פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לתרומות מדעיות נכבדות לפסיכולוגיה (2000)
Donald T. Campbell Award (1996)
אדוארד טורי היגינס (באנגלית: E. Tory Higgins; נולד ב-12 במרץ1946) הוא פרופסור לפסיכולוגיה, פרופסור לעסקים,[1] ומנהל המרכז למדעי המוטיבציה[2] באוניברסיטת קולומביה. להיגינס מערך רחב של תחומי מחקר, במוקדם נמצאים חקר המוטיבציה וההכרה, שיפוט, קבלת החלטות וקוגניציה חברתית. תרומתו הבולטת יותר לתחום הפסיכולוגיה כוללת עבודה על הטרמה (priming) ותיאורית הרגולציה של המיקוד. הוא גם מחבר הספר "מעבר לעונג וכאב: כיצד פועלת מוטיבציה",[3]וכן הספר "מיקוד: השתמש בדרכים שונות לראות את העולם כדי להצליח ולהשפיע" (עם היידי גרנט הלברסון).[4]
קריירה
היגינס הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בסוציולוגיהואנתרופולוגיה מאוניברסיטת מקגיל אותו קיבל בשנת 1967, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה בלונדון אותו קיבל בשנת 1968, ותואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קולומביה אותו קיבל בשנת 1973. עבודתו המוקדמת כללה חקר הטרמה תת-הכרתית מצב בו בעזרת רמזים והפעלה לא מודעת של קטגוריות חברתיות משפיעים על תודעת האדם והשיפוט החברתי שלו.[5] בשנת 1981 הוא הועסק על ידי אוניברסיטת ניו יורק, שם עבד עם אחרים לבנות מחדש את התוכנית לפסיכולוגיה חברתית - אישיותית. בשנת 1989 חזר היגינס לקולומביה ושימש כיו"ר המחלקה לפסיכולוגיה בין השנים 1994–2001.
באוניברסיטת קולומביה עובד היגינס על חקר המוטיבציה והוויסות העצמי. הוא הרחיב את מחקריו הקודמים על תאוריית פערי העצמי, הבוחנת את השפעת הפערים שאנשים חווים בין האני שלהם בפועל לבין תפיסת העצמי ה"אידיאלי "או ה"הנדרש" שלהם.[6] תאוריית האי-התאמה העצמית שימשה כבסיס שעליו פיתח היגינס את תאוריית הרגולציה של המיקוד, שמציבה שתי מערכות וויסות עצמי מובחנות להתקרבות לרווחים (קידום) לעומת הימנעות מהפסדים (מניעה).[7] בשנת 2000, היגינס פיתח את תאוריית ההתאמה הרגולטורית המסבירה שאנשים חווים כשירות כאשר הם משתמשים באמצעים למטרת מטרות התואמים את האוריינטציה הרגולטורית שלהם.[8] כמו כן בשנת 2000, היגינס ואריה קרוגלנסקי פיתחו אתתאוריית מצבי הרגולציה, המתארת שתי פונקציות משלימות של ויסות עצמי: "הערכה" (assessment) בה האדם מחפש את הדרך הטובה הראויה והנכונה ביותר ביותר להגיע למטרה ו"תנועתיות" (locomotion) בה האדם מעוניין לבצע שינוי באופן ממשי ויעיל.[9]
פרסומים נבחרים
ספרים
גרנט הלבורסון, ה 'והיגינס, א.ט (2013). מיקוד: השתמש בדרכים שונות לראות את העולם להצלחה ולהשפעה. ניו יורק: פינגווין פרס.
Higgins, ET, (2012). מעבר להנאה וכאב: איך עובדת המוטיבציה. ניו יורק, ניו יורק: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
^Tory Higgins, E.; Rholes, William S.; Jones, Carl R. (1977). "Category accessibility and impression formation". Journal of Experimental Social Psychology. 13 (2): 141–154. doi:10.1016/s0022-1031(77)80007-3. ISSN0022-1031.
^Higgins, E. Tory (1989), "Self-Discrepancy Theory: What Patterns of Self-Beliefs Cause People to Suffer?", in Berkowitz, Leonard (ed.), Advances in Experimental Social Psychology, Advances in Experimental Social Psychology, vol. 22, Elsevier, pp. 93–136, doi:10.1016/s0065-2601(08)60306-8, ISBN9780120152223
^Higgins, E. Tory; Shah, James; Friedman, Ronald (1997). "Emotional responses to goal attainment: Strength of regulatory focus as moderator". Journal of Personality and Social Psychology (באנגלית). 72 (3): 515–525. doi:10.1037/0022-3514.72.3.515. ISSN1939-1315.
^Kruglanski, Arie W.; Thompson, Erik P.; Higgins, E. Tory; Atash, M. Nadir; Pierro, Antonio; Shah, James Y.; Spiegel, Scott (2000). "To "do the right thing" or to "just do it": Locomotion and assessment as distinct self-regulatory imperatives". Journal of Personality and Social Psychology. 79 (5): 793–815. doi:10.1037/0022-3514.79.5.793. ISSN1939-1315. PMID11079242.
