בטי סלומון דה רוטשילד

בטי סלומון דה רוטשילד
Betty von Rothschild

לידה	5 ביוני 1805 פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	1 בספטמבר 1886 (בגיל 81) Château Rothschild, צרפת
מקום קבורה	פר לשז
בן או בת זוג	ג'יימס מאיר רוטשילד (1824–?)

בֶּטִי "בַּתְיָה" סַלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁילְד (15 ביוני 1805 – 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד, אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד^[1] המכונה "אבי היישוב" "הנדיב הידוע".

ביוגרפיה

בטי דה רוטשילד נולדה בפרנקפורט, גרמניה, לסלומון "שלמה" מאיר רוטשילד (1774–1855) וקרוליין שטרן (1782–1854). היא גדלה והתחנכה בווינה, אוסטריה, אחותו הצעירה של אנסֶלם סלומון (1803–1874).

ב-11 ביולי 1824 התחתנה בפרנקפורט עם דודה (אחי אביה), ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד (1792–1868), מייסד הענף הצרפתי של אימפריית הבנקאות של משפחת רוטשילד, ונסעה עמו לפריז, צרפת. הנישואין היו חלק ממהלכיו של אבי המשפחה לשמר את הונה של המשפחה בתוך עצמה, מהלכים שבאו לידי ביטוי בשידוך בנות המשפחה לבניו.

בטי קיבלה מאביה נדוניה של מיליון וחצי פרנקים.^[2] היא שמרה על מסורת דתית מסוימת, יותר מבעלה, ונמנעה, למשל, מנסיעות בשבת.^[3] היא השיגה שליטה מעולה בשפה הצרפתית.^[3]

בין באי ביתם של הזוג בפריז היו פוליטיקאים, אמנים ובני אצולה. היא קבלה שיעורים פרטיים בפסנתר מפרדריק שופן ופיתחה ידידות קרובה עם מלכת צרפת באותן שנים, מריה אמליה, אשת המלך לואי פיליפ ובתו של פרדיננד מלך סיציליה.^[3]

בטי רוטשילד הייתה בזמנה אחת הנשים העשירות ביותר בצפון אירופה ואחת הבולטות מבין נותני החסות לאמנות בפריז.האורחים בביתה בשנות ה-40 זכו להאזין לדואט של ליסט ופאגאניני, לשופן מנגן עם קארל פילטש עיבוד לשני פסנתרים, ולבאלזאק קורא. בטי ובעלה היו מאורחיהם של שופן וז'ורז' סאנד, לאחר שאלה עברו לגור יחדיו ב-1842. באלזאק הקדיש לבטי את ספרו "הילד המקולל" (L'Enfant Maudit).^[3] יופייה היה ידוע ושימש השראה לשירו של היינריך היינה, "המלאך". החל מ-1834 החל היינה לשלוח לה מכתבים וספרים ובשנות ה-50 ביקש את תמיכתה הכספית.

מלבד מתן חסות לאמנים, רוטשילד עסקה גם בפעילות פילנתרופית. למשל, כשהורתה שמרקיו המזינים של השף הצרפתי המפורסם, מארי-אנטואן קארם (Carême), שעבד תחת חסותו של בעלה תמורת משכורת, יחולקו לעניים בבניין העירייה ברחוב לאפיט. השף קארם גם יצר מנה לכבוד הזוג וקרא לה "סופלה רוטשילד".

בטי רוטשילד עסקה בפעילות פילנתרופית לטובת נשים יהודיות והקימה בארץ-ישראל מוסד לעזרת נשים בהריון ואמהות.

ב-1840, בעקבות עלילת הדם בדמשק, פעלה רבות עם בעלה לשחרור האסירים היהודים, הכלואים באשמת רצח.^[4] במאמר מה-2 ביוני 1840, כתב היינה על מאבקה של יהדות צרפת בעלילת הדם, שהתמצה, לדעתו, באנשים בודדים שלא נשארו אדישים: "האיש היחידי (אדולף כרמייה) בפריז, מלבד אשה יפה אחת (רוטשילד)..., הפועל הלכה למעשה למען עם ישראל."^[5]

ב-1841 פנתה רוטשילד לאמן הנאו-קלאסי ז'אן אוגוסט דומיניק אינגר, לצייר את דיוקנה והוא סירב. כעבור שנתיים פגש אותה בנשף, הוקסם ממנה מאוד והסכים לקבל את העבודה. למרות זאת, בגלל עיכובים שונים, הושלם ציור השמן רק ב-1848. הדיוקן "הברונית דה רוטשילד" היה תלוי בסלון ביתה עד מותה.

ב-1870, בעת המשא ומתן לאחר מפלת הצרפתים במלחמת צרפת–פרוסיה, התאכסנו באחוזת המשפחה בפֶרייר, הקייזר וילהלם הראשון, הקנצלר ביסמרק וראש המטה הכללי מולטקה, שהתגורר בחדרים של הברונית.^[6]

לבטי וג'יימס דה רוטשילד נולדו 5 ילדים:

1. שרלוט דה רוטשילד (1825–1899), נישאה לנתנאל דה רוטשילד.
2. אלפונס דה רוטשילד (1827–1905)
3. גוסטב דה רוטשילד (1829–1911)
4. סלומון דה רוטשילד (1835–1864)
5. אדמונד דה רוטשילד (1845–1934), ידוע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע". נישא לאדלהייד (עדה) מנאפולי, בתו של וילהלם קארל דה רוטשילד.

ב-1886, לאחר מותה, כתב המשורר נפתלי הרץ אימבר שיר לכבוד הברון רוטשילד: "נחמת ציון – שיר ניחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו שרתי מרת בתיה דה רוטהשילד ז"ל". השיר נכתב בעברית ונמסר לברון לאחר שתורגם לצרפתית.^[7]

על שמה של בטי דה רוטשילד נקראה המושבה "בת שלמה"^[8] שנוסדה ב-1889. המושבה עקרון, שהייתה המושבה הראשונה בארץ ישראל שנוסדה על ידי הברון רוטשילד ב-1883, שינתה את שמה ל"מזכרת בתיה" על שמה של בטי, בביקורו של הברון בארץ ישראל ב-1887.

אילן יוחסין

עץ משפחת רוטשילד

מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812                                                                                                                                                                                 ג'יימס (פריז) 1792–1868   בטי סלומון 1805–1886     סלומון (וינה) 1774–1855   קארל (אנ') (נאפולי) 1788–1855   אנשל (פרנקפורט) 1773–1855   נתן (לונדון) 1777–1836                                                                                                                                                                                               אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע"   גוסטב (אנ') 1829–1911   אלפונס 1827–1905   שמעון זאב 1828–1910   נתנאל (אנ') 1812–1870               ליונל נתן 1808–1879                                                                                                                                                             מוריס (אנ') 1857–1881   ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי   רוברט (אנ') 1880–1946   אדוארד (אנ') 1868–1949   נתן 1844–1881           ליאופולד 1845–1917               נתן מאיר 1840–1915                                                                                                                                                           אדמונד 1926–1997   אלאן (אנ') 1910–1982   אלי (אנ') 1917–2007             הנרי 1872–1946   אנתוני גוסטב 1887–1961   ליונל 1882–1942   אוולין אקיל 1886–1917   צ'ארלס (אנ') 1877–1923   וולטר 1868–1937                                                                                                                                             בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן   אריק 1940–   גאי (אנ') 1909–2007   בת שבע 1914–1999   פיליפ 1902–1988   אוולין רוברט (אנ') 1931–2022   אדמונד ליאופולד 1916–2009   מרים רוטשילד 1908–2005   ויקטור 1910–1990   פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988                                                                                               דוד (אנ') 1942–   אדוארד 1957–   פיליפין 1933–2014                           ג'ייקוב 1936–2024

הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.

לקריאה נוספת

• Strumingher, Laura S. The Life & Legacy of Baroness Betty de Rothschild, Peter Lang, 2006. ISBN 0820478857

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בטי סלומון דה רוטשילד בוויקישיתוף

• תמונה נוספת של בטי דה רוטשילד, באתר "נשים על המפה"
• אתר הבית של "מזכרת בתיה"
• אודות בת שלמה, באתר הבית של המושב
• בטי סלומון דה רוטשילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. סימוכין http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2441
2. דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 65.
3. דרק וילסון, רוטשילד : העושר והעוצמה, עמ' 86
4. יונתן פרנקל, דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2003
5. Heine, "Die Juden und die Presse in Paris (Paris 27 May)", Algemeine Zeitung, 2 June 1840
6. שמעון שאמה, בית רוטשילד וארץ ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ם; א. שני העולמות של הפזורה, עמ' 38.
7. יוסף לנג, דבר עברית! - חיי אליעזר בן-יהודה, יד יצחק בן-צבי, 2008, כרך א, עמ' 155 (הערה 188: הצבי, 46 (כ"ט באלול תרמ"ו), עמ' קפג).
8. המידע באתר בת שלמה