הסובייט העליון של רוסיה, (ברוסית: Верхо́вный сове́т РСФСР; מילולית: המועצה העליונה של הפדרציה הרוסית) היה הגוף השלטוני הבכיר של רוסיה הסובייטית בשנים 1937–1990[1][2] (עד לבחירת קונגרס צירי העם, שהפך לסמכות העליונה החדשה עד 1993), במקביל לשנים 1937 עד 1993 הייתה המועצה לגוף המחוקק של רוסיה[3].
הסובייט העליון של רוסיה נבחר לראשונה ב-26 ביוני 1938. בהתאם לחוקת ברית המועצות משנת 1936 ולחוקת רוסיה הסובייטית משנת 1937, כל סמכויות המדינה של קונגרס הסובייטים הרוסי הועברו לידי הסובייט העליון. הסובייט נבחר על בסיס זכות בחירה אוניברסלית, שווה וישירה בהצבעה חשאית של אזרחים מעל גיל 18, ללא הבחנה בין מין, דת או לאום, לתקופה של 4 שנים (ומאז 1978 לתקופה של 5 שנים). בסך הכל נערכו 11 מערכות בחירות של המועצה, שבכולן זכתה המפלגה הקומוניסטית.
לאחר אימוץ תיקונים לחוקה בשנת 1989 (הקמת קונגרס צירי העם כגוף ממלכתי[4], הפכה המועצה לאחד מגופי הקונגרס)[5][6] נערכו הליכי פירוק למועצה וסמכויותיה פגו בשנת 1990.
בשנים 1990–1993 היה הסובייט גוף של קונגרס צירי העם, גוף מחוקק, מינהלי וגוף בקרה קבוע של המדינה[7][8], שהורכב משני בתים - מועצת הלאומים ומועצת הרפובליקה. בשנת 1989 הפכה לפרלמנט הקבוע הראשון ברוסיה לאחר ספטמבר 1917[9]. במהלך תקופה זו נבחר הסובייט העליון על ידי קונגרס צירי העם לתקופה מסוימת עד שהקונגרס החדש שנבחר הקים הרכב חדש של הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית. ב-21 בספטמבר 1993 הופסקו סמכויותיהם של צירי העם ושל הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית על פי הצו לרפורמה חוקתית, במסגרת המשבר החוקתי במדינה. הצו עצמו נמצא כמנוגד לחוקה על ידי בית המשפט לחוקה של הפדרציה הרוסית. למרות התנגדותם של מרבית צירי העם של הפדרציה הרוסית ותומכיהם, ב-4 באוקטובר 1993 הם התפזרו באמצעות כלי נשק וכלי רכב משוריינים שהובאו למושב הפרלמנט.
הבית הלבן – בניין הסובייט העליון של רוסיה בין 1990–1993
אסיפות וכינוסי הסובייט העליון של רוסיה הסובייטית התקיימו בארמון הקרמלין הגדול, באולם שנבנה מאולמות אלכסנדר ואנדריי בארמון. בשנת 1990 הועבר הסובייט העליון לבניין ייעודי על סוללת קרסנופרנסקאיה, המכונה הבית הלבן עד 1993, עת הועבר לידי ממשלת רוסיה, שהשתכנה בו.
יו"ר הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית בשנים 1990–1993
.jpg)
