גולו מאן
Angelus Gottfried Thomas Mann |
| גולו מאן בשנת 1978 |
|
לידה |
27 במרץ 1909
מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|
|
פטירה |
7 באפריל 1994 (בגיל 85)
לברקוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
|---|
|
שם לידה |
Angelus Gottfried Thomas Mann |
|---|
|
מדינה |
גרמניה, שווייץ |
|---|
|
מקום קבורה |
Kilchberg cemetery |
|---|
|
מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג, Schule Schloss Salem, Wilhelmsgymnasium |
|---|
|
שפות היצירה |
גרמנית |
|---|
|
יצירות בולטות |
Wallenstein: His Life Narrated |
|---|
|
צאצאים |
Hans Beck-Mann |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- מלגת גוגנהיים (1951)
- פרס ארנסט רוברט קורטיוס (1984)
- מעשן המקטרת של השנה (1979)
- Bodensee-Literaturpreis (1987)
- פרס שילר של מנהיים (1964)
- פרס גוטפריד קלר (1969)
- מדליית לודוויג תומה (1967)
- פרס גרימה (1966)
- Kulturpreis der deutschen Freimaurer (1972)
- טבעת לסינג (1972)
- פרס פונטאנה (1962)
- אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1981)
- פרס ביכנר (1968)
- פרס לזכר שילר (1977)
- פרס הנס מרטין שלאייר (1988)
- פרס גתה (1985)
- אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת באת'
- אביר במסדר ההצטיינות הלאומי
- צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- Schweizerische Schillerstiftung
- בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
|
|---|
  |
גולו מאן (בגרמנית: Golo Mann; 27 במרץ 1909 – 7 באפריל 1994, נולד בשם אנגלוס גוטפריד גולו מאן), היה היסטוריון, מסאי (כותב מסות) וסופר גרמני-אמריקאי, ממוצא יהודי, אשר פעל והשפיע במחצית השנייה של המאה ה-20. חתן פרס גתה לשנת 1985.
קורות חיים
גולו מאן היה בנם השלישי של הסופר זוכה פרס נובל לספרות תומאס מאן ושל קטיה מאן, יהודייה שהתנצרה, אחיינו של היינריך מאן ואחיהם של קלאוס מאן ואריקה מאן. בין ספריו החשובים נמנים הביוגרפיה עצומת הממדים אודות חיי אלברכט פון ולנשטיין וכן הספר "ההיסטוריה הגרמנית במאה ה-19 וה-20" שזכה לתפוצה חסרת תקדים באירופה.
לגולו מאן היה הסבר אלטרנטיבי לתיאוריה של חנה ארדנט אודות "הבנאליות של הרוע".[1] מאמרו "אייכמן המעוות" (Der verdrehte Eichmann) שהתפרסם בעיתון "די צייט" ב-1964 מקדיש חלק נכבד לתגובתה של ארנדט לניתוח ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. מאן כתב "התיאורים שלך של ההתנגדות הגרמנית מכילים את ההשמצות המקוממות ביותר שהופצו אי פעם על תנועה זו. זוהי אי-אמת שגרדלר, מולטקה, לבר ואחרים מיהרו להציל את המדינה הגרמנית רק לנוכח התבוסה הצפויה ולא פעלו מסיבות מוסריות."[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
.svg){kind=logo}
