, ומיפוי שלו עשוי לאפשר לנו ליצור מחדש ולשחזר את תודעתו של האדם. מתוך ההנחה הרווחת כי המוח מתפקד בדומה למחשב, ופעולותיו ניתנות לחישוב, מניחים גם, כי בהינתן זמינות טכנולוגיה אשר תוכל לספק כוח מחשוב מספק, ניתן יהיה למצוא דרך למפות ולסרוק את הפעילויות במוח ברמת הפירוט הדרושה, ולפענח את תוצאות הסריקה באופן שיאפשר לנו לשחזר את הרשת העצבית של המוח וליצור הדמיה אמינה של התודעה. עם זאת, ההיתכנות ליישום וביצוע רחוקים מאוד בשלב זה, מאחר שאנו רחוקים מאוד ממיפוי הקונקטום האנושי, לצורך השוואה, לדמות מוח זבוב שלם ייקח לנו כשנה עד שנתיים. כלומר, הרעיון למפות מוח אנושי שלם עם הטכנולוגיה שזמינה כיום הוא בלתי אפשרי באופן מעשי.[2]
אתגרים פרקטיים
מלבד המוגבלויות הטכנולוגיות הקשורות באילוצי נתוני עתק, בדרישות אפיות של נפח זיכרון בגודל 100 פטה-בתים ובמהירות חישוב של אקסהפלופ אחד[3]. קיימת גם בעיית המימון הכספי שיידרש כדי להגיע ליכולות הטכנולוגיות הללו. ההערכה היא כי העלויות החזויות יגדלו באופן מעריכי כך שהצפי בשנת 2075 יעמוד על כ-4500 מיליארד דולר, כשלצורך ההמחשה זהו סכום הגבוה מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של גרמניה[4]. כמו כן, תידרשנה טכנולוגיות סריקה חדישות ברזולוציה גבוהה מאוד של מיקרונים או אף יותר, בעוד שכיום שיא הטכנולוגיה מאפשרת סריקת מוח אנושי ברזולוציה של כחצי מילימטר בלבד, באמצעות MRI. יחד עם זאת, הבעיה העיקרית שעומדת כיום על הפרק היא שיש כל כך הרבה דברים במוח האנושי שאנחנו עדיין לא מכירים. איננו יודעים מהי בדיוק התודעה, כיצד היא נוצרת וכיצד ניתן למדוד אותה. לכן, גם אם היינו מסוגלים ליצור הדמיה של המוח האנושי, לא נוכל לקבוע האם ההדמיה היא באמת תודעה. בנוסף לכך, עדיין לא ידוע אילו מבני מוח וביו מולקולות אנו חייבים לשמר על מנת ליצור מחדש את הזיכרון והאישיות של האדם, והאם זה בכלל אפשרי. יחד עם זאת, מדענים רבים טוענים שלא ניתן לעשות זאת משום שלא ניתן לקודד אינטואיציה, רגשות ותחושות כגון יופי או אהבה, ולכן לא יהיה ניתן לראות אי פעם מוח אנושי מופחת למדיום דיגיטלי, כי אי אפשר להפחית את המורכבות הזו לסוג תהליך אלגוריתמי שנצטרך על מנת לבצע זאת.[5]
סוגיות אתיות
רעיון העלאת התודעה קשור גם בסוגיות אתיות. מומחים גורסים שהשאלה 'האם אנחנו יכולים לעשות זאת?' היא איננה השאלה הנכונה שצריך לשאול, ובמקום זאת הם טוענים שיש לשאול 'האם עלינו לעשות זאת?'. גם אם נניח שהעלינו בהצלחה מוח אנושי למחשב, האם זה אומר שגם הזהות האישית עברה עם זיכרונות ושהאדם הזה עדיין זהה? או שמא מדובר באדם חדש עם זהות אחרת שבמקרה חולק את אותם הזיכרונות? אילו זכויות יהיו לאדם הדיגיטלי הזה? ואם ניתן יהיה ליצור עותק אחד מאותו אדם, מדוע לא נוכל ליצור עותקים מרובים? במקרה כזה, איזה מאותם עותקים יהיה האדם 'האמיתי'? ומכיוון שלא יהיה לו גוף פיזי יותר ובעצם היותו מופחת לזרם נתונים, למי יהיו נתונים אלה שייכים? מי יהיה הבעלים שלו, ואיך ניתן למנוע מתאגידים גדולים להשתמש לרעה בנתונים אלה? כל אלה הם חלק קטן מאותן סוגיות אתיות רבות אשר עומדות על הפרק ודורשות מחקרים מקיפים ומעמיקים.[6]
סיכום
עדיין לא ידוע לאיזה כיוונים צפוי להתפתח המחקר אודות העלאת התודעה והאם בסופו של דבר היא תתאפשר. הטכנולוגיה הקיימת כיום, והידע שזמין אודות הבנת המוח האנושי אינם מתקדמים מספיק כדי לענות על שאלה זו. גם אם העלאת התודעה האנושית למחשב תתברר בסופו של דבר כבלתי אפשרית, עדיין, לפי הגישה טרנס-הומניסטית כדאי לרעיון להמשיך הלאה ולהתפתח, מכיוון שהמשך פיתוח הטכנולוגיה יאפשר את ניצולה ביישומים שימושיים רבים אחרים. לדוגמה, זה יכול לסייע בהגדלת מאגרי המידע של מדעי המוח לצורכי מחקר עתידיים שיסייעו בגילוי תרופות למחלות להפרעות מוחיות, לקידום הפיתוח של טכנולוגיית הסייבורגים ואף לשפר את המיפוי המדעי של מעגלי המוח הבסיסיים שלנו. פעילות זו תסייע בסופו של דבר להפוך את האדם לישות עם יכולות פיזיות, אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות תקדים, אשר עשויות להביא לתקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר, ואף להגעה לנקודת המפנה של הסינגולריות.[6]
