הדיוויזיה ה-88 (בגרמנית: 88. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה הוקמה בדצמבר 1939, ולחמה לראשונה בקרב על צרפת, ולאחר מכן הוצבה בתפקידי אבטחה. בדצמבר 1941 הועברה הדיוויזיה לגזרה הדרומית של החזית המזרחית, שם היא נלחמה עד פברואר 1944, אז כותרה ליד צ'רקאסי והושמדה למעשה.
היסטוריה
הדיוויזיה הוקמה בדצמבר 1939, ובמאי 1940 נחשבה הדיוויזיה מוכנה ללחימה. הדיוויזיה הועברה לחזית המערבית ולאחר מכן השתתפה בקרב על צרפת. זמן קצר לאחר הקרב נשלחה הדיוויזיה חזרה לדרום גרמניה להכשרה נוספת, וחלק מאנשיה הורשו לחזור למקצועותיהם בזמן שלום בתעשייה ובחקלאות. בחורף 1941 נשלחה הדיוויזיה לברית המועצות, והשתתפה בקרבות ההגנה החורפיים של קבוצת ארמיות דרום, בקו בין בלגורוד לקורסק.
במאי 1942 פתחו הסובייטים במאמץ התקפי חדש שמטרתו לכבוש מחדש את חרקוב בתנועת מלקחיים. [1] הקבוצה הדרומית תקפה מהבליטה הגדולה בקו ממערב לאיזום, מגובה בשניים מקורפוסי הטנקים החדשים (23 ו-21) וקורפוס הפרשים ה-6 והקבוצה הצפונית תקפה בקו ישיר יותר באמצעות הארמיות ה-38, ה-21 וה-28 בגיבוי קורפוס הפרשים של המשמר השלישי. [2] התקפת הקבוצה הצפונית החלה ב-13 במאי עם כמה הצלחות מוגבלות. התגובה הגרמנית הייתה מהירה: באמצעות דיוויזיות חי"ר ודיוויזיות הפאנצר ה-3 וה-23, חלק מהכוחות שנאספו למתקפת הקיץ, הם פגעו במתקפת הצפון בהתקפות נגד חוזרות ונשנות, תוך חסימת ההתקדמות בדרום. במסגרת מאמצים אלו הוסטה לאזור קבוצה דו-גדודית מהדיוויזיה ה-88 (קבוצת קרב גולביצר) והצטרפה להתקפות אלו מהאגף הצפוני. [3] כשהמתקפה שלהם לא הובילה לשום מקום, הרוסים נטשו את ההתקפה והסיגו את הקבוצות ההתקפיות שלהם עד 24 במאי 1942.
בעקבות פעולה זו, הדיוויזיה ה-88 השתתפה אז בשלבי הפתיחה של Plan Blue, מתקפת הקיץ הגרמנית. לאחר התקדמות קצרה בלבד, שוב הוכנסה הדיוויזיה למגננה באגף הצפוני של הארמייה התשיעית, שם שהתה מספר חודשים. בינואר 1943, לאחר המחדל בסטלינגרד, בוצעו התקפות רוסיות לאורך החזית. חזית הארמייה התשיעית נפרצה והיא נאלצה לסגת, כאשר הדיוויזיה ה-88 נסוגה איתה.
לאחר שהחזית יוצבה לבסוף עבור הגרמנים על ידי אריך פון מנשטיין בחרקוב, הדיוויזיה ה-88 שוב הייתה בעמדות הגנה, הפעם לאורך נהר המיוס, בעוד אירועים דרמטיים התרחשו סביב מבלט קורסק. הכישלון של המתקפה הגרמנית קדם לתחילתה של תקופה ממושכת של התקפות סובייטיות, ועד ספטמבר, פון מנשטיין כבר לא היה בטוח שכוחות השריון יוכלו להביס אותם ללא חיזוק משמעותי. היטלר אישר לאחר מכן את הנסיגה לקו פנתר ב-15 בספטמבר. המירוץ לדנייפר התרחש לאחר מכן: הכוחות הגרמניים והסובייטיים מיהרו להגיע ראשונים לנהר, כאשר הכוחות הגרמניים ניסו לאייש באופן מלא ביצורי הגנה לקראת הגעתם של עיקר הכוחות הסובייטים.
הדיוויזיה ה-88 נסוגה וחצתה את נהר הדנייפר כחלק מהקורפוס ה-7, והוכנסה לקו ההגנה החדש בגדה המערבית. אולם, הכוחות הגרמנים לא הצליחו למנוע מהצבא האדום לתפוס כמה ראשי גשר מעבר לנהר.
לאחר הפריצה מצ'רקאסי, הדיוויזיה נבנתה מחדש במהירות, ועד יוני 1944 חזרה להילחם תחת ארמיית הפאנצר הרביעית, קבוצת ארמיות צפון אוקראינה. באמצע יולי, החזית האוקראינית הסובייטית הראשונה החלה בסדרה של התקפות והכוחות הגרמניים נהדפו חזרה לדרום פולין. זו הייתה תקופה של נסיגה מתמדת עבור הדיוויזיה ה-88 כאשר החזית נסוגה לאחור פעם אחר פעם, אך לאחר מאמץ ניכר הצליחו הגרמנים לבסוף לייצב את החזית עד ספטמבר. [4] למרות שהדיוויזיה ה-88 נמנעה מכיתור בקרבות אלו, היא ספגה אבדות ניכרות וצומצמה ל"קאמפגרופה" [5] עד אמצע אוגוסט.
הדיוויזיה ה-88 נותרה סטטית במשך יותר משלושה חודשים. הדיוויזיה הושמדה בינואר 1945 במהלך מתקפת החורף הרוסית. [6] הדיוויזיה פורקה סופית מאוחר יותר ב-1945, כשניצוליה נקלטו ביחידות אחרות.
מפקדים
- גאורג לאנג (1 בדצמבר 1939 - 2 בפברואר 1940)
- פרידריך גולוויצר (2 בפברואר 1940 - 10 במרץ 1943)
- היינריך רוט (10 במרץ 1943 - 5 בנובמבר 1943)
- גאורג פון ריטברג (5 בנובמבר 1943 - 8 בינואר 1945)
- קרל אנדרס (8 בינואר 1945 - 27 בינואר 1945)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראה קרב חרקוב השני.
- ^ Kharkov 1942, see map page 45
- ^ Kharkov 1942, page 194
- ^ See maps Battle for L'vov pages 181-216
- ^ Russo German war Summer 44, order of battle, pages 63 & 64
- ^ See order of battle Army Group Centre 31st Jan 1945, page 54, Russia German war No 35.
Generalleutnant Georg Jauer was commander of 20th Panzer Grenadier Division at the time
