בעוד שהפרת והחידקל הם נהרות שמיקומם ידוע כיום, ושמתמזגים לנהר אחד בעיראק, אין הסכמה על זהותם של הגיחון והפישון.
סברות לגבי מיקומו
הזיהוי המרכזי בקרב החוקרים הוא שהגיחון הוא הנילוס הזורם בשטחה של כוש המקראית, שאין ספק ומחלוקת ביחס לזיהויה במרכז אפריקה, ועל פי הפסוק בבראשית, אותה סובב נהר הגיחון. הסברה מעלה כי הנילוס יחד עם אחד הנהרות עטברה-תכזה שבעת העתיקה נקרא בשם "נילוס"[1][2] או הנילוס הכחול, הוא נהר הגיחון. ספר היובלים מזהה את הנילוס ואחד מיובליו לעיל כגיחון.[3] המסורת האתיופית מזהה את הנילוס הכחול עם נהר הגיחון והמעיינות הנמצאים בקרבת מוצאו מאגם טאנה אף קרואים "גיון".[4] סברות נוספות מעלות קשר אטימולוגי בין שמו של אזור גוג'ם שבאתיופיה לבין השם גיחון.
סברות אחרות מזהות את אזור הנהר עם העיר השומרית כיש, שנמצאת במסופוטמיה (עיראק של ימינו), או עם נהר אמו דריה, אשר כונה בשל כך בערבית "גיח'ון", כאשר על פי סברה זו ארץ כוש המוזכרת בספר בראשית היא אזור הינדו-כוש בו זורם הנהר. אמנם קיים קושי בזיהוי זה, היות שארץ כוש מוזכרת פעמים רבות במקרא כמקום הסמוך לארץ מצרים.[5]
אזכורים תרבותיים
העתק של מפת ביאטוס המוצגת כיום במנזרסן-סוור שבצרפת. בחלקה העליון של המפה כיוון מזרח, ולא כיוון צפון כמקובל כיום. בראש המפה גן העדן וממנו יוצאים ארבעה נהרות.
היו שרצו לקשר בין נהר הגיחון למעיין הגיחון. כך הרמ"ה[6] חולק על רש"י[7] שאומר שאין קשר בין השניים. יש שהסבירו את דעתו בכך שמקורות הגיחון בירושלים מגיעים מנחל הגיחון.[8]
הערות שוליים
^Alfons Ritler, "Takkaze" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 823-825
^משמעות שם הנהר "תכזה" הוא "נהר" בהתייחס ליאור של המקרא
^Edward Ullendorff, Ethiopia And The Bible, Oxford University Press, 1968, ISBN 0197260764, p. 2
^ספר ישעיהו פרק כ', פסוקים ג'-ה'. שם פרק מ"ג, פסוק ג. שם פרק מ"ה פסוק י"ד. שם פרק מ"ו, פסוק ט'. ספר יחזקאל פרק כ"ט, פסוק י'. שם פרק ל', פסוק ד', ועוד רבים.
^ערוך לנר כריתות שם. כלי יקר (לאניאדו) מלכים א' לג, ביאורי הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר פרק כ' אות ל'. גם בפרקי דרבי אליעזר ובזוהר פרשת בא דף לה, ובתוספתא תענית פרק א', גם משמע כדברי הרמ"ה.
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!
