עשה בתר-דוקטורט בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בשנת 1996–1997. מונה למרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה בשנת 1997, מונה למרצה בכיר בשנת 2002 ולפרופסור חבר בשנת 2007 ופרופסור מן המניין בשנת 2013.
עמד בראש החוג ללימודי מזרח אסיה בשנים 2004-2002 ובשנים 2006-2005. ב-2006 הקים את מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה ועמד בראשו בשנים 2006–2012. הוא מופקד על הקתדרה ללימודי מזרח אסיה על שם לואיס פריברג. כיהן כסגן דיקן של הפקולטה למדעי הרוח בנושאי מחקר בשנים 2006–2010.
עמית בקבוצת המחקר בסכוליון "ארכאולוגיה של הזיכרון: ייסוד, שקיעה וחורבן" בשנים 2010–2013.
שהה כעמית במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בשנת 2004–2005.
היה סגן נשיא החברה הבינלאומית לארכאולוגיה של מזרח אסיה בשנים 1997–2004.
חבר במערכת כתב העת היסטוריה ובוועדה המייעצת של כתב העת Journal of East Asian Archaeology.
התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת ג'י-לין בסין (Kuang Yaming Visiting Professor, Department of Archaeology, Jilin University, China).
שלח-לביא פרסם 2 ספרים והיה שותף בכתיבתם ועריכתם של 5 ספרים נוספים. בין השאר הוא כותב, ביחד עם פרופ' יורי פינס, את ספר המבוא לתולדות סין המסורתית, "כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית" (פרופ' יצחק שיחור העורך ראשי). הספר מציג את התפתחות ההיסטוריה, התרבות וההגות הסינית מהתקופות הקדומות ביותר ועד לסוף העידן הקיסרי ב-1911. הספר יוצא לאור במסגרת האוניברסיטה הפתוחה בשלושה כרכים: 1. התגבשות הקיסרות, עד לשנת 291 לספירה. 2. הקיסרות המוקדמת, עד המאה ה-10. 3. הקיסרות המאוחרת.
בשנת 2022 זכה בפרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, על היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שפיתח קריירה כחוקר מוביל בארכאולוגיה שמחוץ לארץ ישראל ולמזרח הקרוב.[1]
נשוי ליעל שלח-לביא, פסיכולוגית קלינית, ואבא לדרור.
מחקריו
את מחקריו של גדעון שלח-לביא ניתן לחלק לשני חלקים:
1. מחקרי השטח
2. מחקרים המבוססים על ניתוח פרסומים ארכאולוגיים מסין ואינטגרציה של הנתונים הארכאולוגיים עם נתונים היסטוריים.
מחקר השטח
מפת אזור צ'ה-פנג, סימון לאזור שבו שלח עורך כיום (2013) את מחקר השטח
במסגרת הדוקטורט התחיל שלח-לביא בסקר ארכאולוגי שיטתי של אזור צ'ה-פנג בצפון מזרח סין. הוא היה אחד הארכאולוגים הזרים הראשונים שהורשה לקיים מחקר שטח עצמאי בסין. אזור המחקר ממוקם בצפון מזרח סין, כ-500 ק"מ מצפון לבייג'ינג בתחומי הפרובינציה של מונגוליה הפנימית (אזור שבעבר נקרא מנצ'וריה) (ראו מפה). בשנים 1994–1995 החל שלח-לביא בסקר לבדו במסגרת מחקר הדוקטורט שלו, ומשנת 1998 ועד 2007 המשיך בו כחלק מפרויקט בינלאומי עם שותפים אמריקאיים וסינים. במהלך המחקר נסקר באופן שיטתי שטח של כ-1200 קמ"ר ותועדו השרידים הארכאולוגיים: גודל האתרים, צפיפות הממצא, תיארוכו וכולי. במקביל נערכו חפירות בדיקה באתרים נבחרים כדי לתארך את התרבויות השונות ולאסוף מידע לגבי שינויי אקלים פרה-היסטוריים. מטרת המחקר הייתה לתעד את האתרים הארכאולוגיים בשטח, את התפתחות המערכת היישובית, וכן לנתח את התהליכים החברתיים והכלכליים שהתרחשו באזור מראשית יישוב הקבע לפני כ-8,000 שנה ועד לעידן הקיסרי לפני כ-2,000 שנה. דו"ח הביניים של הפרויקט התפרסם בספר Regional Archaeology in Eastern Inner Mongolia: A Methodological Exploration. הספר הוא דו-לשוני: כתוב בסינית ובאנגלית גם יחד. הדו"ח הסופי של הפרויקט פורסם בשנת 2011 תחת הכותרת Settlement Patterns in the Chifeng Region בהוצאת אוניברסיטת פיטסבורג. ספרים אלו ומאמרים נוספים שפרסם פרופסור שלח-לביא מצביעים על השינויים במערך היישובים ומנתחים את גודל האוכלוסייה בתקופות השונות, ההיררכיה של היישובים והתיארוך שלהם.
אתר חפירות באזור צ'ה פנג
בשנת 2009 התחיל שלח-לביא פרויקט חדש בצפון-מזרח סין, באזור פו-סין בפרובינציית ליאו-נינג. המחקר מתנהל כשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת ג'י-לין בסין ומתמקד במעבר מחברות של ציידים-לקטים לחברות של חקלאים יושבי קבע. המודל הנוכחי מזהה את החלק המרכזי של אגן הנהר הצהוב כמוקד לראשית החקלאות בצפון סין וממנו היא התפשטה לאזורים נרחבים בצפון מזרח וצפון מערב המדינה. בפרויקט החדש מנסים שלח-לביא ועמיתיו מסין ומישראל לבדוק מודל חדש על-פיו המעבר לחקלאות ולישובי קבע התרחש במקביל בחלקים שונים של צפון סין אשר המגעים ביניהם הובילו להתפתחות המערכת החקלאית שאפיינה את החברה הסינית במשך אלפי שנים. הפרויקט יבדוק מודל זה באמצעות סקרים וחפירות וכן על ידי שימוש בטכניקות מדעיות של תיארוך, זיהוי שרידי צמחים ובעלי חיים, וניתוח תנאי האקלים והסביבה בתקופות הפרה-היסטוריות. עד כה התקיימו שתי עונות של מחקר שטח בסין, בהן לקחו חלק כ 15 חוקרים וסטודנטים מישראל. במהלך עונות אלו נסקר שטח של כ-115 קמ"ר באזור פו-סין ונתגלו מאות אתרים חדשים, ביניהם מעל 10 אתרים נאוליתיים קדומים ומספר אתרים נוספים שייתכן שמייצגים את שלב המעבר לחקלאות. החל מ-2014 מתוכננות חפירות בדיקה בחלק מהאתרים הקדומים שהתגלו במטרה לתארך אותם במדויק ולאסוף דגימות של צמחים ובעלי חיים. הפרויקט ממומן על ידי הקרן הלאומית הישראלית למדע (ISF) וקרן האגודה הגאוגרפית (National Geographic Society, Committee for Research and Exploration).
2. מחקרים אינטגרטיביים המשלבים נתונים ארכאולוגיים מסין, אינפורמציה היסטורית ומודלים אנתרופולוגיים.
א. התפתחות החברות הפרה-היסטוריות בצפון סין:
רבים ממחקריו של שלח-לביא נוגעים להתפתחות החברה והכלכלה של החברות שאכלסו את צפון-מזרח סין בתקופות הפרה היסטוריות ובראשית העידן ההיסטורי. בספרו הראשון: Leadership Strategies, Economic Activity, and Interregional interaction: Social Complexity in Northeast China
משלב שלח-לביא בין נתונים שאסף בעבודת השטח של השנים 1994–1995 לבין ממצאים מחפירות שקיימו באזור זה ארכאולוגים סיניים. אחד הגילויים הנידונים בספר הוא שלאחר התפתחות הדרגתית של החברה החקלאית באזור צ'ה-פנג, שהגיעה לשיאה בראשית האלף השני לפני הספירה, חל שינוי מהותי באופי החברה והכלכלה. ביצורי אבן גדולים שאפיינו את האזור באלף השני נעלמו כליל לקראת סופו ואתרי האלף הראשון נראים כמפותחים פחות. בניגוד לדעה הרווחת, שראתה בכך עדות להתמוטטות חברתית ופוליטית, טוען שלח-לביא שהחברה המקומית המשיכה לשגשג וכי לא חל כל שינוי בכמות התושבים שאכלסו את האזור. לטענתו, השינוי שחל הוא במעבר לכלכלה מעורבת (של חקלאות וגידול בעלי-חיים); במקביל חל שינוי באידאולוגיה הפוליטית-חברתית: מאידאולוגיה קבוצתית לאידאולוגיה אינדיבידואליסטית שבה היוקרה האישית של המנהיגים שיחקה תפקיד מרכזי.
בספרו השני:
Prehistoric Societies on the Northern Frontiers of China: Archaeological Perspectives on Identity Formation and Economic Change during the First Millennium BCE
מרחיב שלח-לביא את הדיון לתהליך שהתרחש בכל הרצועה הצפונית של סין: מפרובינציית ליאו-נינג במזרח, דרך מונגוליה הפנימית במרכז ועד לגאן-סו וצ'ינג-חאי בצפון מערב. מדובר בתקופה מהותית בה, על פי שלח-לביא, החלה להתפתח הזהות הנבדלת של אזורים אלו ביחס לחלקי סין שמדרום (באזור הנהר הצהוב), והתפתחה למעשה החלוקה שבתקופות המאוחרות יותר תסומן על ידי החומה הגדולה של סין. בכל האזור הצפוני התרחשו בתקופה זו שינויים כלכליים עם דגש על גידול בעלי חיים, לצד מגעים אינטנסיביים בין אזור זה לבין אזורים מרוחקים במרכז אסיה ועד למזרח אירופה: צפון מונגוליה, אזור הרי האלטאי ועד לאזור הים השחור, אוקראינה ורוסיה. לרוחב רצועה רחבה זאת נתגלו חפצי ברונזה (פגיונות, סכינים, חפצי עיטור ותכשיטים) בעלי צורה וסגנון זהים.
מסקנתו של שלח-לביא היא שלא מדובר בגלי הגירה, אלא במסחר ובמיוחד במגעים תרבותיים בהם שמשו חפצי הברונזה להפגנת זהות אישית וקבוצתית. על פי הממצא בקברים, ניכר שכלי הנשק נתלו על החגורות במקום בולט לעין וחפצי הברונזה האחרים חוברו לבגדים או נלבשו כלק מחגורות ותכשיטים. ברצועה של צפון סין שימשו חפצים אלו ליצירה והפגנה של זהות מקומית השונה מהזהות הסינית שהתפתחה בקרב המדינות מדרום. היצירה של זהות נפרדת בעלת מאפיינים תרבותיים של עמי הערבה (אך ללא מעבר אמיתי לחיים נומאדיים) התרחשה על רקע הלחץ הצבאי והפוליטי שהפעילו המדינות הסיניות על האזור.
[2][3]
בספר זה, כמו גם במספר מאמרים שפרסם לאחרונה,
[4][5]
עושה שלח-לביא שימוש בטכניקות מתקדמות של ניתוח גאוגרפי ממוחשב (GIS) של מיקום האתרים הארכאולוגיים ביחס למאפיינים הסביבתיים (כגון פוריות הקרקע, נגישות למים, סוגי המסלע ועוד), במטרה לנתח את המערכת הכלכלית של חברות פרה-היסטוריות בצפון סין. שלח-לביא הוא מהחלוצים של שימוש בטכניקות אלו בחקר הארכאולוגיה של סין.
תחילת החקלאות
המעבר של בני האדם, לאחר מאות-אלפי שנים כציידים-לקטים, לחקלאות ולחיים ביישובי קבע הוא אחד התהליכים החשובים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. מעבר זה אפשר את התפתחותן של חברות מורכבות ושל תרבות מפותחת אך גם גרם לבעיות בריאותיות וחברתיות קשות שעליהן היו צריכים להתגבר. על פי הידוע לנו התהליך מתרחש במספר מוקדים עצמאיים שהחשובים ביניהם הם אזור הלבנט (המזרח התיכון ואזור הסהר הפורה), סין (כנראה בשני מוקדים: בצפון ובאזור נהר היאנג-דזה), ומרכז אמריקה. השאלה היא האם בכל המקומות המעבר התחולל באופן דומה ומאותן סיבות, או שהיו מאפיינים שונים לכל מקום. בעוד שראשית החקלאות נחקרה באופן מאוד אינטנסיבי במזרח התיכון, בסין הנושא נחקר הרבה פחות ואנו לא בטוחים עדיין בתיארוך של ראשית החקלאות ובתהליך התפתחותה. רוב המחקר עד כה נערך באזור הנהר הצהוב ובעשרים השנים האחרונות גם באזור היאנג-דזה (מוקד ביות האורז). המחקרים של שלח-לביא וכן מספר מועט של חפירות סיניות שהתקיימו בצפון מזרח סין מצביעים על האפשרות שהמעבר לחקלאות באזור זה, המצוי על הגבול שבין הערבה לבין האזורים הגשומים יותר, התרחש במקביל לראשית החקלאות באזור הנהר הצהוב. שלח-לביא מנסה להבין את התהליך: חשיבות תנאי האקלים ושינויי האקלים, הצמחים ובעלי החיים שעליהם התבססה החקלאות הקדומה באזור, חשיבותה הכלכלית בראשית התהליך והמשמעות החברתית של המעבר לחקלאות.
[6]
על פי הניתוח של שלח-לביא הכפרים שאפיינו את צפון-מזרח סין בתקופת המעבר לחקלאות היו הרבה פחות צפופים מאלו של אזור הנהר הצהוב והתאפיינו בעצמאות רבה של כל משפחה ומשפחה. אף שאין לכך עדיין מספיק ראיות ישירות ייתכן שבצפון מזרח סין, היוותה הדת גורם מאחד חשוב יותר מאשר בשאר חלקי סין.
אף שהמחקר נמצא רק בתחילתו, אחת המסקנות החשובות, לדעת שלח-לביא, היא מחד גיסא שהחברה והכלכלה בצפון-מזרח סין התפתחה בעיקר כתוצאה מתהליך מקומי, ולא בעקבות השפעה או הגירה מאזור הנהר הצהוב. מאידך גיסא, הולכות ומצטברות עדויות לכך שכבר בשלב מוקדם זה עמדו החברות בחלקים השונים של סין בקשרים, עקיפים ברובם, אחת עם השנייה ושרעיונות וטכנולוגיות חלחלו בתהליך איטי מאזור לאזור. ייצור הקרמיקה הוא לדוגמה אחת ההמצאות החשובות שהתרחשה בסין עד לפני המעבר לחקלאות ואפיינה חברות הן באזור נהר היאנג-דזה ודרומה לו והן באזור הנהר הצהוב וצפונה ממנו. לאחרונה פרסם פרופסור שלח-לביא מאמר על נושא הקרמיקה הקדומה בסין, המזוהה כקדומה ביותר בעולם, בכתב העת היוקרתי Science.
[7]
שושלת צ'ין: תחילת העידן הקיסרי והתמוטטות שושלת צ'ין
שושלת צ'ין איחדה לראשונה את העולם הסיני בשנת 221 לפני הספירה, אך למרות עוצמתה האדירה היא לא החזיקה מעמד זמן רב והתמוטטה לאחר מות הקיסר הראשון של צ'ין (צ'ין-שה חואנג-די) בשנת 210 לפנה"ס. באחד ממחקריו האחרונים, שהוצג בכנס על שושלת צ'ין אותו ארגן יחד עם פרופסור יורי פינס ואשר אמור להתפרסם בספר שהם עורכים, בודק שלח-לביא את הסיבות לכך ששושלת צ'ין, שאיחדה את סין תחת שלטונה והגיעה להישגים אדירים בגיוס מאות אלפי חיילים לצבא ובבניית החומה הסינית באמצעות מאות אלפי עובדים, התמוטטה אחרי זמן קצר. שלח-לביא מתבסס במחקריו על שילוב מסמכים היסטוריים וממצאים ארכאולוגיים, ועושה ניסיון לפרש אותם לאור מודלים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים. מטרת המחקר היא לבדוק את הפרשנויות הסיניות המסורתיות והמודרניות, אך גם לאתגר מודלים מערביים, המבוססים באופן בלעדי על ההיסטוריה המערבית, ומתארים תהליכים של התמוטטות פוליטית וחברתית.
מסקנתו היא שכדי להבין תהליך מורכב כמו התמוטטות פוליטית, צריך לבדוק את המערכת הפוליטית-חברתית כולה: כיצד פעלה ומה היו היתרונות והחולשות שלה. לדעת שלח-לביא המערכת של צ'ין הייתה יעילה באופן יוצא מן הכלל בגיוס כוח אדם ומשאבים. היא פעלה באופן מדויק ואינטגרטיבי המזכיר מאוד מדינה מודרנית. יתרונות אלו אפשרו לה לגייס ולקיים צבא של מיליון חיילים וחצי ולהקים מפעלי בנייה ענקיים בהם עבדו מאות אלפי פועלים. מאידך, זו הייתה מערכת ריכוזית מאוד: הדרגים הנמוכים היו תחת פיקוח הדוק של הקיסר והיו תלויים לגמרי בהוראותיו. מערכת זו לא השאירה מרווחי ביטחון או בלמים סופגי זעזועים ולכן כאשר חל ערעור בחלק אחד שלה, אפילו אם הוא היה שולי באופן יחסי, המערכת כולה התערערה וההתמוטטות הייתה מהירה. באופן מסורתי נפילת השושלת יוחסה לחוסר מוסריותה, אכזריותה, לחוקיה הנוקשים ולעול הכבד שהטילה על האיכרים. נראה שחלק מהאשמות אלו אכן תרם לנפילה אך לדעת שלח-לביא ללא הקונטקסט המערכתי לא ניתן להבין לעומק את תהליך ההתמוטטות.
נראה שקיסרי סין למדו את הלקח של צ'ין. בניגוד לדימוי המערבי שלהם, קיסרי סין מאז שושלת חאן שירשה את צ'ין ועד לסוף העידן הקיסרי לא היו שליטים כל יכולים. המערכת הקיסרית הסינית התבססה על אוטונומיה רבה שהוענקה לכפרים ולעיירות ועל שכבת משכילים שתיווכה בין השלטון לבין העם. מערכת זו לא הייתה יעילה כמו המערכת של צ'ין – כפי שלמדו קיסרים רבים שניסו לערוך רפורמות אך נכשלו – אבל היא הייתה יציבה הרבה יותר.
[8][9][10]
מחקרים נוספים
נושאים נוספים בהם עסק שלח-לביא כוללים בין השאר מחקר על ההיסטוריה של קורבנות האדם בסין,
[11]
על התפתחות סמל הדרקון הסיני[12]
וכן דיונים על התפתחות המחקר הארכאולוגי בסין ועל הפרדיגמה השולטת במחקר כיום.
[13]
ספריו
forthcoming Pines Yuri, Gideon Shelach, Lothar von Falkenhausen, and Robin D.S. Yates (eds.), The Birth of Empire: The State of Qin Revisited. University of California Press /American Council of Learned Societies, New Perspectives on Chinese Culture and Civilization.
The Archaeology of Early China - From Prehistory to the Han Dynasty, Cambridge University Press, January 2015.
2011 Settlement Patterns in the Chifeng Region, (as on of the PIs of the Chifeng International Collaborative Archaeological Research Project). Center for Comparative Archaeology, University of Pittsburgh.
2009 Prehistoric Societies on the Northern Frontiers of China: Archaeological Perspectives on Identity Formation and Economic Change during the First Millennium BCE. London, Approaches to Anthropological Archaeology Series, Equinox.
2009 יורי פינס ושלח גדעון (יצחק שיחור עורך ראשי), כל אשר מתחת לשמיים. סין הקיסרית. כרך 1: מקורות הקיסרות הסינית. תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
2013 יורי פינס ושלח גדעון (יצחק שיחור עורך ראשי), כל אשר מתחת לשמיים. סין הקיסרית. כרך 2: מקורות הקיסרות הסינית; כרך 2: הקיסרות המוקדמת. תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
2004 Regional Archaeology in Eastern Inner Mongolia: A Methodological Exploration (as on of the PIs of the Chifeng International Collaborative Archaeological Research Project), Kexue chubanshe, Beijing.
1999 Leadership Strategies, Economic Activity, and Interregional Interaction: Social Complexity in Northeast China. New York, Kluwer Academic/Plenum Press.
^Shelach, Gideon 2008. “He Who Eats the Horse, She Who Rides It? Symbols of Gender Identity on the Eastern Edges of the Eurasian Steppe”. In Katheryn M. Linduff & Karen S. Rubinson (eds), Are All Warriors Male? Gender Roles on the Ancient Eurasian Steppe. Lanham, Altmira, pp. 93-109.
^Shelach, Gideon. Forthcoming. “Steppe Land Interactions and their Effects on Chinese Cultures during the Second and Early First Millennia BCE”, in Nomads as Agents of Cultural Change. R. Amitai and M. Biran, (eds.), Hawaii University Press.
^Shelach Gideon, Kate Raphael, and Yitzhak Jaffe. Forthcoming. “Sanzuodian: The Structure, Function and Social Significance of the Earliest Stone Fortified Sites in China.” Antiquity.
^Shelach, Gideon. 2009. “Violence on the Frontiers? Sources of power and socio-political change at the easternmost parts of the Eurasian steppes during the early first millennium BCE”. In Bryan Hanks and Kathryn Linduff (eds) Social Complexity in Prehistoric Eurasia. Cambridge University Press, pp. 241-271
^Economic Adaptation, Community Structure, and Sharing Strategies of Households at Early Sedentary Sites in Northeast China, Journal of Anthropological Archaeology. 25(3): 318-345. (2006)
^Shelach, Gideon. 2012. On the Invention of Pottery. Science 336:1644-1645.
^לגבי הטענה האחרונה, על החולשה היחסית של קיסרי סין, ניתן להביא כדוגמה את הספר:
Huang, Ray. 1981. 1587: A year of no Significance. Yale University Press.
וכן ספר של אותו מחבר המקיף באופן יותר כללי את ההיסטוריה הסינית:
Huang, Ray. 1997. China: A Macro History. M.E. Sharpe.
^Gideon Shelach, Forthcoming. “Collapse or Transformation? Anthropological and Archaeological Perspectives on the Fall of the Qin”, In The Birth of Empire: The State of Qin Revisited. Y. Pines, G. Shelach, L. von Falkenhausen, and R. D.S. Yates (eds.), University of California Press /American Council of Learned Societies, New Perspectives on Chinese Culture and Civilization.
^עוד על צ'ין:
Shelach Gideon and Yuri Pines, 2005. “Power, Identity and Ideology: Reflections on the Formation of the State of Qin (770-221 BCE)”, in M.T. Stark, ed. An Archaeology of Asia. Blackwell Publishers, Oxford, pp. 202-230.
^Shelach, Gideon. 1996. The Qiang and the Question of Human Sacrifice in the Late Shang Period, Asian Perspectives. 35(1): 1-26.
^Shelach, Gideon. 2001. The Dragon Ascends to Heaven, the Dragon Dives into the Abyss: Creation of the Chinese Dragon Symbol, Oriental Art, 47(3): 29-40
