דגם "דאטסון סוג 15" יוצר ממאי 1936 – 16 באפריל 1937.
דגם "דאטסון סוג 15" היה דומה מאוד מכנית ל"דאטסון סוג 14" שקדם לו. המנוע "Datsun Type 7" נשמר, על ידי יחס דחיסה גבוה יותר, עלה מ־5.2 ל־5.4, מה שהגדיל את ההספק מ-15.0 כ"ס ל-16.0 כ"ס. המנוע העביר את הגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים בעלת שלושה הילוכים כדי לתת לרכב מהירות עליונה של 80 קמ"ש.
חיצונית המכונית הייתה גדולה מקודמתה "דאטסון סוג 14", אך עם פחות פירוט כרום בגלל חוסר בכרום עקב מלחמת סין–יפן השנייה (כרום הוא אחד המרכיבים של פלדת אל-חלד ושימושו בסגסוגות, בנוסף כרום מעניק עמידות לקורוזיה)[4], הפנים של הדגם היו גדולים יותר אך דלילים יותר. הקצה הקדמי דמה למכוניות אמריקאיות של התקופה, אך בקנה מידה קטן יותר. לכל דגמי "דאטסון 15" היו פגושים.
דגם "דאטסון סוג 15" היה בעל סורג רדיאטור זקוף בהרבה מדגם "דאטסון סוג 14". בסיס הסורג מוקם באותו מקום כמו ב"דאטסון סוג 14", אך הסורג ב-"דאטסון סוג 15" היה כמעט אנכי, שלא כמו זה על ה"דאטסון סוג 14" שהשתפל בזווית, וכל זה הגדיל את המרחק מלמעלה של הרדיאטור לשמשה הקדמית.
דגמי "דאטסון סוג 15" יוצרו במספר סגנונות גוף: "phaeton" (4 נוסעים)[5][6], סדאן, קופה, רודסטר 2 נוסעים ומסחרית.
2 דלתות, דלתות קדמיות - "דלתות התאבדות" (ציר פתיחת הדלת מנוגד לכיוון הנסיעה) (דגם "phaeton").
מרבית דגמי "דאטסון סוג 15" יועדו לשימוש מקומי ביפן, מלבד 87 יחידות שיוצאו.
ממאי 1936 - אפריל 1938 נבנה טנדר שהיה קרוי "דאטסון 15T" והתבסס על דגם "דאטסון סוג 15". כיסוי המנוע היה שונה, עם פתחי אוורור כמעט אנכיים במקום פתחי האוורור של דגמי "דאטסון סוג 15"[7].