באב אל-חארה (בערביתباب الحارة - "שער השכונה") היא אופרת סבוןסורית שצברה קהל של עשרות מיליוני צופים בעולם הערבי[1], מרצועת עזה ועד לנסיכויות המפרץ הפרסי, ונחשבת לסדרת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בעולם הערבי[2]. לאחר העונה השלישית ירדה מעט הפופולריות של הסדרה, אך היא שודרה בעונה רביעית וחמישית ואף נמשכה לעונה התשיעית שהסתיימה בשנת 2017
הסדרה משודרת בתקופת הרמדאן, כחלק ממסורת שהתפתחה בשנים האחרונות לשידור אופרות סבון ברמדאן, בערוצים הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. [דרוש מקור][מפני ש...]
מפיק הסדרה, בסאם אל-מלה, הוא סורי, שהפיק את הסדרה עם צוות סורי עבור ערוץ הלוויין בבעלות סעודית המשדר מדובאי, MBC. הערוץ נקלט במקומות רבים במזרח התיכון והוא פופולרי גם בישראל. הסדרה מסמנת את מעבר הדומיננטיות בעולם התקשורת הערבית ממצרים לסוריה. הזרמת הון ממדינות המפרץ לעולם התקשורת הסורי אפשרה את פריצתם של כישרונות בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, שהצליחו לרשת את מקומם של הסרטים המצריים, ששלטו בזירה זו במשך עשרות שנים.
העונה הראשונה של הסדרה, שכללה 31 פרקים, שודרה במהלך הרמדאן בשנת 2006. העונה זכתה להצלחה מרובה, ולשיעורי צפייה גבוהים ברחבי העולם הערבי, ושלוש עונות נוספות שודרו במהלך השנים 2007–2009, בחודש הרמדאן. לאחר שידור העונה השלישית של הסדרה הודיעו מפיקי הסדרה על כוונתם לצלם עונה רביעית ועונה חמישית של הסדרה, לאחר שהתברר כי העונה השלישית שמרה על שיעורי הצפייה הגבוהים של העונות הראשונות. השידור המשיך בערוץ MBC, אף שהעונה השלישית שודרה במקביל בערוץ לובי בשם "ליביה אל-שבאבייה". העונה הרביעית שודרה בערוצי MBC1, MBC Maghreb, ו-Nessma TV.
עלילת הסדרה והנושאים הנדונים בה
הסדרה מתרחשת בשנות ה-30, בהן היו סוריה ולבנון ומדינות הלבנט תחת שלטון קולוניאלי צרפתי. הסדרה מתמקדת במעבר בין החברה הישנה שהתגבשה בתקופת האימפריה העות'מאנית לבין החברה החדשה, העוברת דרך הקולוניאליזם אל העצמאות והמודרניות. הסדרה יוצרת נוסטלגיה לתקופה זו, לערכיה ולמנהגים שנהגו בה, תוך שהיא משבחת את הפשטות ואת ערכי הכבוד שנהגו אז, בטרם הביאו שנות העצמאות והקולוניאליזם למשבר בין-דורי ולשחיקת הערכים ונטישתם עבור ערכים אחרים. יוצר הסדרה, באסם אל-מולה, הסביר כי התכוון ליצור נוסטלגיה ל"עולם עם ערכים, כבוד, אבירות, ורוח מהפכנית".
העולם המתואר בסדרה מתרחש בעיר העתיקה בדמשק שבה היו שכונות רבות ובכל אחת מהן היה מוכתר, אדם מבוגר שקיבל את הערכת התושבים בשל חכמתו ויושרתו. סביב המוכתר היה גרעין של אנשים שניהל את ענייני השכונה, והחליט בנוגע לחיי תושביה. העשירים תרמו מכספם לשכונה, והעניקו אותו למוכתר על מנת שיחלק אותו כראות עיניו, לטובת התושבים. עם זאת, כולם נתפסו כשווים, בשל עקרונות השוויון העומדים בבסיס דת האסלאם. הסדרה מתארת את החיים בשכונה הדמיונית א-דבע, ובשכונות סמוכות כשכונת אל-מאוי, ובמיוחד מתמקדת במשפחתו של אבו עיסאם, רופא שכונתי. בעונה השלישית עומד במרכז העלילה ה"עקיד" אבו שיהאב. "עקיד" הוא גם דרגה צבאית בצבא הסורי של היום, המקבילה לאלוף-משנה בצה"ל, אך גם תואר לא רשמי, שכן המדובר בעלילת הסדרה באדם העוסק במרי נגד המשטר הצרפתי, ולא בצבא מסודר. לכל שכונה היה "עקיד" משלה.
הדמויות בסדרה מועמדות מול הערכים להם מטיפה הסדרה. כך למשל, כהפוגה קומית, ישנו קו עלילה המתאר את עלילותיהם של פאוזיה ואבו באדר, זוג שבניגוד למסורת המקובלת בה הגבר הוא הדומיננטי, הדומיננטית היא האישה, השולטת בגבר ובמעשיו. עניין זה מובא בצורה יותר רצינית בעלילות אחרות, כגון קו העלילה המספר על גירושיו של אבו עיסאם מסועאד.
ראיית עולם נוסטלגית זו, המצויה בבסיס הסדרה, עומדת בניגוד לחיים האורבניים בדמשק של ימינו, ונשארת רק כמסורת על ימים טובים שחלפו ואינם.
העונה הרביעית של הסדרה תיארה כיצד עומדים תושבי השכונה במצור צרפתי, ונאבקים בו, מתוך אנלוגיה ברורה לסגר על עזה.[3]
הדמויות הראשיות בסדרה
שאוקת אבו עיסאם (עבאס א-נורי) – הרופא שסביב סיפורו מתבססת הסדרה, בעלה של סועאד (עד לגירושיהם). מת בפתח העונה השלישית של הסדרה.
"עקיד" אבו שיהאב (סאמר אל-מסרי) - האיש החזק בשכונה, מארגן המרי כנגד השלטונות.
סועאד (צבאח אל-ג'זירי) – אשתו של אבו עיסאם, ואחותו של אבו שיהאב.
עיסאם (מילאד יוסף) – בנם הבכור של שאוקת וסועאד.
מועתז (ואיל שראף) – בנם הצעיר של שאוקת וסועאד, הרוצה להרוג את הצרפתים שפגעו באביו.
דלאל (אנאהד פיאד) – בתם של שאוקת וסועאד.
ג'מילה (טאג' חיידר/דאנה ג'בר) – בתם של שאוקת וסועאד.
אלידעשארי (בסאם כוסא) – דמות שלילית של פושע שהופיע בעונה הראשונה של הסדרה ומת לאחר שהביע חרטה.
אבו ר'אלב (ניזאר אבו חג'ר) – מוֹכר בָּלילה מהשכונה היריבה, מסית ומתסיס, יריבו של אבו עיסאם.
פיריאל (ופאא מוסלי) – אלמנה העוסקת באריגה, רכלנית שכונתית, שהביאה למשבר בחיי הנישואים בין אבו עיסאם וסועאד ובין לוטפיה ועיסאם.
לוטפיה (ליליא אל-אטרש) – אשתו של עיסאם ובתה של פיריאל.
אום זאכי (הודא שערווי) – אלמנה זקנה בשכונה המשמשת כמיילדת ומייעצת לנשים אחרות בשכונה.
