|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט ב דף השיחה.
|
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
החמצת אוקיינוסים היא תופעה אשר במסגרתה חלה עלייה ברמת החומציות של מי האוקיינוסים עקב גדילת ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה בשנים האחרונות.[1] ה- שבאטמוספירה מגיב עם המים ויוצר יוני , אשר סותרים את הרמה הבסיסית הטבעית הקיימת במי הים (pH > 7). בכך, תופעה זו גורמת לסביבת מי הים להפוך למעט חומצית (pH < 7).
רקע כימי
במי האוקיינוסים, קיימת באופן טבעי חומצה פחמתית (), אשר משמשת במים כבופר.[2] חומצה זו מסוגלת להתפרק בשתי דרכים, כמתואר בתגובה הכימית הבאה:
לפי עיקרון לה-שטלייה, אם יוסיפו לסביבה בה נערכת התגובה , ייווצרו מולקולות נוספות של חומצה פחמתית והתגובה כולה תנטה שמאלה. בצורה זו נוצרים יוני הידרוניום. ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני המתווסף גדלה, כך גדלה גם כמות יוני ההידרוניום הנוצרים.
תהליך
במהלך השנים האחרונות, ייצור הפחמן הדו-חמצני בידי האדם הלך וגבר, ובהתאם גדלו ריכוזי חלקיק זה באוויר; ב-1950 נצפו כ-310 חלקיקי על כל מיליון חלקיקים באוויר, לעומת כ-400 הנמדדים כיום (נכון ל-2013).[3] עלייה זו, בשילוב עם התגובה הכימית הנזכרת, גורמת לעליית חומציות מי האוקיינוסים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים