Piql היא חברת אחסון מידע נורווגית המתמחה באחסון לטווח ארוך של מידע דיגיטלי. Piql יצרה בשיתוף פעולה עם SNSK בתוך פיר של מכרה פחם נטוש, כספת פלדה הקבורה עמוק באדמה. ב-27 במרץ2017, עם פתיחתו של הארכיון הארקטי, הפקידו בו ממשלות ברזיל, מקסיקו ונורווגיה עותקים של מסמכים היסטוריים שונים.[1][2]
תיאור
הארכיפלג סבאלברד הוכרז כאזור מפורז על ידי 42 מדינות באמנת סבאלברד שנחתמה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוסכם כי השטח לא ישמש למטרות צבאיות, מה שהוביל את היוזמים של הארכיון למקם אותו דווקא שם, מאחר שהוא נחשב מקום בטוח מבחינה גאופוליטית. המתקן ממוקם בשפיצברגן, האי הגדול ביותר בסבאלברד.[3] המתקן מורכב מכספת פלדה גדולה, הממוקמת בעומק של בין 150 ל-300 מטר (490–980 רגל) מתחת לקרקע או לקפאת העד,[4] בתוך פיר של מכרה הפחם הנטוש Store Norske Gruve 3. המתקן מאובטח באמצעות קיר בטון ושער פלדה. התכולה מאוחסנת במכולות מאובטחות מאחורי השער.[5] בשל האקלים הארקטי באי והשלכותיו, המתקן בנוי כך שגם אם תופסק העברת החשמל אליו, הטמפרטורה בתוכו לא תעלה מעל נקודת הקפיאה, ותישאר בטמפרטורה מתאימה לשימור תוכני הכספת לתקופה של כמה עשורים או יותר.[6] הכספת ממוקמת עמוק מספיק כדי למנוע נזק לתכולה מנשקים אטומיים או אלקטרומגנטיים.[7]
תכולה
הארכיון מאחסן טווח רחב של מידע היסטורי ותרבותי. חוקרים, ממשלות, מוסדות דתיים, חברות מדיה ואחרים אחסנו כמה מהתיעודים המשמעותיים ביותר עבורם בכספת. ברזיל ונורווגיה אירכבו בה את החוקות שלהם ומסמכים היסטוריים חשובים אחרים.[4]
בנובמבר 2019 הודיעה GitHub שכל ספריית הקוד הפתוח שלה תאורכב בארכיון הארקטי, כחלק מתוכנית הארכיון של החברה.[11][12] ביולי 2020, הפקידה החברה ארכוב של האתר מחודש פברואר של אותה השנה, בגודל 21 טרה־בייט, בארכיון.[13] כמות הקוד שאוחסנה בארכיון תוארה כך: "אם מישהו מקליד בערך 60 מילים בדקה יישב וינסה למלא את המקום, זה ייקח לו 111,300 שנים".[3]
אחסון ושימוש עתידי
המידע המאופסן לא מחוברת לרשת האינטרנט (אופליין), על גבי סלילי סרטים, שנוצרו בגרסה מעודכנת של טכנולוכיית צילום בחדר חושך.[2] הסליל מיוצר מפוליאסטר מצופה בקריסטלי הליד כסף,[3] ומצופה באבקה עם תחמוצת ברזל. לסליל אורך חיים של לפחות 500, וייתכן ש2000 שנים, אם יאוחסן בתנאים הנדרשים.[14]
מתוך הבנה שאנשים בעתיד הרחוק לא בהכרח יבינו מה הם רואים בכספת, מוקמה בה מעין "אבן רוזטה" בצורת מדריך המציג את הארכיון. המדריך ניתן לקריאה בעזרת עין אנושית לאחר הגדלה, וכתוב באנגלית, ערבית, ספרדית, הינדי וסינית.[3]
תהליך
לקוחות המשלמים עבור האחסון, יכולים לשלוח את המידע, דיגיטלית או פיזית. המידע יכול להידלות בכל עת מהכספת, אך לא מדובר בתהליך מהיר, מאחר שהמידע לא מחובר לרשת האינטרנט. אם המידע נדרש, הוא מאוחזר ידנית,[2] ולאחר מכן מועלה באמצעות סיב אופטי המחובר לפני השטח, אל המטה של Piql בדראמן. המהירות הגבוהה ביותר בה יכול להתרחש התהליך היא 20–30 דקות, אך הוא יכול להמשך גם עד 24 שעות עם מנוי פעיל, ו-72 שעות ללא מנוי פעיל.[2][15]
