זהו צבאה הלאומי של המדינה, שהיווה 16.8% מהתקציב המרכזי בשנת כספים 2003. מאז שנת 2002 נמצא בשליטתו האזרחית המלאה של משרד ההגנה הלאומית ומפוקח על ידי הרשות המחוקקת, היואן המחוקק. בשנים 1924–1947 נודע בשם הצבא המהפכני הלאומי לפני ששמו שונה בשנת 1947 לשמו הנוכחי, עם אימוץ חוקת הרפובליקה הסינית.[1] הצבא היה ידוע גם מבחינה היסטורית בשם הכוחות המזוינים הלאומיים הסיניים (CNAF).
השימוש המוקדם ביותר בשם "הכוחות המזוינים של הרפובליקה של סין (中華民國 國 軍)" ניתן למצוא בחוקה הראשונה של הרפובליקה של סין בממשלת בייאנג בשנת 1923.[5]
שמות
הכוחות המזוינים של הרפובליקה הסינית הם הצבא הלאומי של טאיוואן, הידועים בשם "גוג'ון 國 軍" שמשמעותו "צבא לאומי". כאשר הרפובליקה הסינית הייתה בשלטון בסין היבשתית, צבאה נקרא הצבא המהפכני הלאומי עד שנת 1928. שמות אחרים במהלך התקופה כללו את "הצבא הלאומי הסיני" או "צבא קוומינטנג".
הלאמת הכוחות המזוינים בשנת 1947 ניתקה את קוומינטנג משליטה ישירה על הכוחות המזוינים והוא הפך לכוח ביטחון לאומי. בשל שינוי חוקתי ובעקבות חוקת 1947, שאומצה אז, שונה שמו מאוחר יותר לצבא הרפובליקה הסינית. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1949, נאלצה ממשלת הרפובליקה הסינית לגלות אל האי טאיוואן והכוחות המזוינים המשיכו להיקרא "הצבא הלאומי הסיני".
^National Assembly (制憲國民大會) (1946-12-25). "Clause 138". 中華民國憲法 [Constitution of the Republic of China]. Wikisource (בסינית מסורתית). Nanjing: National Assembly. ארכיון מ-2014-07-26. נבדק ב-2014-01-14. 全國陸海空軍,須超出個人、地域及黨派關係以外,效忠國家,愛護人民。(English translation: The land, sea and air forces of the whole country shall be above personal, regional, or party affiliations, shall be loyal to the state, and shall protect the people.)