ג'ון ראבה (בגרמנית: John Rabe; 23 בנובמבר1882 – 5 בינואר1950) היה איש עסקים גרמני-נאצי, שהתפרסם בזכות מאמציו לעצור את הזוועות של הצבא היפני במהלך טבח ננקינג (נאנג'ינג) ועבודתו כדי להגן ולעזור לאזרחים הסינים במהלך האירוע. האזור הבטוח בנאנג'ינג שהוא עזר להקים הגן על כ-200,000 סינים מהטבח. הוא ייצג באופן רשמי את גרמניה הנאצית ושימש כמפקד הבכיר של הממסד האירופי האמריקאי שנשאר בנאנג'ינג, הבירה הסינית באותה העת, בזמן שהעיר נפלה בידי החיילים היפנים.
חייו לפני האירועים בסין
ג'ון ראבה נולד בהמבורג שבגרמניה. הוא פיתח קריירה שבמהלכה נסע לאפריקה למספר שנים. בשנת 1908 הוא עזב לסין ועבד שם עבור חברת סימנס עד 1938. ראבה היה נאמן לאידאולוגיה הנאצית והיה סגן ראש הסניף המקומי של המפלגה הנאצית.
הקמת אזור הביטחון בנאנג'ינג
באותה תקופה אנשים רבים מהמערב עזבו את נאנג'ינג, בשעה שהצבא היפני התקדם לעבר העיר והחל להפציץ אותה. כל הזרים ברחו מהעיר למעט 22, בהם 15 אמריקנים ואנשי עסקים ומיסיונרים אירופאים.
ב-22 בנובמבר 1937, כשהצבא היפני התקדם לעבר נאנג'ינג, ראבה, יחד עם קבוצה נוספת של זרים הקימו את הוועד הבין-לאומי לאזור הבטוח של נאנג'ינג, ואת האזור הבטוח שסיפק לפליטים סינים מזון ומקלט מהטבח היפני המתקרב.
בשאלה לגבי הסיבה להקמת האזור אמר ראבה: "זוהי שאלה של מוסר. אני לא יכול להביא את עצמי לבגוד באמון של האנשים האלה ומרגש לראות איך הם האמינו בי."
ראבה נבחר למנהיג הקבוצה לאור חברותו במפלגה הנאצית (טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה) והיחסים הטובים בין גרמניה ליפן. הממשלה היפנית הסכימה לא לתקוף אזורים בעיר שלא הכילו כוחות צבא סינים, וחברי הוועד שבראשו עמד ראבה ניסו להפעיל לחץ על הממשלה היפנית להוציא את כוחותיהם מהאזור, והצליחו באופן חלקי.
ב-1 בדצמבר 1937 הורה ראש עיריית נאנג'ינג לכל האזרחים הסינים שנותרו בנאנג'ינג לעבור אל האזור הבטוח ולאחר מכן ברח מהעיר. בנוסף קלט האזור הבטוח 650 פליטים נוספים.
בטבח בנאנג'ינג נרצחו על ידי הצבא היפני בין 200 ל-300 אלף סינים.
במהלך הטבח תיעד ראבה את האירועים ובין היתר כתב:
"רק כשאנו מסתובבים בעיר אנו רואים את היקף ההרס, אנחנו נתקלים בגופות כל 100–200 מטר. גופות הנרצחים היו מנוקבות בכדורים בגבם, מה שמראה שאנשים אלה ברחו בזמן שנורו מאחור.
החיילים היפנים צעדו בעיר בקבוצות של כ-10–20 חיילים ובזזו חנויות, אני עצמי ראיתי איך בזזו את בית הקפה של האופה הגרמני. גם בית המלון המפל נפרץ כמו כמעט כל חנות באזור צ'ואנג שאנג ורחוב טאייפינג."
בששת השבועות שבהם נערך הטבח מצאו מקלט באזור הבטוח כ-200 אלף סינים, ונערך עימות מתמשך בין ראבה אל מול ניסיונות שונים של הצבא היפני לפגוע בפליטים הסינים.
שובו לגרמניה
ב-28 בפברואר 1938 עזב ראבה את נאנג'ינג וחזר לגרמניה כשאיתו חומר תיעודי רב על הטבח שביצעו היפנים בנאנג'ינג.
ראבה הציג סרטים ותמונות בהרצאה שנתן בברלין וכמו כן כתב להיטלר כדי שיפעיל השפעתו להפסקת הפעולות האלימות עלי ידי הצבא היפני. כתוצאה מכך ראבה נעצר ונחקר על ידי הגסטאפו ומכתבו מעולם לא הועבר להיטלר. בעקבות התערבותה של חברת סימנס שוחרר ראבה. הוא הורשה לשמור את התיעוד שברשותו לאירועים למעט הסרט, אך לא הורשה יותר לכתוב או להרצות בנושא.
ראבה חזר לעבוד בחברת סימנס עד סיום המלחמה באפגניסטן ובברלין.
אחרי המלחמה
ביתו של ראבה באזור הבטוח בננקינג
ראבה נעצר לחקירה על ידי ה-נ.ק.ו.ד. ולאחר מכן על ידי הצבא הבריטי, אך שניהם שחררו אותו לאחר חקירה. ראבה המשיך לעבוד באופן חלקי עבור סימנס והשתכר שכר נמוך ביותר. לבסוף אף איבד את עבודתו לחלוטין.
משפחתו של ראבה חייתה בעוני רב בדירת חדר קטנה וברעב מתמיד, כשלאוכל היו אוספים עשבים ומבשלים אותם כמרק בתוספת של לחם יבש.
באותה עת התנער ראבה מהאידאולוגיה הנאצית, ועבר תהליך של דה-נאציפיקציה שאותו סיים בשנת 1946.
בשנת 1948 נודע לאזרחי נאנג'ינג על מצבה הקשה של משפחת ראבה, והם אספו במהירות כ-2,000 דולר (שווה ערך לכ-19 אלף דולר היום). ראש עיריית נאנג'ינג עצמו נסע לגרמניה והביא מלאי רב של מזון למשפחתו של ראבה. מאז כל חודש שלחו תושבי ננקינג משלוחי מזון למשפחת ראבה, וראבה הגיב על כך במכתבי תודה רבים.
מותו
ראבה נפטר משבץ בשנת 1950, בגיל 68. בשנת 1997 הועברה אבן המצבה שעל קברו אל מקום של כבוד באתר ההנצחה לטבח בנאנג'ינג.
בשנת 2005 שופץ ביתו לשעבר של ראבה בנאנג'ינג והפך לאתר ההנצחה לאזור הביטחון הבין-לאומי על שם ג'ון ראבה בנאנג'ינג.
תיעוד
יומניו תורגמו והתפרסמו באנגלית בשם "האיש הטוב מנאנג'ינג" (אנ'). בשנת 2009 יצא לאור סרט על פועלו בשם "City of War: The Story of John Rabe".[1]
