בפומט (Baphomet) הוא אלוהות, שד ו/או אייקון סמלי שמקורו במאה ה-14 כדמות פולחן כביכול של האבירים הטמפלרים.[1] בפומט שולב לאחר מכן במסורות אזוטריות נסתרות ואף מיסטיות וכן במסורות מערביות שונות. השם בפומט הוא שם שהופיע במסמכי המשפטים שנערכו בראשית המאה ה-14 לחברי מסדר אבירי היכל שלמה (האבירים הטמפלרים). בדיווחים הללו, בפומט תואר כראש חרוט או כגולגולת אנושית.[1]
חוקרים מודרניים העלו את ההשערה שמדובר בשיבוש של שם הנביאמוחמד (מַחמוּט או מָהוֹמֶת בהגיה שהייתה נפוצה אז באירופה בהשפעת העות'מאנים). בתחילת שנות ה-80 הועלתה השערה על ידי החוקר יו שוונפילד כי המילה "בפומת" היא מילת צופן בקוד אתב"ש לחוכמה - "שופיא" ("סופיה" (σοφία) ביוונית היא חוכמה). תאוריה זו תרמה חלק חשוב לספרים כמו "דם קדוש, גביע קדוש", "צופן דה וינצ'י" וצופן הפרעונים. תאוריות דומות גורסות שבפומט היה למעשה ראשו הכרות של יוחנן המטביל, שהטמפלרים מצאו לכאורה בחפירות בהר הבית.
