דיוויזיית השריון הצרפתית השנייה (בצרפתית: 2e Division Blindée, 2e DB), בפיקודו של הגנרל פיליפ לקלרק, לחמה בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה בחזית המערבית לשחרור צרפת.
היסטוריה
מלחמת העולם השנייה
הדיוויזיה הוקמה סביב גרעין של יחידות שלחמו במערכה בצפון אפריקה כהדיוויזיה הקלה השנייה, והתארגנה מחדש לדיוויזיה משוריינת קלה ב-1943. הדיוויזיה יצאה לדרך באפריל 1944 ונשלחה לנמלים שונים בבריטניה. ב-29 ביולי 1944, בדרך לצרפת, החלה הדיוויזיה להתאסף בנמל סאות'המפטון. ב-1 באוגוסט 1944 נחתה הדיוויזיה בחוף יוטה בנורמנדי, והצטרפה ללחימה שם כחלק מהארמייה השלישית. במהלך הלחימה ב-1944, הדיוויזיה שחררה את פריז, השמידה את חטיבת הפאנצר ה-112 במהלך עימותי השריון בלורן, לכדה את מעבר סאברן ושחררה את שטרסבורג. לאחר שהשתתפה בקרב כיס קולמר, הדיוויזיה הוזזה מערבה ותקפה את הנמל האטלנטי רואן שבידי גרמניה, לפני שחצתה מחדש את צרפת באפריל 1945 והשתתפה בלחימה האחרונה בדרום גרמניה כחלק מקבוצת הארמיות השישית, ואפילו נכנסה ראשונה ל"קן הנשרים של היטלר" בברכטסגאדן (האמריקאים כבשו את העיר למטה).
לפי נתוני השירות ההיסטורי של ההגנה, הדיוויזיה ספגה 1,224 הרוגים ו-5,257 פצועים בסוף המערכה בצפון מערב אירופה. היא הרגה 13,000 חיילי הציר, לכדה 50,000 שבויים והשמידה 332 טנקים כבדים ובינוניים, 2,200 כלי רכב אחרים ו-426 תותחים מסוגים שונים. לפי מקור אחר, הדיוויזיה ספגה 1,687 הרוגים, כולל 108 קצינים, ו-3,300 פצועים.
לאחר המלחמה
ב-13 במאי 1945 ויתר SHAEF על השליטה המבצעית של דיוויזיית השריון השנייה לצרפת. בין ה-23 ל-28 במאי 1945 עברה הדיוויזיה השנייה לחיל המצב החדש שלה באזורי פריז, שם היא הושבתה ב-31 במרץ 1946.
ישנם תיעודים מסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של 501 Regiment de Chars de Combat (501 RCC) בהיותו חלק מהחטיבה השנייה של דיוויזיית השריון ה-8, חלק מהקורפוס ה-1 של הארמייה הראשונה, 'qui est l'heritière des traditions de la 2e DB' – נשאה את מסורות הדיוויזיה המשוריינת השנייה.
הצבא הצרפתי אורגן מחדש בהרחבה ב-1977, כאשר דיוויזיות של שלוש חטיבות פורקו ויצרו דיוויזיות קטנות של ארבעה או חמישה גדודים/גדודי תמרון. נראה כי דיוויזיית השריון השנייה עברה רפורמה בשלב זה. מסוף שנות ה-70 ועד 1999, מטה הדיוויזיה השנייה היה בוורסאי והיה כפוף לקורפוס ה-3. היא הפכה לחטיבת השריון השנייה ב-1999.
ראו גם
קישורים חיצוניים
