הבחירות הפרלמנטריות בשנת 1867 היו הבחירות הפדרליות הראשונות בקנדה והם התרחשו זמן קצר לאחר איחוד קנדה. היו אלו בחירות לבית הנבחרים הקנדי, הבית התחתון של הפרלמנט של קנדה. הבחירות התקיימו בין ה-7 באוגוסט ל-20 בספטמבר, והיו הראשונות מסוגן בהיסטוריה הקנדית. באותה העת כללה הפדרציה הקנדית רק ארבע פרובינציות (אונטריו, קוויבק, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה). בית הנבחרים המיועד כלל בתוכו 180 חברים. במהלך הבחירות היו ארבע מפלגות:
- המפלגה השמרנית של קנדה - יושב ראש המפלגה: ג'ון אלכסנדר מקדונלד, לשעבר ראש ממשלת מושבת קנדה (אונטריו וקוויבק). המפלגה השמרנית הנהיגה מצע פוליטי שקרא לחיבור הפדרציה הקנדית הקיימת עם המושבות הבריטיות המערביות דרך בניית מסילת ברזל שאפתנית בין-יבשתית שתימשך מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס השקט בקולומביה הבריטית.
- המפלגה הליברלית של קנדה - יושב ראש המפלגה: ג'ורג' בראון (לא רשמי), לשעבר ראש ממשלת מושבת קנדה (אונטריו וקוויבק). המפלגה הליברלית הנהיגה מצע פוליטי שעסק בעיקר בהקמת ממשל פדרלי חזק והשגת אוטונומיה שלטונית נרחבת ממושב השלטון של האימפריה הבריטית בלונדון.
- המפלגה השמרנית-ליברלית של קנדה - יושב ראש המפלגה: ג'ון אלכסנדר מקדונלד; מפלגה שהתחרתה בחסותה של המפלגה השמרנית והעמידה את אותו המועמד לראשות הממשלה מטעמה של המפלגה השמרנית.
- מפלגת האנטי-קונפדרציה - יושב ראש: ג'וזף הואה; מפלגה שהתנגדה לאיחוד קנדה ורוכזה בעיקר בנובה סקוטיה.
בעלי זכות ההצבעה היו גברים קנדים בעלי כמות מסוימת של רכוש ויותר ממנה. מתוך כלל בעלי זכות ההצבעה הצביעו 74.3% שהיו 361,028 מצביעים בסך הכל. במהלך הבחירות ניצחה המפלגה השמרנית ובת חסותה השמרנית-ליברלית לצידה. הגוש השמרני השיג 100 מושבים בבית הנבחרים ו-93,412 שהיוו 34.8% מכלל קולות הבוחרים. המפלגה הליברלית השיגה 63 מושבים בבית הנבחרים ו-60,818 שהיוו 22.7% מכלל קולות הבוחרים. מפלגת האנטי-קונפדרציה אשר נועדה בעיקרה כדי לנתק את נובה סקוטיה מהפדרציה של איחוד קנדה, השיגה 18 מושבים בבית הנבחרים ו-21,239 קולות, שהיוו 7.9% מכלל קולות הבוחרים.
הקולות האחרים תמכו במועמדים עצמאיים שונים אשר לא השיגו מושבים כלל בבית הנבחרים.
קישורים חיצוניים
קנדה מערכות בחירות בקנדה
|
|
|
