|
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט ב דף השיחה.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
דקדוק אוניברסלי (באנגלית: Universal Grammar) הוא רעיון תאורטי לפיו כל השפות הטבעיות חולקות עקרונות תחביר משותפים. עקרונות אלה הם מולדים, כלומר כל בני האדם נולדים כאשר עקרונות אלה מוטבעים בהם, ולכן כל השפות האנושיות מצייתות לכללים אלה.
הדקדוק האוניברסלי משתייך לזרם הנייטיביזם בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, שמקורותיו בפילוסופיה של אפלטון ודקארט, ולפיו הידע והיכולות האנושיות הן עניין מולד ולא נרכש. במאה ה-13, רוג'ר בייקון שיער שכל השפות מבוססות על דקדוק משותף. רעיון זה גם עומד בבסיס השפות הפילוסופיות שעליהן עמלו בלשנים במאה ה-17. הדקדוק האוניברסלי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום מבוסס בעיקר על רעיונותיו של הבלשן היהודי-אמריקאי נועם חומסקי משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וכן על עבודותיהם של אדווארד ספיר וריצ'רד מונטגיו.
תימוכין לתאוריית הדקדוק האוניברסלי
תכונות של רכישת שפת אם על ידי ילדים
התימוך העיקרי לתאורית הדקדוק האוניברסלי נעוץ במאפיינים הייחודיים של רכישת שפת אם אצל ילדים. ילדים לומדים את שפת אמם מהר ובקלות יחסית, וכמעט אין אדם (שגדל בחברת בני אדם אחרים) שאינו דובר לפחות שפה אחת. הלימוד אינו תהליך פשוט של חיקוי: ילדים מסוגלים לייצר משפטים שלא שמעו מעולם - והם מסוגלים לבחור לייצר בעיקר משפטים נכונים-דקדוקית. בתום תהליך רכישת השפה, כל הילדים שגדלו באותה סביבה מדברים שפה כמעט זהה. היכולת לרכוש שפה בקלות אינה מוגבלת לשפה אחת: ילדים יכולים להיות דו-לשוניים אם ילמדו את שתי השפות בגיל צעיר. עם זאת, היכולת הזאת נפגמת או נעלמת לחלוטין בגיל הילדות המאוחר או בגיל ההתבגרות המוקדם, ותהליך לימוד שפה לאחר גיל זה הוא קשה הרבה יותר ובדרך-כלל אינו מגיע לאותה הצלחה. כל אלה רומזים על מנגנון מולד כלשהו המאפשר את רכישת השפה.
הטיעון (הלוגי) בדבר עוני הגרוי (אנגלית: The Argument from Poverty of Stimulus), שהעלה חומסקי, הוא ניסוח לוגי-טכני של אספקט אחד של רכישת שפה על ידי ילדים. כאשר ילד רוכש שפה, זמינה לו כמות רבה יחסית של מבעים חוקיים בשפה - בעיקר משפטים שביטאו מבוגרים בסביבתו. משפטים אלה נקראים "דוגמאות חיוביות" או "קלט חיובי". עם זאת, כמעט לא זמינות לו דוגמאות של מה שאינו בשפה - לדוגמה, הוא כמעט אינו שומע משפטים שלגביהם נאמר לו שהם טעויות. למעשה, המחקר מראה, שגם כאשר מידע כזה זמין לילדים (לדוגמה, כאשר הורים מתקנים משפטים של ילדים), הם נוטים להתעלם ממנו. לפי הטיעון הלוגי של עוני הגירוי, אי-אפשר ללמוד שפה, כלומר להיות מסוגל לשפוט אילו משפטים תקינים בה ואילו אינם תקינים, באמצעות קלט חיובי בלבד, אלא אם כן קיימת מראש מערכת חוקים המכתיבה את מגבלות השפה.
תכונות משותפות לכל השפות הטבעיות
נימוק מרכזי אחר לרעיון הדקדוק האוניברסלי הוא הדמיון בין כל השפות האנושיות. בלשנים אספו במשך השנים מספר רב של תופעות, שעל פי המחקר הנוכחי קיימות בכל השפות האנושיות. תופעות אלה יוצרות מערכת כללים דקדוקית, הנקראת אוניברסל לשוני (אנ'). קיומה מעיד, לדעת תומכי התאוריה, על כך שהשפה האנושית אינה יכולה להיות בנויה באופן שרירותי, אלא עליה לציית לכללים מסוימים.
במחקר האוניברסל, למחקר של שפות קראוליות יש ערך מיוחד. שפות אלה נוצרו כאשר חברות בעלות מערכות לשוניות שונות נפגשו וחבריהן היו צריכים לתקשר אלה עם אלה. בשלב הראשון נוצרו מהמפגש שפות פידג'ין, שהיו מעין ערבוב של השפות המקוריות, ללא חוקים דקדוקיים מובהקים. אבל בשלב השני, כאשר קם דור חדש שהשפה המעורבת היא שפת האם שלו, השפה מקבלת את כל המאפיינים של שפה אנושית, כולל מערכת דקדוקית שאינה זהה למערכת הדקדוקית באף אחת מהשפות המקוריות. היווצרות ספונטנית של שפה אנושית המצייתת לאוניברסל מאששת את הרעיון שהשפות האנושיות מוגבלות על ידי חוקים מולדים.
ביקורת ומתנגדים
הדקדוק האוניברסלי הוא אחת התאוריות הדומיננטיות בחוגי הבלשנות מזה כחצי מאה. עם זאת, הביקורת עליו גברה בשנים האחרונות, במיוחד מצד חוקרי שפה שהרקע שלהם הוא מתחום מדע הקוגניציה. יש מחלוקת סביב הרעיון שהאדם נולד עם יכולת מולדת המאפשרת לו לרכוש שפה, ולדעת המתנגדים אין הוכחה שמנגנון מוחי כזה נפרד מן המנגנונים המאפשרים לו ללמוד התנהגויות אחרות. נקודת מחלוקת נוספת היא סביב ההבחנה בין היכולת הלשונית (competence) לבין הביצוע (performance), שהיא אבן יסוד בגישה החומסקיאנית.
אחד מנושאי הדגל של הביקורת הוא הבלשן הבריטי ג'פרי סמפסון, המבקר בחריפות את המדעיות של הדקדוק האוניברסלי. לטענתו, זוהי תאוריה שאינה ניתנת להפרכה, משום שאין לה יכולת חיזוי, ולכן אין לה תוקף מדעי. לטענתו, רוב המחקר הבלשני בתחום הדקדוק האוניברסלי כלל אינו ראוי להיקרא מחקר, משום שאינו מתבסס על ממצאים אמפיריים.
לקריאה נוספת
- Chomsky, N. Aspects of the Theory of Syntax. MIT Press, 1965.
- Sampson, Geoffry, The 'Language Instinct' Debate, 2005
- Tomasello, M. Constructing a Language: A Usage-Based Theory of Language Acquisition. Harvard University Press, 2003.
קישורים חיצוניים
