נסע לאמסטרדם, שם התארח אצל הגביר שלמה ארדיטי שסיפק לו את כל מחסורו בעודו עורך את ספרו חוזה דוד, אותו כתב בבית גיסו הרב מאיר אבן גבאי, שם היה הרב דוד לומד בכל לילה, עד שעלה הרב מאיר לצפת.[1] בשנת תפ"ה נסע לערי אשכנז, וביניהם המבורג, ווינה. בבואו לוינה נאסר בערב חג הפסח עקב טעות בזיהוי עם אדם אחר בשם דוד, שחשדו אותו כמרגל. עקב חוליו, ובהתערבות הקהילה היהודית, ציווה הרופא לשחררו אל בית החולים היהודי, שם שהה עד חג שבועות, תקופת הזמן בה נוהגים ללמוד פרקי אבות. במהלך שהותו בבית החולים, ביקש מפרנסי העיר לשלוח לו ספר מדרש שמואל וספר עין יעקב, וכך כתב את ספר דוד במצודה על מסכת אבות.[2]
בשנת תפ"ט הקים בית דפוס יחד עם הרב יונה אשכנזי, שם הודפס בין היתר גם ספרו של הרב מאיר ביקייאם, גולל אור. בנו יהודה המשיך אותו בעבודה בבית הדפוס.
בסביבות שנת תצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם חיבר את ספריו 'אגן הסהר' ו'קהלת בן דוד'.
אשתו נפטרה בשנת תקכ"ב, ונספדה על ידי נכדה ר' רפאל יוסף חזן, ב"מערכי לב", דרוש פו.
בנו היה רבי חיים חזן (השני), אביו של הרב רפאל יוסף חזן (מחבר ספר חקרי לב).
חיבוריו
חוזה דוד (אמסטרדם תפ"ד) על ספר תהילים, לספר הסכמות משני רבני אמסטרדם, רבה של ק"ק אשכנזים ורבה של ק"ק ספרדים בעיר, רבי שלמה אאיליון. לספר גם הסכמות מרבני אזמיר: הרב בנימין הלוי, הרב יצחק הכהן רפפורט והרב אליהו הכהן האתמרי. קרא לספרו כך ”להיות שמי וכינויי, ולהיות כל העניין לחזות בנעם אמרות טהורות של דוד המלך ע"ה” (חוזה דוד, הקדמת המחבר).
קהלת בן דוד (שאלוניקי תקט"ו) על ספר קהלת. לספר הסכמות מאת שבעה מרבני ירושלים, וביניהם הרב יעקב אלגאזי, הרב דוד יקותיאל הכהן ועוד. את הספר חיבר בעקבות עלייתו לירושלים, שם רצה ללמוד את חכמת המלך שלמה, שמלך על ירושלים. הספר מחולק לשניים - קהלת והוא פירוש על דרך הפשט, ובן דוד על דרך הסוד.
דוד במצודה על פרקי אבות. בסוף הספר דרשה למות משה רבינו מאת מגיה הספר.
כוונת המחבר הייתה להדפיס שלושת הספרים האחרונים יחד, אך יצאו כספרים נפרדים לאחר מותו.[2]
