הבחירות הכלליות בבריטניה ב-1966 נערכו ב-31 במרץ 1966, פחות משנתיים שנים לאחר הבחירות הקודמות. בבחירות אלו ניצח ראש הממשלה המכהן מטעם מפלגת הלייבור, הרולד וילסון את אדוארד הית' מן המפלגה השמרנית.
קמפיין
הבחירות הוקדמו על ידי וילסון, לאור הרוב הקטן של ממשלתו. וילסון החליט להקדים את הבחירות לאחר הכישלון בבחירות המקומיות בשנת 1965. כמספר חודשים לפני הבחירות אדוארד הית' החליף את אלק דאגלס-יום והיה צורך לשווקו לציבור. במקביל, המפלגה הליברלית ניסתה לתמרן למרות קשיים פיננסיים רבים.
תוצאות
אחוז ההצבעה עמד על כ-75.8%. בסך הכל הצביעו כ-27,264,747 אזרחים. כתוצאה מהבחירות התחזק כוחה של מפלגת הלייבור בפרלמנט, ונחלש כוחה של המפלגה השמרנית באופן משמעותי. הרוב של הלייבור עלה מ-3 ל-98 צירים, יותר מהשמרנים והליברלים גם יחד. בעוד שהצלחת הלייבור בבחירות 1964 יוחס בעיקר להסתייגות מהשמרנים, החירות אלה נחשבו לניצחון גדול של מנהיג הלייבור, וילסון[1]. בבחירות אלו נבחר מחדש לפרלמנט שר החוץ לשעבר פטריק גורדון־ווקר השנוי במחלוקת, לאחר שאולץ להתפטר מן הממשלה כשלא הצליח להיבחר ב-1965. בבחירות אלה הודחו פוליטיקאים שמרנים רבים ובהם ג'פרי האו וג'וליאן אמרי.
|
|
מועמדים
|
קולות
|
| מפלגה
|
מועמדים
|
נבחרו
|
שינוי
|
% מכלל המושבים
|
קולות
|
% מכלל הקולות
|
| מפלגת הלייבור
|
622
|
364
|
48+
|
57.8
|
13,096,629
|
48
|
| המפלגה השמרנית
|
629
|
253
|
52-
|
40.2
|
11,418,455
|
41.9
|
| המפלגה הליברלית
|
311
|
12
|
3+
|
1.9
|
2,327,457
|
8.5
|
| המפלגה הלאומית הסקוטית
|
23
|
0
|
0
|
0
|
128,474
|
0.5
|
| פלייד קמרי
|
20
|
0
|
0
|
0
|
61,071
|
0.2
|
| המפלגה הקומוניסטית
|
57
|
0
|
0
|
0
|
62,092
|
0.2
|
| מפלגת הלייבור העצמאית
|
1
|
0
|
0
|
0
|
441
|
0
|
| אחרים
|
65
|
1
|
1+
|
0
|
169,233
|
0.62
|
בריטניה מערכות בחירות בבריטניה
|
|
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
