בשנת 2009 סוזוקי קיבל את פרס הקיום הנכון. הספר שלו שפורסם בשנת 2011, The Legacy, זכה בפרס ספרי נאוטילוס. סוזוקי חבר במסדר קנדה, ובסקר של רשת CBC הנקרא The Greatest Canadian הנערך בשנת 2004, הוא נבחר בתור "הקנדי הכי בר-קיימא".
שנותיו הראשונות
לסוזוקי אחות תאומה בשם מרשה, ושני אחים נוספים, ג'רלדין (ידוע בשם אייקו) ודון. הם נולדו לסטסו נאקאמורה וקאורו קארר סוזוקי בוונקובר, קנדה. סבו וסבתו של סוזוקי היגרו לקנדה בתחילת המאה ה-20 מהירושימה ומחוזאאיצ'י בהתאמה.[1]
בשנים המוקדמות של מלחמת העולם השנייה ועד סוף המלחמה ב-1945 נעצרו יפנים-קנדים בקולומביה הבריטית, בהם גם סוזוקי ומשפחתו בתור יפנים-קנדים מדור שלישי. ביוני 1942, הממשלה מכרה את העסק המשפחתי (ניקוי-יבש) של סוזוקי, ולאחר מכן ירשה את סוזוקי, אימו ושתי אחיותיו במחנה בסלוקאן, קולומביה הבריטית.[2] אביו נשלח למחנה עבודה בסולסווה חודשיים לפני-כן. אחותו של סוזוקי, ג'ני, נולדה במחנה המעצר.[3]
לאחר המלחמה, המשפחה של סוזוקי, כמו הרבה משפחות יפניות-קנדיות אחרות, הוכרחו לעבור מזרחה להרי הרוקי. משפחת סוזוקי עברו לאיסלינגטון, לימינגטון, ו-לונדון שבאונטריו. בראיונות, סוזוקי מזכיר פעמים רבות את אביו כמי שחיבר אותו רגשית לטבע ולסביבה.
סוזוקי למד בבית הספר היסודי מיל-סטריט, ובכיתה ט' למד בחטיבת הביניים למינגטון לפני שעבר ללונדון, אונטריו, שם הוא למד בחטיבת הביניים מרכז-לונדון, וזכה בבחירות לנשיא מועצת התלמידים בשנתו האחרונה שם.[4]
בשלבים מוקדמים של קריירת המחקר שלו, הוא למד על גנטיקה בעזרת אורגניזם מודל של דרוזופילה (זבוב פירות). הוא היה פרופסור במחלקה לגנטיקה (החל לכתוב את ספרו Genethics: The Ethics of Engineering Life, בשנת 1988) באוניברסיטת קולומביה הבריטית במשך כמעט 40 שנים, משנת 1963 עד פרישתו בשנת 2001.[6]
קריירת שידור
סוזוקי החל את שידוריו בטלוויזיה בשנת 1970 עם תוכנית שבועית לילדים Suzuki on Science. בשנת 1974, הוא הקים את תוכנית הרדיו Quirks and Quarks, ואירח אותה ברדיו AM של CBC (המבשר של CBC Radio One) משנת 1975 עד 1979. במשך שנות ה-70, הוא גם אירח את Science Magazine, תוכנית שבועית המכוונת לקהל יעד בוגר יותר.
משנת 1979 והלאה, סוזוקי אירח את The Nature of Things, תוכנית ברשת CBC שעלתה לאוויר בקרוב ל-50 מדינות ברחבי העולם.[7] בתוכנית זו, מטרתו של סוזוקי היא לעורר עניין בעולם הטבע, להצביע על איומים לרווחת האנושות, הטבע וחיות בר, ולהציג אפשרויות חלופיות לחברה יותר בת-קיימא. סוזוקי עד היום מקדם את הכיוון של אנרגיה מתחדשת ודרך האנרגיה הרכה.
סוזוקי אירח תוכנית ברשת PBS בשנת 1993 שזכתה לשבחים רבים, בשם The Secret of Life.[8] תוכניתו משנת 1985 שהצליחה מאוד, A Planet for the Taking, זכתה לממוצע צפיות של 1.8 מיליון לכל פרק ודרכה הוא זכה במדליית התוכנית הסביבתית של האו"ם. זווית הראייה שלו בתוכנית מסתכמת על ידי האמירה הבאה: "יש לנו גם חוש חשיבות לטבע והחלל בתרבות שלנו, וגישה אין-סופית, שאיתם אין לנו סיבה לדאוג." הוא מסכם בקריאה גדולה ל"שינוי תפישתנו" לגבי מערכת היחסים שלנו עם הטבע הפראי.
סוזוקי גם הפיק את "Yellowstone to Yukon: The Wildlands Project" ב- Discovery Channel בשנת 1997. הסרט הדוקומנטרי עוסק בביולוגיה קונסרבטיבית, ומתמקד בפרויקט שטחי-הבר של דייב פורמן, המציע ליצור מסדרונות בין אזורי בר גדולים וBuffer-zones סביבם על מנת לשמר מגוון ביולוגי רחב. פורמן הקים את הפרויקט לאחר שעזב את "Earth First" (שהוא הקים בשותפות) בשנת 1990. הביולוגים שתמכו בשיטה הקונסרבטיבית, מייקל אי. סוול וריד נוס היו מעורבים בפרויקט באופן ישיר גם כן.
אקטיביזם נגד שינוי אקלים
סוזוקי הפך לדובר בעל השפעה רבה בנוגע להתחממות הגלובלית.[דרוש מקור] בפברואר 2008 הוא הפציר בסטודנטים מאוניברסיטת מקגיל לגנות פוליטיקאים שלא פועלים כראוי כתגובה לשינויי האקלים, עם הטענה "האתגר שלי אליכם הוא להתאמץ ולגלות האם ישנן דרכים חוקיות לזרוק את המנהיגים-כביכול שלנו לכלא מאחר שמעשיהם בעצם גובלים בפשיעה."[11][12]
סוזוקי דוגל באופן חד משמעי בעמדה ששינויי האקלים הם בעיה דחופה וגדולה מאוד, שלפי "הרוב המוחץ של המדענים" היום, נוצרה באשמת פעילות האנושות. באתר האינטרנט של הקרן של דייוויד סוזוקי, הטענה הבאה מודגשת:
הדיון העוסק באמיתת שינויי האקלים הסתיים. הוכחות חזקות מכל הכולם - כולל אירועי מזג-אוויר חריגים, שיאי טמפרטורות, קרחונים נעלמים, וגובהיי פני-ים העולים - כולם מצביעים על העובדה ששינויי האקלים חלים עכשיו, ובקצב הרבה יותר מהיר מהמצופה.
הרוב המוחלט של המדענים החוקרים את שינויי האקלים מסכימים שפעילויות האנושות אחראיות לשינויי האקלים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים באו"ם, המורכב ממעל ל-2,500 מדענים מ-130 מדינות שונות, הוא אחד מגופי המדענים הבינלאומיים הכי גדולים שאי-פעם התאספו על מנת לחקור בעיה מדעית. ה-IPCC הגיע למסקנה שרוב ההתחממות שנצפתה במשך 50 השנים האחרונות היא תכונת-לוואי של פעילויות האנושות. ממצאיו אושרו בפומבי על ידי האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), כל מדינות ה-G8, בנוסף לסין, הודו וברזיל.[13]
סוזוקי טוען שלמרות המוסכמה הגוברת, לא מעט אנשים בציבור ובמדיה נשארו עם ספק לגבי המדע במשך שנים רבות. הגורם לבלבול בנוגע לשינויי האקלים, על-פי סוזוקי, נבע מקמפיין מאורגן של מידע-מטעה (דיסאינפורמציה). "כמות מצומצמת של כותבי ביקורת" מכחישה את העובדה ששינויי האקלים הם תוצאה של האנושות. אלו ש"סקפטיים" לגבי שינויי האקלים, טוען סוזוקי, ברוב המקרים אינם מדענים ואינם מכוונים את ביקורותיהם אל כתבי-עת מדעיים ציבוריים, אלא לכיוון המדיה, הציבור הרחב, ואל קובעי-מדיניות. המטרה שלהם היא "לעכב את הפעילות נגד שינויי האקלים." על-פי סוזוקי, הספקנים מומנו באופן רחב על ידי תאגידי פחם ונפט, כדוגמת ExxonMobil. הם מקושרים ל"קבוצות לובי הממומנות על ידי תעשיות", כגון ה-Information Council on the Environment.[14]
במגזין החדשות הצרפתי L'Express, סוזוקי טען שמדיניות ההגירה של קנדה היא "מגעילה" ("אנחנו גונבים למדינות דרומיות את מנהיגיהם לעתיד, ורוצים להרחיב את האוכלוסייה שלנו על מנת לתמוך בצמיחה כלכלית") והתעקש ש"קנדה כבר מלאה לגמרי" ("האזורים השימושיים שלנו הולכים וקטנים").[16] טענות אלו הניעו את שר ההגירה של קנדה, ג'ייסון קני, לגנות את סוזוקי כ"שונא זרים", ואת טענותיו כ"רעילות".[17]
מערכת המשפט הקנדית
במשך הראיון שלו אצל כתב החדשות טוני ג'ונס ברשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC בספטמבר 2013, סוזוקי טען שראש הממשלה הקנדי סטיבן הרפר בונה בתי כלא נוספים למרות ששיעורי הפשיעה בקנדה יורדים. הוא הסיק שבתי הכלא נבנו על מנת שסטיבן הרפר יוכל לכלוא פעילי איכות-הסביבה.[18][19] ג'אן קריסטופר דה-לה-רו, דובר של שר בטיחות הציבור סטיבן בלייני, הפריך את הטענה, בדגש על העובדה שממשלת קנדה לא בונה בתי כלא נוספים, ושאין תוכניות כאלו באופק. עם זאת, היו רישומים של בזבוז כספים פדרלי על בתי כלא, הכלל הרחבת בתי כלא ישנים, על מנת להתכונן לגידול באוכלוסיית האסירים. הדעה הרווחת היא שמקרה זה הוא תוצאה של חקיקה כדוגמת חוק ההתמודדות נגד פשעים אלימים, חוק המאריך את פסק הדין.[20][21] בשנים 2010–2011 "517$ מיליון בוזבזו על בניית בתי כלא".[22]
סוזוקי בעצמו מתאבל על כך שבנסיעותיו להפצת המסר לגבי האחריות לשינויי האקלים, באופן מצטבר הוא "בזבז מאות טונות של פחמן יותר מאשר ההגבלה שלו". הוא הפסיק לבקר מחוץ לאמריקה הצפונית והחל "לדחוס" את המפגשים וההרצאות שלו יחדיו על מנת להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו. לפיו, העדפתו היא להיפגש ולהרצות רק דרך שיחות וידאו.[23]
חיים אישיים
נישואיו הראשונים היו לאהובתו מימי התיכון ג'ואן ,[24] עימה הביא שלושה ילדים. נישואיו השניים היו לסופרת טרה אליזבת קוליס בשנת 1972, עימה הביא שתי בנות סריקה וסוורן, אקטיביסטית סביבתית, נואמת וסופרת .[25]
David Suzuki's Green Guide שנת 2008 - עם דייוויד בויד
The Big Picture: Reflections on Science, Humanity, and a Quickly Changing Planet שנת 2009 - עם דייוויד טיילור
The Legacy: An Elder's vision for a sustainable future שנת 2010 - עם מרגרט אטווד
Force of Nature: The David Suzuki Movie שנת 2010, סרט דוקומנטרי בן 93 דקות[28][29][30]
פרסים והצטיינות
סוזוקי מונה למסדר קנדה, קודם כל כקצין (שנת 1976), ולאחר מכן בשנת 2006 עלה לרמת "חבר" (Companion).[31] לאחר מכן, מונה למסדר קולומביה הבריטית (שנת 1995),[32] וקיבל את פרס UNESCO's Kalinga Prize לפרסום המדע,[33] ורשימה ארוכה של פרסי הצטיינות קנדיים ובינלאומיים.
בשנת 2004, סוזוקי נבחר בתור אחד מתוך עשרת "The Greatest Canadians" על ידי הקהל של רשת CBC. בהצבעה האחרונה הוא דורג במקום חמישי, שעיטר אותו בתור "The Greatest living Canadian".[34] סוזוקי אמר הוא עצמו הצביע לטומי דאגלס, שבסוף זכה במקום הראשון.
בשנת 2006, סוזוקי זכה בפרס Bradford Washburn במוזאון המדע של בוסטון, מסצ'וסטס.[35]
בשנת 2007, סוזוקי קיבל את פרס זכויות-האדם הבינלאומי בהערכה מקבוצת Global Exchange.
