ג'וזף גרינברג נולד ב-28 במאי 1915, להורים יהודים בברוקלין, ניו יורק. בנערותו התעניין במוזיקה, וכבר בגיל 14 ניגן קונצרט לפסנתר, והמשיך לנגן בו לעיתים קרובות במשך כל חייו.
את המסלול האקדמי שלו התחיל באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בשנת לימודיו האחרונה בתואר הראשון, השתתף בקורס שהעביר פרנץ בועז בנושא שפות ילידי אמריקה. בתמיכת מכתבי המלצה מבועז ומרות בנדיקט, גרינברג התקבל ללימודי דוקטורט באנתרופולוגיה, בהנחיית מלוויל ג'יי הרסקוביץ באוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו. במהלך לימודיו לתואר השני עשה גרינברג מחקר שדה בקרב בני ההאוסה בניגריה, שם למד את שפת האוסה. נושא עבודת הדוקטור שלו היה השפעת האסלאם על קבוצת האוסה מסוימת, שבניגוד לרוב הקבוצות האחרות בעם, לא התאסלמה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, לימד גרינברג באוניברסיטת מינסוטה, ולאחר מכן חזר לאוניברסיטת קולומביה ב-1948 כמרצה לאנתרופולוגיה. בזמן מגוריו בניו יורק הכיר את הבלשנים רומן יאקובסון ואנדרה מרטינה. הם הציגו לו את אסכולת פראג הסטרוקטורליסטית, שהשפיעה על עבודתו.
ב-1962 עבר גרינברג למחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, שם המשיך לעבוד כל חייו. ב-1965 כיהן גרינברג כנשיא הארגון האמריקאי ללימודי אפריקה. ב-1996 הוא קיבל את הפרס הגבוה ביותר עבור בלשן: מדליית הזהב לפילולוגיה.[2]
תרומתו לבלשנות
טיפולוגיה לשונית
גרינברג נחשב למייסד של הטיפולוגיה המודרנית בבלשנות,[3] תחום שהוא הֶחיה עם פרסומיו בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.[4] המוניטין של גרינברג נשען בחלקו על תרומתו לתחום הבלשנות הסינכרונית ועל ההתחקות אחר אוניברסלים לשוניים. לקראת סוף שנות החמישים, החל גרינברג לבחון שפות בתפוצה גאוגרפית וגנטית רחבה. הוא איתר כמה אוניברסלים אפשריים מעניינים ונטיות בין-לשוניות חזקות רבות.
בפרט, גרינברג הגה את הרעיון "implication universal" ("אוניברסל משתמע/מונח"), שמשתמש בתבנית: "אם יש בשפה מבנה א', אז גם חייב להיות בה מבנה ב'". לדוגמה, אם מבנה א' הוא "תנועות מעוגלות כמעט-קדמיות" (למשל [ʏ]), ואילו מבנה ב' הוא "תנועות מעוגלות קדמיות גבוהות" (לדוגמה [y]), אז האוניברסל המשתמע יהיה: "אם יש בשפה תנועות מעוגלות חצי-קדמיות, אז גם חייבות להיות בה תנועות מעוגלות קדמיות גבוהות". חוקרים רבים אימצו בעקבות גרינברג סוג כזה של מחקר, שנותר חשוב בבלשנות הסינכרונית.
כמו נועם חומסקי, גרינברג ביקש לזהות את המבנים האוניברסליים שעליהם מבוססת השפה האנושית. בניגוד לחומסקי, הגישה של גרינברג הייתה פונקציונליסטית ולא פורמליסטית. פישור בין השיטות של גרינברג ושל חומסקי ניתן למצוא בספר "אוניברסליים לשוניים" (Linguistic Universals, 2006), בעריכת ריקרדו מאירל וחואנה גיל.
רבים המתנגדים נחרצות לשיטות מיון השפות של גרינברג (ראו להלן) עדיין מכירים בחשיבות עבודתו הטיפולוגית. ב-1963 פרסם גרינברג מאמר בעל השפעה עצומה: "כמה אוניברסלים של דקדוק, ובמיוחד אלה הנוגעים לסדר רכיבי המשמעות" ("Some universals of grammar with particular reference to the order of meaningful elements".).
"השוואה המונית", או "השוואה רב-כיוונית"
גרינברג דחה את הדעה שרווחה בקרב בלשנים מאז אמצע המאה העשרים, ולפיה שחזור השוואתי הוא השיטה היחידה לגלות קשרים בין שפות. הוא טען כי מבחינה מתודולוגית, מיון גנטי צריך לבוא לפני שחזור השוואתי, או לפחות להיות השלב הראשון בשחזור: "לא ניתן לעסוק בשחזור השוואתי של שפות עד שיודעים אילו שפות להשוות (1957: 44).
גרינברג גם מתח ביקורת על הדעה הרווחת, שלפיה השוואה מקיפה של שתי שפות בכל פעם (שלרוב לוקחת שנים לבצע) מאפשרת להסיק משפחות-שפות מכל גודל. הוא טען כי גם אם לוקחים 8 שפות בלבד – יש לא פחות מ-4,140 דרכים למיין אותן למשפחות מובחנות, ולפיכך עבור 25 שפות יש 4,749,027,089,305,918,018 דרכים למיון (1957: 44). לשם השוואה, מניחים כי במשפחת השפות ניז'ר-קונגו יש כ-1,500 שפות. הוא חשב שיש להקים משפחות-שפות בכל סדר גודל בשיטות מחקר אחרות שאינן השוואה דו-כיוונית. תאוריית ההשוואה ההמונית שלו היא ניסיון להמחיש שיטות כאלה.
גרינברג טען שיש יתרונות של מחקר רוחב על פני מחקר עומק. הוא דגל בהגבלת כמות החומר להשוואה (לאוצר מילים בסיסי, למורפולוגיה ולשינויי צלילים במסלולים מוּכּרים בבלשנות היסטורית) ובהגדלת מספר השפות להשוואה עד כדי כל השפות באזור הנחקר. בשיטה זאת ניתן להשוות בין שפות רבות באופן אמין. עם זאת, תהליך כזה עלול לגרום לקישור בין מקרי דמיון אקראיים כתוצאה מהמספר העצום של השפות הנסקרות. ההסתברות המתמטית שקווי הדמיון הם אקראיים יורדת מאוד עם הפחתת מספר השפות הנסקרות (1957: 39).
גרינברג יצא מנקודת ההנחה ששאילת אוצר מילים בממדים המוניים אינה תופעה מוּכּרת. הוא טען שכאשר שאילה מתרחשת, היא מתרכזת באוצר המילים התרבותי ובקבוצות מילים התחומות ל"אזורים סמנטיים מסוימים", מה שמקל על זיהויהּ של השאילה (1957: 39). כיוון שהמטרה היא לקבוע דפוסים נרחבים של קשר בין שפות, השיטה אינה התחקות נכונה אחרי כל מילה ומילה, אלא זיהוי דפוסים. כבר בתחילת הדיון בתאוריית ההשוואה ההמונית שלו, הסביר גרינברג מדוע דמיון מקרי ושאילה מקרית אינם מכשולים להיות התיאוריה שימושית. אף על פי כן, מבקרים סוברים כי תופעות אלה מקשות על קבלת התיאוריה.
גרינברג טבע את המונח "השוואה המונית" לראשונה במאמר ב-1954 (שפורסם מחדש ב-1955). החל משנת 1987 הוא שינה את המונח ל"השוואה רב-כיוונית", כדי להנגיד אותו עם ההשוואות הדו-כיווניות המומלצות בספרי הלימוד בבלשנות. הוא האמין כי השוואה רב-כיוונית אינה מנוגדת כלל לשיטה ההשוואתית, אלא להפך, סבר שהשוואה רב-כיוונית היא הצעד הראשון ההכרחי בביצוע השיטה ההשוואתית (גרינברג 1957: 44). לדבריו, השחזור ההשוואתי צריך להתקבל כתיאוריה המסבירה את העובדות שנקבעו קודם לכן באמצעות מיון שפות (גרינברג, 1957: 45).
רוב הבלשנים ההיסטוריים (קמפבל 2001: 45) דוחים את השימוש בהשוואה המונית כשיטה לבניית קשרים גנאלוגיים בין שפות. בין המבקרים הבולטים ביותר להשוואה המונית היו לייל קמפבל, דונלד רינג', ויליאם פוזר ולארי טרסק.
מיון גנטי של שפות
לשונות אפריקה
גרינברג מפורסם מאוד בשל עבודתו בפיתוח מערכת מיון ללשונות אפריקה. את עבודתו על המערכת הוא כתב ראשית בסדרת מאמרים בכתב העת סאות'ווסטרן ג'ורנל אוף אנתרופולוג'י (Southwestern Journal of Anthropology) בין 1949 ל-1954, ולאחר מכן פרסם את מערכת המיון המלאה בספרו "שפות אפריקה", שיצא תחילה ב-1955 ועודכן מספר פעמים ב-1963, 1966 ו-1970. השינויים האחרונים במיון הובאו במאמרו מ-1981.
גרינברג קיבץ את מאות השפות האפריקאיות לארבע משפחות, שאותן כינה האפרו-אסיאתית, שפות נילו-סהרה, שפות ניז'ר-קונגו ושפות קויסאן. במהלך עבודתו חידש גרינברג את המונח "אפרו-אסיאתי" במקום המונח הקודם "חמי-שמי", לאחר שהראה כי אין לקבוצה ה"חמית", שהתקבלה באופן נרחב מאז המאה ה-19, תוקף כמשפחת שפות. מרכיב מרכזי נוסף בעבודתו היה קביעת מיון שפות בנטו, שתופסות חלק ניכר מהנוף הלשוני באפריקה שמדרום לסהרה, כחלק ממשפחת שפות ניז'ר-קונגו, ולא כמשפחה עצמאית כפי שרבים מחוקרי בנטו טענו.
המיון של גרינברג התבסס בעיקר על הערכה של המיונים הקודמים שבוצעו. במשך תקופה לאחר פרסומו, מיונו נחשב נועז וספקולטיבי, ובמיוחד ההצעה של משפחת שפות נילו-סהרה. כיום, מלבד משפחת שפות קויסאן, המיון בכללו מקובל לרוב על ידי מומחים ללשונות אפריקה ומשמש כבסיס לעבודת ההמשך של חוקרים אחרים.
לייל קמפבל ודונלד רינג' ביקרו את עבודתו של גרינברג על שפות אפריקה, משום שאינם מאמינים כי נתוניו מצדיקים את המיון, והם מבקשים לבחון מחדש את משפחות-העל (macro-phyla) שלו בשימוש ב"שיטות מהימנות" (Ringe 1993: 104). הרולד פלמינג וליונל בנדר, שהביעו תמיכה במיון של גרינברג, הודו שלפחות חלק ממשפחות-העל ששרטט (במיוחד שפות נילו-סהרה ושפות קויסאן) אינן מקובלות לחלוטין על ידי רוב הבלשנים וכי ייתכן שיהיה צורך לפרק אותן (קמפבל 1997). התנגדותם הייתה מתודולוגית: אם ההשוואה ההמונית אינה שיטה תקפה, אזי לא ניתן לצפות שהיא תצליח לסדר את הבלבול בשפות אפריקה.
מנגד, כמה בלשנים ביקשו לשלב את ארבע המשפחות האפריקאיות של גרינברג ליחידות גדולות יותר. בפרט, אדגר גְרֶגֶרְסֶן (1972) הציע לחבר את ניז'ר-קונגו ואת נילו-סהרה למשפחה גדולה יותר, שהוא כינה "קונגו-סהרה". רוג'ר בלנץ' (1995) הציע להתייחס לשפות ניז'ר-קונגו כתת-משפחה בשפות נילו-סהרה.
השפות של גינאה החדשה, טסמניה ואיי אנדמן
במהלך 1971 העלה גרינברג את ההצעה למשפחת-העל "שפות הודו-שקֵטות" (Indo-Pacific), אשר מקבצת יחד את שפות-פפואה (רוב שפות גינאה החדשה והאיים הסמוכים) עם השפות הילידיות של איי אנדמן וטסמניה, אך אינה כוללת את השפות האבוריג'יניות באוסטרליה. המאפיין העיקרי של משפחת ה"הודו-שקֵטות" היה צמצום המספר הגדול של משפחות-שפות בגינאה החדשה ליחידה גנטית אחת. המיון הזה גם לא כולל את השפות האוסטרונזיות, שלגביהן מניחים כי הן הגיעו מאוחר יחסית, עם נדידת אוכלוסייה לאזור.
המומחים המעטים שעבדו על מיון השפות האלה לא קיבלו את המיון שלהן לתת-קבוצות על ידי גרינברג.[דרוש מקור] עם זאת, עבודתם של סטיבן וורם (1982) ושל מלקולם רוס (2005) סיפקה ראיות משמעותיות לכך שכל השפות האלה אכן מהוות יחידה גנטית אחת – רעיון שבתחילה נחשב קיצוני. וורם כתב שהדמיון באוצר המילים בין אנדמנית מרכזית (Great Andamanese, מקבץ הלשונות המדוברות באי אנדמן הגדול) לבין משפחות-השפות פפואנית מערבית וטימור-אלור "די בולט ומסתכם בזהות רשמית למעשה [...] במקרים ספורים". הוא מאמין שזה נובע מקיומה של לשון תשתית (סובסטרט).
כבר בשלב מוקדם בעבודתו, גרינברג (1957: 41, 1960) השתכנע שרבות מקבוצות-השפות הנחשבות לא-קשורות זו לזו – עשויות להיות מקובצות לקבוצות גדולות יותר. בספרו "שפה ביבשת אמריקה" (1987), הוא אמנם הסכים שקבוצות-השפות אסקימו-אלאוט ונה-דנה הן נפרדות, אך הציע שכל השפות הילידיות האחרות באמריקה משתייכות למאקרו-משפחה אחת, שאותה הוא כינה "שפות אָמֶרִינְדיאניות" .
הספר "שפה ביבשת אמריקה" עורר ויכוח ער, אך גם ספג ביקורת חריפה; הוא נדחה על ידי רוב המומחים לשפות הילידיות באמריקה ועל ידי רוב הבלשנים ההיסטוריים. מומחים ממשפחות-השפות האינדיבידואליות הכלולות בספר גילו אי-דיוקים וטעויות נרחבים בנתוני גרינברג, כמו כלילת נתונים משפות שאינן קיימות, תמלולים שגויים של הצורות המוּשווֹת, פירוש שגוי של משמעויות המילים שבהן השתמש להשוואה וצורות לחלוטין לא קיימות ולא מבוססות.[5][6][7][8][9][10]
בלשנים היסטוריים דוחים גם את תקפותה של שיטת ההשוואה הרב-כיוונית (או ההמונית) שעליה מבוסס המיון. לטענתם, הוא לא סיפק מקרה משכנע לכך שקווי הדמיון אשר הוצגו כהוכחות – אכן מקורם בירושה משפה קדומה משותפת ולא ניתן להסבר על ידי שילוב של טעויות, דמיון מקרי בין השפות, הרחבה סמנטית מוגזמת בתהליך ההשוואה, שאילה, אונומטופאה וכדומה.
מנגד, הגנטיקאי דייוויד רייך מהרווארד מציין כי לאחרונה מחקרים גנטיים זיהו דפוסים התומכים במיון משפחת אָמֵרינְד של גרינברג: הקטגוריה "האמריקנים הראשונים". "מקבץ האוכלוסיות שהוא ניבא כקרובות ביותר זו לזו על סמך שפותיהם – אומת למעשה על ידי הדפוסים הגנטיים באוכלוסיות שעבורן קיימים נתונים". אף על פי כן, האנשים הכלולים בקטגוריה הזו, עַם של "האמריקנים הראשונים", גם התערבבו זה בזה ותרמו כמות משמעותית של גֶנים לאבות הקדומים של אוכלוסיות אסקימו-אלאוט ונה-דנה – 60% ו-90% מהדי-אן-איי (בהתאמה) של שתי הקבוצות.[11]
לשונות צפון אֵירוֹאַסיה
מאוחר יותר בחייו, העלה גרינברג את ההצעה שכמעט כל משפחות-השפות בצפון אירואסיה שייכות למשפחת-על אחת, שאותה כינה "שפות אירו-אסיאתיות" (Euroasiatic). השפה היחידה היוצאת מן הכלל הייתה שפת יֶנִיסֵיי, שאותה הוא קיבץ יחד עם משפחת-העל "דֶנֶה-קווקזיות" הגדולה יותר, הכוללת גם את המשפחה הסינו-טיבטית. במהלך 2008, הבלשן אדוארד וַגְ'דָה קיבץ את שפת יניסיי יחד עם משפחת-השפות נָה-דֶנֶה הצפון-אמריקאית, כמשפחת-העל "דֶנֶה-יֶנִיסֵיי".[12]
הקבוצה האירו-אסיאתית דומה לקבוצה הנוֹסְטְרָטית של הולגר פֶּדֶרְסֶן וולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ידי הכללת המשפחות ההודו-אירופית, האוּרָלית, והאלטאית. האירו-אסיאתית שונה מהנוסטרטית בכך שהיא כוללת גם את השפה ניבחית, את השפות היפניות, את קוריאנית ואת שפות איינו הילידיות ביפן (שאותן הנוסטרים לא כללו בהשוואה מכיוון שהן שפות מבודדות ולא משפחות-שפות) ובכך שהיא לא כוללת את משפחת-העל האפרו-אסיאתית. בערך באותו זמן, הבלשנים הרוסים מהאסכולה הנוסטרטית, והבולט בהם סרגיי סטארוֹסטין, חיברו גרסה מתוקנת של נוסטרטית. בגרסתה המעודכנת, היא אמנם הייתה קצת יותר גדולה מזו של גרינברג, אך עדיין לא כללה את האפרו-אסיאתית.
לאחרונה נראה שתומכי ההיפותזה הנוסטרטית מגיעים להסכמה. גרינברג למעשה הסכים עם הרעיון הנוסטרטי, אך הדגיש כי קיימת חלוקה פנימית עמוקה בין המקבץ הצפוני (השפות ה"אירו-אסיאתיות") למקבץ הדרומי (בעיקר השפות האפרו-אסיאתיות והדראווידיות).
אלן בוֹמְהַרְד, הבלשן האמריקאי תומך ההיפותזה הנוסטרטית, מחשיב את "האירו-אסיאתית" כענף של נוסטרטית, לצד ענפים אחרים: אפרו-אסיאתי, "עֵילָמי-דראווידי" וקרטוולית. בדומה, גאורגי סטארוסטין (2002) מקבץ יחד: את האפרו-אסיאתית, הנוסטרטית והעילמית כשוות-מרחק זו מזו וקרובות יותר זו לזו מאשר לכל משפחת-שפות אחרת.[13] כעת, אסכולת מוסקבה של בלשנות השוואתית, שבה היה חבר סרגיי סטארוסטין, מכלילה את האפרו-אסיאתית בתוך הנוסטרטית, שכעת מתפרשׂת בצורה רחבה יותר. אל מול זה, הם שומרים את המונח "אירו-אסיאתית" לייצוג המקבץ הצר יותר, שכולל את יתר משפחת-העל. ההצעות האחרונות נבדלות, אם כן, בעיקר בנוגע להכללה המדויקת של השפות הדרווידיות והקרטווליות.
גרינברג המשיך לעבוד על פרויקט זה גם לאחר שאובחן כחולה סרטן לבלב חשוך מרפא, ועד למותו במאי 2001. עמיתו ותלמידו לשעבר, מריט רולן, הוציא לאור את הכרך האחרון בעבודתו על האירו-אסיאתית (2002) לאחר מותו של גרינברג.
עבודות נבחרות מאת ג'וזף גרינברג
ספרים שכתב
Studies in African Linguistic Classification. New Haven: Compass Publishing Company. 1955. (Photo-offset reprint of the SJA articles with minor corrections.)
The Languages of Africa. Bloomington: Indiana University Press. 1963. (Heavily revised version of Greenberg 1955. From the same publisher: second, revised edition, 1966; third edition, 1970. All three editions simultaneously published at The Hague by Mouton & Co.)
Language Universals: With Special Reference to Feature Hierarchies. The Hague: Mouton & Co. 1966. (Reprinted 1980 and, with a foreword by Martin Haspelmath, 2005.)
Greenberg, Joseph H. (1948). "The classification of African languages". American Anthropologist. 50: 24–30. doi:10.1525/aa.1948.50.1.02a00050free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
"Studies in African linguistic classification: I. Introduction, Niger–Congo family". Southwestern Journal of Anthropology. 5: 79–100. 1949. doi:10.1086/soutjanth.5.2.3628626.
Greenberg, Joseph H. (1949). "Studies in African linguistic classification: II. The classification of Fulani". Southwestern Journal of Anthropology. 5 (3): 190–98. doi:10.1086/soutjanth.5.3.3628501.
Greenberg, Joseph H. (1949). "Studies in African linguistic classification: III. The position of Bantu". Southwestern Journal of Anthropology. 5 (4): 309–17. doi:10.1086/soutjanth.5.4.3628591.
Greenberg (1950). "Studies in African linguistic classification: IV. Hamito-Semitic". Southwestern Journal of Anthropology. 6 (1): 47–63. doi:10.1086/soutjanth.6.1.3628690. JSTOR3628690.
Greenberg, Joseph H. (1950). "Studies in African linguistic classification: V. The Eastern Sudanic Family". Southwestern Journal of Anthropology. 6 (2): 143–60. doi:10.1086/soutjanth.6.2.3628639.
Greenberg, Joseph H. (1950). "Studies in African linguistic classification: VI. The Click languages". Southwestern Journal of Anthropology. 6 (3): 223–37. doi:10.1086/soutjanth.6.3.3628459.
Greenberg, Joseph H. (1950). "Studies in African linguistic classification: VII. Smaller families; index of languages". Southwestern Journal of Anthropology. 6 (4): 388–98. doi:10.1086/soutjanth.6.4.3628564.
Greenberg, Joseph H. (1954). "Studies in African linguistic classification: VIII. Further remarks on method; revisions and corrections". Southwestern Journal of Anthropology. 10 (4): 405–15. doi:10.1086/soutjanth.10.4.3628835.
Greenberg, Joseph H. (1957). "The nature and uses of linguistic typologies". International Journal of American Linguistics. 23 (2): 68–77. doi:10.1086/464395.
Anthony F.C. Wallace, ed. (1960). "The general classification of Central and South American languages". Selected Papers of the Fifth International Congress of Anthropological and Ethnological Sciences. Philadelphia: University of Pennsylvania Press. pp. 791–4. (Reprinted in Genetic Linguistics, 2005.)
Greenberg, Joseph H. (1962). "Is the vowel-consonant dichotomy universal?". Word. 18 (1–3): 73–81. doi:10.1080/00437956.1962.11659766.
Universals of Language. Cambridge: MIT Press. 1963. pp. 58–90. אורכב מ-המקור ב-2010-09-20. (In second edition of Universals of Language, 1966: pp. 73–113.)
Greenberg (1966). "Synchronic and diachronic universals in phonology". Language. 42 (2): 508–17. doi:10.2307/411706. JSTOR411706.
Greenberg, Joseph H. (1970). "Some generalizations concerning glottalic consonants, especially implosives". International Journal of American Linguistics. 36 (2): 123–145. doi:10.1086/465105.
Thomas A. Sebeok; et al., eds. (1971). "The Indo-Pacific hypothesis". Current Trends in Linguistics, Volume 8: Linguistics in Oceania. The Hague: Mouton de Gruyter. pp. 807–871. (Reprinted in Genetic Linguistics, 2005.)
"Numeral classifiers and substantival number: Problems in the genesis of a linguistic type". Working Papers in Language Universals. 9: 1–39. 1972.
Ralph E. Cooley; Mervin R. Barnes; John A. Dunn, eds. (1979). "The classification of American Indian languages". Papers of the Mid-American Linguistic Conference at Oklahoma. Norman, Oklahoma: University of Oklahoma Interdisciplinary Linguistics Program. pp. 7–22.
Joseph Ki-Zerbo, ed. (1981). "African linguistic classification". General History of Africa, Volume 1: Methodology and African Prehistory. Berkeley and Los Angeles: University of California Press. pp. 292–308.
Ivan R. Dihoff, ed. (1983). "Some areal characteristics of African languages". Current Approaches to African Linguistics. Vol. 1. Dordrecht: Foris. pp. 3–21.
With Christy G. Turner II and Stephen L. Zegura (1985). "Convergence of evidence for peopling of the Americas". Collegium Antropologicum. 9: 33–42.
With Christy G. Turner II and Stephen L. Zegura (בדצמבר 1986). "The settlement of the Americas: A comparison of the linguistic, dental, and genetic evidence". Current Anthropology. 27 (5): 477–97. doi:10.1086/203472. {{cite journal}}: (עזרה)
Greenberg, J. H. (1989). "Classification of American Indian languages: A reply to Campbell". Language. 65 (1): 107–114. doi:10.2307/414844. JSTOR414844.
Greenberg, J. H. (1993). "Observations concerning Ringe's 'Calculating the factor of chance in language comparison'". Proceedings of the American Philosophical Society. 137 (1): 79–90. JSTOR986946.
"Review of Michael Fortescue: Language Relations across Bering Strait: Reappraising the Archaeological and Linguistic Evidence". Review of Archaeology. 21 (2): 23–24. 2000.
ביבליוגרפיה
Blench, Roger. 1995. "Is Niger–Congo simply a branch of Nilo-Saharan?" In Fifth Nilo-Saharan Linguistics Colloquium, Nice, 24–29 August 1992: Proceedings, edited by Robert Nicolaï and Franz Rottland. Cologne: Köppe Verlag, pp. 36–49.
Campbell, Lyle (1986). "Comment on Greenberg, Turner, and Zegura". Current Anthropology. 27: 488. doi:10.1086/203472.
Campbell, Lyle. 1997. American Indian Languages: The Historical Linguistics of Native America. New York: Oxford University Press. ISBN 0-19-509427-1ISBN0-19-509427-1.
Campbell, Lyle. 2001. "Beyond the comparative method." In Historical Linguistics 2001: Selected Papers from the 15th International Conference on Historical Linguistics, Melbourne, 13–17 August 2001, edited by Barry J. Blake, Kate Burridge, and Jo Taylor.
Diamond, Jared. 1997. Guns, Germs and Steel: The Fates of Human Societies. New York: Norton. ISBN 0-393-03891-2ISBN0-393-03891-2.
Gregersen, Edgar (1972). "Kongo-Saharan". Journal of African Languages. 11 (1): 69–89.
Ringe, Donald A. (1993). "A reply to Professor Greenberg". Proceedings of the American Philosophical Society. 137: 91–109.
Ross, Malcolm. 2005. "Pronouns as a preliminary diagnostic for grouping Papuan languages." In Papuan Pasts: Cultural, Linguistic and Biological Histories of Papuan-speaking Peoples, edited by Andrew Pawley, Robert Attenborough, Robin Hide, and Jack Golson. Canberra: Pacific Linguistics, pp. 15–66.
Wurm, Stephen A. 1982. The Papuan Languages of Oceania. Tübingen: Gunter Narr.
^Croft, William. "Joseph Harold Greenberg." "Archived copy"(PDF). אורכב מ-המקור(PDF) ב-9 ביולי 2008. נבדק ב-10 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
^Chafe, Wallace. (1987). [Review of Greenberg 1987]. Current Anthropology, 28, 652-653.
^Goddard, Ives. (1987). [Review of Joseph Greenberg, Language in the Americas]. Current Anthropology, 28, 656-657.
^Goddard, Ives. (1990). [Review of Language in the Americas by Joseph H. Greenberg]. Linguistics, 28, 556-558.
^Golla, Victor. (1988). [Review of Language in the Americas, by Joseph Greenberg]. American Anthropologist, 90, 434-435.
^Kimball, Geoffrey. (1992). A critique of Muskogean, 'Gulf,' and Yukian materials in Language in the Americas. International Journal of American Linguistics, 58, 447-501.
^Poser, William J. (1992). The Salinan and Yurumanguí data in Language in the Americas. International Journal of American Linguistics, 58 (2), 202-229. PDF
^Reich, David. (2018). Who We Are and How We Got Here: Ancient DNA and the New Science of the Human Past. Chapter 7. New York: Pantheon Books (2018).
^"Edward Vajda"(PDF). אורכב מ-המקור(PDF) ב-18 במאי 2008. נבדק ב-2009-03-17. {{cite web}}: (עזרה), University of Alaska Fairbanks
Questa voce o sezione deve essere rivista e aggiornata appena possibile. Sembra infatti che questa voce contenga informazioni superate e/o obsolete. Se puoi, contribuisci ad aggiornarla. Il Campionato italiano di baseball è un insieme di tornei nazionali istituiti dalla Federazione Italiana Baseball Softball (FIBS). Il sistema di campionati di baseball in Italia è tornato ad applicare promozioni e retrocessioni per ogni categoria. I campionati attualmente esistenti sono Serie A, Serie B e S...
Penyuntingan Artikel oleh pengguna baru atau anonim untuk saat ini tidak diizinkan.Lihat kebijakan pelindungan dan log pelindungan untuk informasi selengkapnya. Jika Anda tidak dapat menyunting Artikel ini dan Anda ingin melakukannya, Anda dapat memohon permintaan penyuntingan, diskusikan perubahan yang ingin dilakukan di halaman pembicaraan, memohon untuk melepaskan pelindungan, masuk, atau buatlah sebuah akun. Gerakan Aceh Merdeka(1976-2005) Bendera Gerakan Aceh MerdekaPresidenHasan di Tiro...
Biografi ini tidak memiliki sumber tepercaya sehingga isinya tidak dapat dipastikan. Bantu memperbaiki artikel ini dengan menambahkan sumber tepercaya. Materi kontroversial atau trivial yang sumbernya tidak memadai atau tidak bisa dipercaya harus segera dihapus.Cari sumber: Nani Sugianto – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR (Pelajari cara dan kapan saatnya untuk menghapus pesan templat ini) Nani SugiantoLahirKuspuji Handayani26 November ...
Peta menunjukan lokasi Sogod Sogod adalah munisipalitas yang terletak di provinsi Cebu, Filipina. Pada tahun 2007, munisipalitas ini memiliki populasi sebesar 28.955 jiwa. Pembagian wilayah Secara politis Sogod terbagi menjadi 18 barangay, yaitu: Ampongol Bagakay Bagatayam Bawo Cabalawan Cabangahan Calumboyan Dakit Damolog Ibabao Liki Lubo Mohon Nahus-an Poblacion Tabunok Takay Pansoy Pranala luar Philippine Standard Geographic Code Diarsipkan 2012-04-13 di Wayback Machine. 2007 Philippine Ce...
4. SS-Polizei-Panzergrenadier-Division InformationDatum1939–1945Land NazitysklandFörsvarsgrenWaffen-SSTypPansargrenadjärStorlekDivision SS-Standartenführer und Oberst der Schutzpolizei Alfred Wünnenberg, som chef för 3. Polizei-Schützen-Regiment. Ryssland, november 1944. 4. SS-Polizei-Panzergrenadier-Division var en pansargrenadjärdivision i tyska Waffen-SS under andra världskriget. Personalen rekryterades från polisen och det dröjde till 1942 innan divisionen formellt blev e...
The BT Tower, completed in 1964 at 177 metres tallThe Gherkin, completed in 2003 at 180 metres tallThe Shard, completed in 2012 at 309.6 metres tallArguably London's three most famous skyscrapers St Paul's Cathedral, built in 1710, was the tallest building in London at 111 metres (364 ft) until it was overtaken in 1963 by the Millbank Tower at 118 metres (387 ft), which in turn was overtaken by the BT Tower which topped out at 177 metres (581 ft) tall in 1964. In the 1960s and ...
Фехтування на Європейських іграх 2023 Індивідуальна шпага чоловіки жінки Командна шпага чоловіки жінки Індивідуальна рапіра чоловіки жінки Командна рапіра чоловіки жінки Індивідуальна шабля чоловіки жінки Командна шабля чолов...
1986 soundtrack album by Angelo BadalamentiBlue Velvet (Original Motion Picture Soundtrack)Soundtrack album by Angelo BadalamentiReleased1986GenreSoundtrackLength43:03LabelVarèse Sarabande Professional ratingsReview scoresSourceRatingAllmusic[1] Blue Velvet was the soundtrack of the film of the same name. It included original music by composer and conductor, Angelo Badalamenti. It was released in 1986 on Varèse Sarabande. The soundtrack is a dark combination of classic compo...
List of Formula One drivers who competed as New Zealanders Formula One drivers from New ZealandDrivers10Grands Prix211Entries406Starts378Best season finish1st (1967)Wins12Podiums71Pole positions6Fastest laps15Points543.5First entry1958 German Grand Prix (Bruce McLaren)First win1959 United States Grand Prix (McLaren)Latest win1974 Argentine Grand Prix (Denny Hulme)Latest entry2023 Qatar Grand Prix (Liam Lawson)2023 driversLiam Lawson2024 driversNone Denny Hulme in 1965 There have bee...
Slovenian politician Ljubo GermičSlovenian parliamentary electionIn office2008–2011 Personal detailsBorn (1960-11-19) 19 November 1960 (age 63)Ruše, SlovenijaPolitical party Liberal Democracy of Slovenia - LDSProfessionChemical Engineer Ljubo Germič (born 19 November 1960) is a Slovenian politician and a former member of the Slovenian National Assembly.[1] After the resignation of Pavel Gantar, Germič was elected the Speaker of the National Assembly on 2 September 2011, and...
1955 film by Amar Mullick Swami VivekanandaDirected byAmar MullickProduced byAmar MullickRelease date 1955 (1955) CountryIndiaLanguageHindi Swami Vivekananda is a 1955 Hindi language Indian feature film produced and directed by Amar Mullick, starring Ajit Prakash, Bharati Devi, Anubha Gupta Manoranjan Bhattachary etc. The film was based on the biography of Indian Hindu monk Swami Vivekananda. The film is considered a faithful and memorable documentation feature on Vivekananda.[1]...
Eoxin A4 Names Preferred IUPAC name (5Z,8Z,10E,12E)-13-[(2S,3S)-3-Pentyloxiran-2-yl]trideca-5,8,10,12-tetraenoic acid Other names EXa4; 14,15-LTA4 Identifiers CAS Number 81918-96-9 Y 3D model (JSmol) Interactive image ChEBI CHEBI:63983 ChemSpider 27471348 PubChem CID 52921883 InChI InChI=1S/C20H30O3/c1-2-3-12-15-18-19(23-18)16-13-10-8-6-4-5-7-9-11-14-17-20(21)22/h4,6-10,13,16,18-19H,2-3,5,11-12,14-15,17H2,1H3,(H,21,22)/b6-4-,9-7-,10-8+,16-13+/t18-,19-/m0/s1Key: URDQSJSEGRMOIT-FDMWOP...
Mónica NavarroMónica NavarroBackground informationBorn (1968-10-30) October 30, 1968 (age 55)Argentina Buenos AiresGenresTangopopular musicOccupation(s)Singer, actressInstrument(s)VocalsYears active1984–Websitehttps://www.facebook.com/pages/M%C3%B3nica-Navarro/49015463428Musical artist Mónica Navarro (born October 30, 1968)[1] is a Tango singer and actress from Buenos Aires, Argentina. She resides in Montevideo, Uruguay.[2][3] Her album Calle was nominated La...
VK MobileIndustryElectronicsTelecommunicationsDefunctJuly 7, 2006 (2006-07-07)HeadquartersSouth KoreaKey peopleYi Cheol-sang (CEO) VK Mobile was a South Korean company specialising in manufacturing mobile phone terminals. It was part of the brand name VK (short for Viable Korea) which was established in 2001. It originally started as an importer of Lithium ion polymer batteries for mobile phones in 1997, but began production of its own batteries in 2000 and mobile phones in 200...
Cet article est une ébauche concernant une compétition de football et les Émirats arabes unis. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. UAE Pro League Généralités Sport Football Création 1973 Catégorie Division 1 Lieu(x) Émirats arabes unis Participants 14 Statut des participants Professionnels Site web officiel http://www.agleague.ae/ Palmarès Tenant du titre Shabab Al-Ahli Club (2022-2023) Plus...
American multinational personal care corporation This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Kimberly-Clark – news · newspapers · books · scholar · JST...
