גאוּדֶנציוֹ אוֹרפֿלי (Gaudenzio Orfali;[2] 19 בפברואר 1889, נצרת – 20 באפריל 1926, שועפאט, ירושלים) היה נזיר פרנציסקני, חוקר מקרא וארכאולוג.
קורות חייו ופועלו
גאודנציו אוֹרפֿלי החל את דרכו כפרח נזורה ב-1905 במנזר הפרנציסקני שליד כנסיית הבשורה בנצרת. למד פילוסופיה ותאולוגיה במנזר יוחנן במדבר (עין כרם), בבית לחם ובירושלים. קיבל עליו את עול הנדרים של המסדר הפרנציסקני ב-19 במרס 1908, וב-21 בדצמבר 1912 הוסמך לכמורה. ב-1913 החל בלימודי המקרא במכללה האפיפיורית "אנטוניאנום" (Antonianum) ברומא, שנתיים אחרי כן עבר לפריבור בשווייץ שם השלים את הדוקטורט בתאולוגיה. את התואר האקדמי במדעי המקרא קיבל ב-1918 ברומא. מאז 1919 לימד בבית הספר הפרנציסקני למקרא בירושלים, וב-1924 מונה לרקטור בית הספר. אוֹרפֿלי נמנה עם ראשוני החברה המזרחנית הארץ-ישראלית כשנוסדה ב-1920 ונבחר לכהן כנשיאהּ ב-1925.
ב-1919–1920 ניהל אוֹרפֿלי את חפירות שרידי הכנסייה הביזנטית בגת שמנים לקראת בניית כנסיית כל העמים באתר. ב-1924 פעל לארגון מחדש של מוזיאון העתיקות של בית הספר הפרנציסקני למקרא.[3] בשנים 1921–1926 ניהל את החפירות בכפר נחום, שבהן נחשף המבנה המתומן (שנקבע במסורת הנוצרית כביתו של פטרוס) וכמו כן שוחזר חלק מבית הכנסת. העבודות נעצרו אחרי שאוֹרפֿלי קיפח את חייו בתאונת דרכים באפריל 1926 בדרכו לקונגרס הארכאולוגי הבינלאומי שנערך באותם ימים בירושלים.[4]
אוֹרפֿלי נטמן בבית הקברות הקתולי בהר ציון. על אחד העמודים העתיקים של בית הכנסת העתיק בכפר נחום נחרתה כתובת לזכרו.[1]
הערות שוליים
- ^ 1 2 בתרגום מלטינית לעברית: ”להנצחת זכרו של האב הנכבד גאודנטיוס אוֹרפֿלי ממסדר הפרנציסקנים, שבפעולתו המסוּרה הושבו על כנם אבני הקיר הצפוני וארבעה עמודים של בית הכנסת העתיק. מת ב-20 באפריל 1926 אחרי השלמת מפעלו. הוקרת הקונגרס הארכאולוגי הבינלאומי ויחידת השימור במחלקת העתיקות”
- ^ Gaudens באנגלית, Gaudentius בלטינית, Gaudenzio באיטלקית
- ^ המוזיאון נוסד ב-1902 ובתקופתו של אוֹרפֿלי עדיין שכן במנזר סן סלוודור
- ^ החפירות בכפר נחום התחדשו רק ב-1986 על ידי הארכאולוגים הפרנציסקנים וירגיליו קורבו (Corbo) וסטניסלאו לופרדה (Loffreda)
