ג'ון מקפרסון ברין (באנגלית: John Macpherson Berrien; 23 באוגוסט 1781 – 1 בינואר 1856) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כסנאטור מטעם ג'ורג'יה וכתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא אנדרו ג'קסון.
ראשית חייו
ג'ון מקפרסון ברין נולד בבית רוקינגהאם שבעיירה רוקי היל שבניו ג'רזי, למייג'ור ג'ון ברין, בנו של השופט ג'ון ברין (אנ'), ולמרגרט מקפרסון. ב-1782 הוא עבר עם הוריו לסוואנה שבג'ורג'יה. ב-1796 הוא סיים את לימודיו בקולג' פרינסטון. הוא למד משפטים בסוואנה ובגיל 18 התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע בלואיסוויל, ג'ורג'יה.[1] לאחר שובו לסוואנה הוא נבחר ב-1809 כיועץ המשפטי של הסבב השיפוטי המזרחי של ג'ורג'יה. בשנים 1810–1821 הוא כיהן כשופט באותו סבב שיפוטי עד להתפטרותו. במלחמת 1812 הוא שירת כקפטן בפלוגת הפרשים המתנדבים של ג'ורג'יה.
קריירה פוליטית
בשנים 1822–1823 כיהן ברין כחבר הסנאט של ג'ורג'יה. לאחר מכן הוא נבחר מטעם סיעת תומכי אנדרו ג'קסון במפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית וכיהן בו החל ממרץ 1825.
ב-9 במרץ 1829 הוא התפטר מהסנאט כדי לקבל את משרת התובע הכללי של ארצות הברית בקבינט של הנשיא אנדרו ג'קסון. משימתו הראשונה הייתה לנהל את התביעה נגד המבקר הרביעי של מחלקת האוצר, טוביאס ווטקינס (אנ') על מעילה בכספי ציבור. ברין הצליח להביא לידי הרשעתו של ווטקינס. בהמשך תמך ברין בזכויות המדינות במשבר הביטול (אנ'). במקרה של חוקי הימאים השחורים, הוא ראה בהם כיישום מתאים של סמכויות השיטור של המדינות וככאלה שמעבר לסמכות הממשל הפדרלי. ב-22 ביוני 1831 התפטר ברין מתפקידו כתובע הכללי על רקע פרשיית התחתונית.
לאחר סיום תפקידו המשיך ברין לעסוק בעריכת דין עד שנבחר שוב כנציג המפלגה הוויגית לסנאט וכיהן בו ממרץ 1841 ועד מאי 1845, כאשר הוא התפטר שוב כדי לקבל את המינוי כשופט בבית המשפט העליון של ג'ורג'יה. בנובמבר אותה השנה הוא התפטר מכהונתו כשופט כדי לשוב לסנאט לאחר שלא נמצא לו מחליף. ב-1846 הוא נבחר לכהונה נוספת בסנאט וכיהן בו עד מאי 1852 כאשר הוא התפטר בפעם השלישית.
השקפותיו של ברין בנושאים שנויים במחלוקת הקצינו במהלך כהונתו בסנאט והוא היה מזוהה עם מפלגת זכויות הדרום קצרת הימים כצעד של התנגדות לפשרת 1850 ולתנאי וילמוט (אנ').
ברין שימש כיושב ראש ועדת המשפט של הסנאט בשנים 1827–1829 ובשנים 1841–1843. ב-1855 הוא היה נשיא הוועידה של המפלגה האמריקנית שהתקיימה במילדג'וויל, ג'ורג'יה.
חייו האישיים, מותו ומורשתו
ברין החזיק בבעלותו עבדים. ב-1830 היו בבעלותו 90 עבדים. ב-1840 שירתו בביתו שבסוואנה 8 עבדים ובנוסף הוא החזיק ב-140 עבדים באדמותיו שברחבי המחוז. ב-1843 היו בבעלותו 143 עבדים.
ג'ון מקפרסון ברין נפטר בסוואנה ב-1 בינואר 1856. הוא נטמן בבית הקברות לאורל גרוב שבעיר. על שמו נקראו מחוזות בג'ורג'יה ובמישיגן.[2]
ברין היה אחד ממייסדי האגודה ההיסטורית של ג'ורג'יה ב-1839 ושימש כנשיאה הראשון. האגודה מחזיקה אוסף של מסמכיו ומעניקה מדי שנה פרס על שמו על תרומה יוצאת מן הכלל להיסטוריה של ג'ורג'יה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
