גלגל שבירה היה מתקן הוצאה להורג תוך כדי עינויים מתקופת ימי הביניים. הגלגל עצמו היה דומה לגלגל עץ גדול של קרון, עם חישורים רבים. ידיו ורגליו של הקורבן היו נקשרות זו אחר זו על שתי קורות עץ חזקות. לאחר מכן היו מכים בעוצמה בפטיש גדול על אחת הגפיים באזור שבין הקורות, ושוברים בכך את העצם. פעולה זו חזרה על עצמה מספר פעמים לכל אחת מהגפיים.
לאחר מכן, הגפיים המנופצות של הקורבן היו נארגות דרך החישורים של הגלגל, והגלגל הורם על מוט גבוה כך שציפורים יוכלו לאכול את הקורבן בעודו חי.
חוקרים טוענים שהגלגל שימש במקורו לייבוש בשר בשמש. את הבשר היו מצמידים לגלגל ומסובבים אותו. השמש והרוח גרמו לייבוש הבשר. באזור טורקיה מוכר הגלגל עד היום בשם שורבודיל.
האגדה מספרת שאת הקדושה הנוצריה קתרינה מאלכסנדריה ניסו להוציא להורג באחד מהמתקנים הללו, שנשבר כאשר נקשרה אליו, ועל שמה מכונה גלגל השבירה "גלגל קתרין".
כללי
גלגל השבירה נמצא בתיאורי עינויים רבים והוצאות להורג לאורך ההיסטוריה מלפנה"ס, החל מתיאורי עינויים של החשמונאים על ידי השליט בסוריה, עד לכיבוש אדמות אמריקה הצפונית וריסון העבדים בהאיטי בסוף המאה ה-18. גלגל השבירה מראשית דרכו סימל את שבירת המעונה, בניגוד למכשירי עינויים רבים אשר היו משאירים צלקות ושברים, גלגל השבירה סימל גזר דין מוות, כאשר מעונה היה שורד עינויים רבים, השלב הסופי היה להביאו אל גלגל השבירה. בימי הביניים שימש גלגל השבירה כאחת הדרכים הפופולריות ביותר להוצאה להורג. מלכים ועריצים רבים השתמשו בסמלו של גלגל השבירה כדי לעורר פחד בקרב אויביהם ולהדגיש עוצמה בקרב, בממלכות בקולוניות.
