ג'ון גולד נולד בעיר לים רגיס שבאנגליה, לגנן בעל השכלה מועטה. בהיותו ילד אביו קיבל משרה באחוזה ליד העיר גוילדפורד ולאחר מכן בשנת 1818 אביו הפך למנהל העבודה של הגנים המלכותיים בווינדזור. בהיותו נער ג'ון גולד החל להתאמן כגנן והועסק אצל אביו בווינדזור במהלך 1818–1824 ולאחר מכן היה הגנן בטירת ריפלי ביורקשייר. בתקופה זאת גולד רכש מומחיות בתחום הפיחלוץ, ובשנת 1824 הוא הקים לעצמו מפחלצת בלונדון וכישרונו עזר לו להפוך לאוצר הראשי במוזיאוןהאגודה הזואולוגית של לונדון בשנת 1827.
תפקידו החדש של גולד גרם לו להיות במגע עם חוקרי הטבע המובילים של אותה תקופה. יתר על כן, גולד היה הראשון שראה בדרך כלל דגימות של ציפורים חדשות שהובאו לאגודה הזואולוגית של לונדון. בשנת 1830, אוסף גדול של ציפורים הגיע לאגודה מהרי ההימלאיה כשרבים מהם לא היו כלל מוכרים למדע. גולד פרסם את הציפורים הללו בספר שהוציא בעזרת איוריה של אשתו אליזבת גולד והסופר ניקולס ויגרוס אילוארד. רוב האיורים בספר היו מבוססים על סקיצות נייר שהכין גולד לאחר צפייה מרובה בפוחלצים של הציפורים.
במהלך שבע השנים הבאות גולד הוציא ארבעה כרכים נוספים (כולל על ציפורי אירופה), כשסדרת הכרכים הראשונה הושלמה בשנת 1837. גולד כתב את הטקסט בעזרת העוזר שלו, בעוד שחלק מהאיורים נעשו על ידי אשתו וחלקם על ידי אדוארד ליר. הספרים יצאו לאור בפורמט גדול מאוד, עם לוחות צבעוניות מרהיבות על הדפס אבן. במהלך חייו של גולד הוא הוציא כ-41 כרכים כאלו עם מספר כולל של 3,000 ליתוגרפיות. למרות העלות המרובה של הליתוגרפיות גולד הצליח לכסות את ההוצאות בעזרת הספרים שזכו להצלחה מרובה. בשנת 1838 הוא ואשתו עברו לאוסטרליה לחקור את הציפורים של היבשת הלא מוכרת. זמן קצר לאחר שובם לאנגליה, אשתו נפטרה בשנת 1841 לאחר לידת הילד השמיני שלהם. גולד נפטר בשנת 1881 בגיל 76.
עבודה עם דרווין
מספר ליטוגרפיות בעלי חיים שנוצרו על ידי גולד ועוזריו
כאשר צ'ארלס דרווין הציג דגימות של יונקים וציפורים שנאספו במהלך ההפלגה השנייה של ביגל בפני החברה הזואולוגית של לונדון בינואר 1837, הוא הביא צרור של פרושיים אשר ניתנו לגולד לצורך זיהוי. גולד שם לב שלכל אחד ממיני הפרושים היה מקור בצורה שונה, אשר התאים לאכילת סוג מזון שונה (חרקים, קקטוסים או זרעים). גולד הציג את מסקנותיו בפני האגודה מספר ימים לאחר מכן, וטען כי הציפורים מאיי גלאפגוס מהווים למעשה סדרה של "פרושים קרקעיים מוזרים אשר יוצרים קבוצה חדשה לגמרי המכילה 12 מינים". קבוצה זאת שגולד תיאר מכונה עד היום "פרושי דרווין" בעקבות כך שהיא השפיעה עמוקות על התפתחות רעיון הברירה הטבעית של דרווין והסיפור הגיע לכותרות העיתונים.
בחודש מרץ, דרווין נפגש שוב עם גולד לצורך זהות ציפור אחרת, והשניים הגיעו למסקנה כי הגדרון (ממשפחת ה-Troglodytidae) שתואר על ידי דרווין הוא למעשה מין של ציפור חקיינית המשתייכת למשפחה נפרדת (Mimidae), וכי כל המינים באיי גלאפגוס מהווים מינים נפרדים ולא זנים של קרובי משפחה מדרום אמריקה. בנוסף גולד יעץ לדרווין כי דגימה של ננדו קטן שניצוד ונאסף על ידו מהווה למעשה מין נפרד הקרוי ננדו הפונה, אף על פי שהוא חופף בשטחו לננדו מצוי. בדומה לפרושים גם סיפור הננדואים השפיע בצורה משמעותית על רעיון הברירה הטבעית של דרווין. בהמשך גולד ודרווין עבדו יחד על הוצאת ספרים של ציפורי גלאפגוס.
באוסטרליה
סגנון העבודה של גולד
סקיצה על נייר (משמאל) וליטוגרפיה מוגמרת (מימין) של בנדיקוט רגלי-חזיר. מתוך הספר "היונקים של אוסטרליה".
בשנת 1838, גולד הפליג ליבשת אוסטרליה יחד עם אשתו, ילדיו והאספן ג'ון גילברט מתוך כוונה לחקור את הציפורים של היבשת החדשה, ובכך היה החוקר הראשון שיצר עבודות עיקריות בנושא העופות האוסטרלים. הם הגיעו לאי טסמניה בספטמבר, והכירו את מושל האי סר ג'ון פרנקלין. במהלך מספר חודשים גולד וגילברט בילו את זמנם באי בחיפוש ואיסוף של ציפורים חדשות. בפברואר 1839, גולד הפליג יחד עם גילברט לסידני כשאשתו ההרה נשארה בטסמניה, ומספר חודשים השניים בילו בתיאור ואיסוף דגימות של סוכיים ברכס ליברפול. באפריל ג'ון חזר לטסמניה לרגל הולדת בנו ולאחר מכן הפליג שוב במאי לאדלייד על מנת לפגוש את צ'ארלס סטורט שהתכונן להוביל משלחת לחקר נהר מארי. גולד בילה עד חודש יולי את זמנו באיסוף ותיאור של ציפורים ויונקים (בעיקר מהקנגוראים) סביב מורדות הר לופטי, אגן מארי-דרלינג ואי הקנגורו ולאחר מכן חזר לטסמניה. הוא חזר יחד עם אשתו לאנגליה במאי 1840.
התוצאות של שהותו של גולד באוסטרליה היו ספרי "הציפורים של אוסטרליה" (1840-1848) שכללו כ-600 ליתוגרפיות בשבעה כרכים; כ-328 מיני ציפורים שאוירו בספר היו חדשים למדע ותוארו מדעית לראשונה על ידי גולד. בנוסף, הוא פרסם גם ספר על סדרת הקנגוראים וספר נוסף על יונקים אוסטרלים; בדומה לספרי הציפורים, גם בספרים אלו מיני כיסאים רבים היו חדשים למדע ותוארו על ידי גולד.
קוליבריים
לאורך חייו המקצועיים, לגולד היה חיבה עזה לקוליבריים. הוא צבר אוסף של 320 מינים אותם הציג בתערוכה הגדולה בשנת 1851. למרות עיסוקו הרב בציפורים אלו, מעולם לא יצא לגולד לראות קוליברי חי כאשר היה באירופה. במאי 1857, גולד נסע לארצות הברית יחד עם בנו. הוא הגיע לניו יורק בתחילת האביב כדי לראות את הקוליברים, אך רק בגני ברטרם בפילדלפיה הוא ראה לבסוף קוליברי חי בפעם הראשונה (מהמין קוליברי אדום-חזה מצוי). לאחר מכן הוא המשיך לעיר וושינגטון שם ראה מספר רב של קוליברים בגנים של גבעת הקפיטול. גולד ניסה לחזור לאנגליה עם פרטים חיים, אולם מכיוון שלא היה מודע לתנאים הדרושים כדי לשמור אותם, הם חיו זמן קצר מאוד ברשותו.
בין יצירותיו הבולטות של גולד ניתן למנות את הספרים הבאים: "משפחת הקוליבריים" (1861-1849), "היונקים של אוסטרליה" (1863-1845), "הציפורים של אוסטרליה" (1865), "הציפורים של אסיה" (1883-1850), "הציפורים של בריטניה הגדולה" (1873-1862), ו"הציפורים של גינאה החדשה-פפואה והאיים הסמוכים" (1888-1875).
הנצחה
במהלך שנות חייו, ג'ון גולד תיאר מספר רב של יונקים וציפורים (במיוחד מינים אוסטרלים). כמחווה לכך מספר בעלי חיים נקראו על שמו בשמם המדעי או בשמם הרשמי:
פרוש גולדיאן (Erythrura gouldiae) - נקרא על שם אשתו.
צופית גולדיאן (Aethopyga gouldiae) - נקראה על שם אשתו.
ליגת גולד נוסדה בשנת 1909 באוסטרליה על שמו של גולד. ארגון זה נתן לאוסטרלים רבים היכרות ראשונית עם מיני ציפורים יחד עם חינוך סביבתי ואקולוגיה. אחת מנותני החסות של ארגון זה הוא ברית חוקרי העופות האוסטרלית. בשנת 1979 הממשלה האוסטרלית הנפיקה בול דואר הנושא את דיוקנו של גולד. בשנת 2009 הונפקה סדרה של בולים עליהם מאוירות ציפורים שתוארו על ידי גולד.
.jpg)
_-_Macho_(22466629820).jpg)
.jpg)
_male.jpg)
.jpg)
