שם הסוג העברי מציין את בתי הגידול הבוציים בהם הוא גדל, והמדעי פירושו ביוונית "חותך שור" (βόδι - שור; τομή - חתך), על שום חדותם של עליו המרתיעים את הבקר מאכילתם. תואר המין מתאר בלטינית ובעברית את צורת הסוכך של התפרחת.
תיאור הצמח
הבוציץ צומח בתוך מים עומדים או זורמים לאט. הצמח נדיר ומוגן בישראל[2]. צומח בגולן, בגליל ובמישור החוף.
עליו הסרגליים הצומחים מקנה השורש העבה שלו מגיעים לאורך מטר ולפעמים יותר. התפרחת צומחת בראש גבעול יחיד המגיע לגובה 1.5 מ'. לגבעול רקמה אוורירית הגורמת לו לצוף. הפריחה בחודשים אפריל עד אוגוסט. הפרחים בצבע לבן-ורוד עד לילך עז. הפרי הוא הלקט הבנוי משש קשוות.
