הבלט המלכותי הדני היא להקת בלט קלאסי בעלת שם בינלאומי, שמקום מושבה בתיאטרון המלכותי הדני בקופנהגן, דנמרק. זו אחת מלהקות הבלט הוותיקות ביותר בעולם, שראשיתה בשנת 1748, כאשר הוקם התיאטרון המלכותי הדני. היא אורגנה לבסוף בתגובה לפופולריות הרבה של סגנונות הריקוד הצרפתי והאיטלקי. הלהקה החלה לפעול עם פתיחת התיאטרון המלכותי הדני, שם היא שוכנת מאז ועד היום. בית הספר המלכותי הדני לבלט נוסד בשנת 1771 בהנהלת מורה הבלט הצרפתי פייר לורן (1807-1730), וינצ'נצו גליאוטי המשיך ופיתח אותו ואוגוסט בורנונביל ייסד את שיטת ההוראה שלו לבית הספר.
היסטוריה
מראשית הדברים, העסיק הבלט המלכותי הדני כמה מטובי הרקדנים והכוריאוגרפים הצרפתים והאיטלקים. תוך שנים ספורות מהיווסדו, נפתח בית הספר המלכותי הדני לבלט, כדי לספק רקדנים מקומיים, שאחת הראשונות בהם הייתה אנינה פרליך. אחד המורים הראשונים בבית הספר, וינצ'נצו גליאוטי, נחשב למייסדה האמיתי של הלהקה. הוא היה מנהלה משנת 1775 עד 1816, הביא אליה את הבלט ד'אקסיון והכין אותה להופעת הבלט הרומנטי. לזכותו של גליאוטי רשומה הכוריאוגרפיה של Amors og Balletmesterens Luner ("שגיונות קופיד ומנהל הבלט"), שעודנו הרפרטואר הלהקה והוא הבלט הוותיק ביותר בעולם שעודו מבוצע בכוריאוגרפיה המקורית שלו.
עוד מנהל חשוב של הלהקה היה הרקדן הדני אוגוסט בורנונביל. במהלך יובל השנים שבורנונביל ניהל את הלהקה (1879-1828), הוא יצר כוריאוגרפיה לכחמישים בלטים, שכתריסר מהם עודם ברפרטואר הלהקה. ביצירותיו ניכרת השפעה ברורה של אסכולת המחול הצרפתית, כפי שאפשר לצפות כיוון שבורנונביל למד בצרפת, והן כוללות תפקידי מפתח לרקדנים גברים, שאותם כתב ללא ספק לעצמו. לאחר מותו השתמש אחד ממשיכיו, הנס בק, בצעדים הבסיסיים שלמד בשיעורים של בורנונביל ליצירת אסכולת בורנונביל ללימוד רקדנים בני זמנו את מסורת רב-האמן שהלך לעולמו.
התקופה הגדולה השלישית בתולדות הבלט המלכותי הדני החל בשנת 1932, כאשר האראלד לאנדר לקח לנידיו את הגאי הלהקה. כמי שלמד בארצות הברית ובברית המועצות, עיבד בלטים מסורתיים ואף יצר כוריאוגרפיות מקוריות ללהקה. הוא עודד כוריאוגרפים מקומיים, שיצירותיהם זכו לתהילה עולמית. עליהם נמנה ברגה ראלוף, שיצר את הכוריאוגרפיה לבלט הדני המודרני הראשון, "האלמנה בראי" ב-1934. הוא גם הכשיר מספר רב של רקדנים בינלאומיים ידועי-שם, בהם אריק ברוהן.
במחצית השנייה של המאה ה-20, עבר הבלט המלכותי הדני עוד תמורה, כאשר כוריאוגרפים רבים בעלי שם בינלאומי, בהם ז'ורז' בלנשין הוזמנו לעבוד עמו. אף כי חשיבותן של יצירות מודרניות ברפרטואר גברה והלכה, שמרה להקת הבלט אמונים שם לשורשיה הקלאסיים, ובכך קנתה לה מוניטין של אחת מלהקות הרקדנים המעולות ביותר בעולם, המאחדת בה הן כישרונות זרים והן מקומיים.