המפלגה הקומוניסטית של יפן היא אחת מהמפלגות הקומוניסטיות הגדולות ביותר שאינן-בשלטון, וחברים בה כ-400,000 אנשים ב-25,000 סניפים ברחבי המדינה. לאחר הפיצול הסיני-סובייטי החלה המפלגה להרחיק עצמה מהגוש המזרחי. לאחר התפרקות ברית המועצות הכריזה המפלגה שהיא מברכת על סיום רשע היסטורי גדול של אימפריאליזם ושל שליטה, ובאותה עת הטיחה ביקורת באזרחי ארצות מזרח אירופה על שזנחו את הסוציאליזם.
כתוצאה מריחוקה מהגוש המזרחי, לא השפיעה ההתמוטטות השפעה רבה על המפלגה, ואף לא נשקפה סכנה לקיומה כפי שקרה למפלגות קומוניסטיות במדינות אחרות. אף על פי שקיימת מגמת ירידה באחוזי הקולות אותם מקבלת המפלגה מדי בחירות, היא עדיין מייצגת כחמישה מיליון מצביעים, והיא המפלגה הקומוניסטית השנייה בגודלה בקרב ארגון המדינות המתועשות, אחרי רוסיה.
היסטוריה
מטה המפלגה הקומוניסטית
המפלגה הקומוניסטית של יפן נוסדה ב-15 ביולי1922 בתור אגודה פוליטית מחתרתית. בשנותיה הראשונות נחקקו חוקים שהוציא את המפלגה אל מחוץ לחוק וחבריה היו נתונים לרדיפה ולדיכוי בידי כוחות הצבא והמשטרה של האימפריה היפנית. הייתה זו המפלגה היחידה שהתנגדה למעורבותה של יפן במלחמת העולם השנייה. בראשית תקופת הכיבוש האמריקאי הפכה המפלגה לחוקית, ומאז שמרה על מעמד זה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 מתחה ברית המועצות ביקורת על המפלגה, ודרשה ממנה לפעול בצורה תוקפנית יותר. המפקד העליון של כוחות הברית ניצל הזדמנות זו וערך את "הטיהור האדום" שבעקבותיו נאלצו מנהיגי המפלגה לרדת למחתרת. התמיכה במפלגה צנחה במהלך מלחמת קוריאה.
המפלגה התנגדה למוסד הקיסרות עוד מלפני מלחמת העולם השנייה. כיום מכירה המפלגה בקיסר כסמל יפן, כל עוד תפקידו סמלי בלבד, והיא הכריזה בעבר שאם תהפוך למפלגת השלטון היא לא תדרוש מהקיסר לוותר על תוארו. המפלגה מתנגדת לשימוש בדגל הלאומי ובהמנון, בהם היא רואה שרידים לעברה המיליטריסטי של יפן.
מהבחינה הכלכלית, שואפת המפלגה הקומוניסטית לשנות את כלכלת יפן כיום, אותה היא רואה כמשרתת את האינטרסים של התאגידים ושל הבנקים, ולהפוך אותה לכלכלה הפועלת לטובת האזרחים, תוך החלת חוקים דמוקרטיים לפיקוח על התאגידים.
בנושא הכלכלה הבינלאומית, שואפת המפלגה להקים כלכלה עולמית דמוקרטית המתבססת על כבוד לריבונות הכלכלית של כל מדינה. המפלגה רואה את ארצות הברית, תאגידים רב-לאומיים והון בינלאומי כגורמים המעודדים גלובליזציה, דבר המשפיע לרעה, לטענת המפלגה, על הכלכלה העולמית. גם בתחום זה קוראת המפלגה לפיקוח הדוק יותר על תאגידים רב-לאומיים מטרה למנוע פגיעה בכלכלות חלשות יותר.
