גן האם הוא גן ציבורי ובו מדשאה גדולה ומולה במה להופעות ציבוריות, וכן דוכני מזון, הנמצא במרכז הכרמל בחיפה. במהלך השנה מתקיימות בגן הופעות שונות וקונצרטים בתרומת עיריית חיפה.
מרטין שניידר, איש מסיון הכרמל בנה את ביתו ב-1913, ברחוב התשבי (של היום). לבית צורפה גינה שהיוותה לימים בסיס לגן האם.
עם הקמת מרכז הכרמל בשנות ה-40 של המאה ה-20 הפך הגן למקום נופש והתרועעות ושמו "גן הצנובר" נגזר מרחוב הצנובר הסמוך, שנקרא על שם עצי האורן שנשתלו בכל הכרמל.
הגן היה הבסיס לתוכנית ריכרד קאופמן לתכנון גן גדול בנחל לוטם (ואדי טאטר).
לאחר מלחמת העולם השנייה הפקיעו שלטונות המנדט את השטח ועם הקמת המדינה הגן נמסר לידי עיריית חיפה.
בשנת 1951 הציע ראש עיריית חיפה, אבא חושי, לטעת את "גן האם והילד" לכבוד יום האם, אותו בקש לקבוע בחנוכה 1951[1][2][3]. שטח הגן היה 51 דונם[4]. שנה לאחר מכן ניטע בהמשך הגן פארק לאומי שכלל 200 דונם יער[5]. ביוני 1954 הוצב הפסל "ילד מחלל בחליל" של הפסל אריה רזניק בגן האם[6]. בפברואר 1955 הוצב פסל נוסף[7], "ציפייה לציון" של הפסל וולפונג מאיר-מיכאל[8].
גן האם שימש לקונצרטים והופעות שונות לקהל הרחב[9][10] ולקבלות פנים[11][12].
בגן האם, שגודלו היה 400 דונם, תוכנן להיבנות פוניקולר, אך הוא לא נבנה לבסוף מטעמים תקציביים. הגן שולב עם גן החיות ונבנתה בו במה אקוסטית שמשמשת להופעות חיות (בעיקר בתקופת הקיץ). שמו ניתן לו על ידי אבא חושי כחלק מתפיסת עולמו שדגלה בסולידריות חברתית ומיקומה של האם במשפחה. בתחילה הותקנו משאבות ובריכה קטנה על מנת להזרים מים לנחל לוטם, אך לאחר זמן מה הופסקה פעילות המשאבות, מחמת חיסכון במים, והמבנה נשאר בשיממנו עד היום.
בתקופה בה שימש אריה גוראל ראש העיר, נבנתה במקום שדרת בתי קפה, שפגמה, לדעת חלק מהתושבים, ביופיו של הגן.
על שם הגן נקראה התחנה העליונה של הכרמלית הסמוכה אליו. ב-2018 שונה שמה לתחנת "מרכז הכרמל".
גן האם משמש להתכנסות בסוף מצעד הגאווה בחיפה מאז שעבר לצעוד בכרמל. המצעד צועד בשדרות מוריה ובשדרות הנשיא ומסתיים בגן האם