ג'וזפה מציני (באיטלקית: Giuseppe Mazzini; 22 ביוני 1805 - 10 במרץ 1872) היה פטריוט, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי. הוגה דעות בולט של הרעיון הלאומי ומנהיג התנועה לאיחוד איטליה. בשל פעילותו נאלץ לחיות שנים רבות בגלות − בצרפת, שווייץ ואנגליה. מטרת פעילותו הייתה לאחד את מדינות איטליה ולהקים בה רפובליקה.
ביוגרפיה
זמן מה שימש עורך דין, אולם עד מהרה החליט להקדיש עצמו לקריירה מדינית, מתוך שאיפתו לשחרר את איטליה מעולה של אוסטריה. באותה תקופה הייתה איטליה מחולקת למספר מדינות קטנות וחלשות. מציני ביקש לאחד מדינות אלו תחת מרותה של ממשלה מרכזית. ב-1820 הצטרף אל ה"קרבונארי", תנועה ששמה לעצמה מטרה לאחד את איטליה. הוא פעל באומץ לב ובמרץ להגשמת מטרתו ועל פעילותו זו הוגלה מאיטליה. שנים רבות הוא חי בגולה, בין היתר בצרפת, בשווייץ ובאנגליה. ב-1830 היה עד למהפכת יולי (שכשלה), אך הוא קיבל ממנה השראה וכתב את "איטליה הצעירה". הוא התאכזב מן ה"קרבונארי", שסבר כי אינם מגשימים את שאיפתם, וב-1831 ארגן מפלגה קטנה - "איטליה הצעירה", במגמה לאחד את איטליה. הוא תכנן עם אנשי התנועה את המרידה בפיימונטה ואת הפלת בית סבויה, אולם שני הניסיונות נכשלו.
במהפכות "אביב העמים" ב-1848, היה ממובילי המאבק, ולאחר שנכשלו עקב אי תמיכה ממלכים וממלכות שכנות, יצא עם תומכיו להשיג תמיכה. הוא השיג את תמיכתו של נפוליאון השלישי (מנהיג צרפת באותה עת) ושל ויטוריו אמנואלה השני (מלך פיימונטה-סרדיניה).
בימיו האחרונים ניסה להפריד את הדת מן המדינה באיטליה. הוא נפטר ב-10 במרץ 1872 בפיזה, בבית משפחת רוסלי, קרובי משפחתו של קרלו רוסלי, תחת השם ג`וזף בראון (Joseph Brown).[1] בהלווייתו בג'נובה לקחו חלק למעלה מ-100,000 איש.
תפיסתו הלאומית
מציני תרם להתפתחות הגדרת הלאומיות. לתפיסתו, הלאום מהווה אמצעי למימוש עצמי של הפרט. הוא ראה בגבולות בין הלאומים תופעה טבעית-דתית, ומסעות כיבוש מעבר לגבולות אלו נוגדים את רצון האל. מציני דיבר על הלאום כמעין משפחה בעלת קשר דם, שלה ערכים, שפה, מטרות משותפות, ואף תפקיד מוגדר בהתפתחות ההיסטורית האנושית. אומה, לפי מציני, היא אהבת המולדת. הוא דיבר על הקשר בין האדם לבין האדמה עליה הוא נמצא, המכוננת את זהותו. הוא תקף את תפיסת ה"לאומיות הבדלנית" לפיה עם רואה את עצמו כלאום, אך שולל מעם אחר את זכותו לשייכות ללאום.
לתפיסתו הייתה השפעה על תנועות לאומיות רבות, כולל הוגים בתנועה הציונית ובניהם זאב ז'בוטינסקי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Stanislao G.Pugliese, Carlo Rosselli Socialist Heretic and Antifascist Exile, Harvard University press, 1999, עמ' 14
