אשר אור נוי (נולד ב-3 ביולי 1941) הוא פרופסור ישראלי לרפואה ולאמבריולוגיה וטרטולוגיה, מומחה ברפואת ילדים ובנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. הקים וניהל את המחלקה להתפתחות הילד ואת אגף השיקום במשרד הבריאות.
ביוגרפיה
אור נוי נולד ברומניה. בגיל שבוע נשלח עם אמו למחנה הריכוז בטרנסניסטריה (אביו נשלח למחנה עבודה) שם נשאר עד לשחרור הסובייטי בדצמבר 1943. בשנת 1950 עלה לישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בכפר מעש.
בשנת 1968 השלים לימודי רפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, שירת בצה"ל כרופא צבאי והשתחרר בשנת 1970 בדרגת סרן. בשירות המילואים עלה לדרגת רב-סרן.
החל לעסוק במחקר והוראה באמבריולוגיה וטרטולוגיה, תחילה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1970–1972, שם מונה כמרצה לאמבריולוגיה וטרטולוגיה ואחר כך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם מונה בשנת 1972 למרצה בכיר לאנטומיה, אמבריולוגיה וטרטולוגיה. בשנת 1976 קיבל מעמד של פרופסור חבר ובשנת 1979, בגיל 37, הפך פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.
בין השנים 1974–1975 השתלם ברפואת ילדים התפתחותית ובטרטולוגיה (מומים מולדים) בבית החולים לילדים Cincinnati Children's Hospital Medical Center באוהיו.
בשנת 1975 מונה למנהל המחלקה לאנטומיה ואמבריולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1980, עת סיים את ניהול המחלקה, הוקמה בניהולו המעבדה לטרטולוגיה. מעבדה זו הייתה הבסיס להקמת המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי שהיה בין הראשונים שהוקמו בנושא זה בעולם.[1][2] בשנת 1991 היה בין המייסדים של מרכזי ייעוץ טרטולוגי דומים (ENTIS) באירופה.[3]
בשנת 1981 השלים התמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי הדסה בירושלים ובשנת 2010 את ההתמחות בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד (בין האבות המייסדים).
נוסף על ההשתלמות המקצועית בטרטולוגיה ורפואת ילדים התפתחותית בסינסינטי, ארצות הברית, שימש פרופ' אור-נוי כפרופסור אורח לטרטולוגיה ורפואת ילדים לתקופות של 3–6 חדשים במחלקה לגנטיקה ובמחלקה לפדיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), בשנים 1982 ו-1984; בפדיאטריה וטרטולוגיה בבית הספר לרפואה על שם ג'פרסון, בפילדלפיה בשנת 1987; ובאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בשנת 1992.
פרופסור אור נוי מילא בפקולטה לרפואה בירושלים תפקידים מנהליים ואקדמיים רבים, בהם סגן דיקן לעניינים אקדמיים (1990–1992), עוזר דיקן לענייני בתי הספר למקצועות הבריאות (1992–1996), יו"ר ועדות מינויים לקביעות או להעלאה לדרגות בכירות, יו"ר החטיבה ללימודים רפואיים ויו"ר ועדת ההוראה של בית הספר לריפוי בעיסוק.
משנת 1976 החל, במקביל לעבודתו בפקולטה לרפואה, בעבודה חלקית בתחום התפתחות הילד במכון הירושלמי להתפתחות הילד של משרד הבריאות. בשנת 1985 התמנה למנהל המכון, ובשנת 1996 התבקש על ידי הנהלת משרד הבריאות להקים מחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, מחלקה אותה ניהל עד שנת 2013. לבקשת הנהלת משרד הבריאות קיבל בשנת 2012 את תפקיד האחראי על הוועדות הרפואיות. כן התבקש להקים במשרד אגף שיקום, אותו הוא ניהל עד פרישתו מהמשרד בסוף שנת 2014. היה בין היוזמים והמוציאים לפועל את הרחבת ההתמחות בנוירולוגית ילדים ל"נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד". התמחות זו אושרה בחודש פברואר 2010 על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית כתחום התמחות חדש.[4]
בתפקידו במשרד הבריאות עסק בפיתוח תחום רפואת הילדים ההתפתחותית ושיקום ילדים עם צרכים מיוחדים וכן בפיתוח תחום הייעוץ הטרטולוגי בישראל בהקימו את המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי כחלק מהמחלקה להתפתחות הילד. בתקופה זו הסדיר את תנאי ההכרה במכונים ויחידות התפתחותיות בישראל, ואת הכללים לתהליכי האבחון והטיפול. השירות הרפואי בתחום זה התרחב לכדי 40 מכונים וכ-100 יחידות התפתחותיות בפיזור ארצי וכן עשרות מעונות יום שיקומיים - בשיתוף עם משרד הרווחה.
עם הקמת בית הספר החדש לרפואה על שם אדלסון באוניברסיטת אריאל בשנת 2019 נענה פרופ' אור-נוי לבקשה להיות חלק מצוות המורים הבכירים, מקימי בית הספר.
תפקידים ציבוריים
בישראל
בין השנים 1996–2014 היה חבר במועצה הלאומית לרפואת ילדים ובמועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה. במקביל, בין השנים 1998–2014 שימש כנציג משרד הבריאות בוועד המנהל של עמותת אשלים – ג'וינט.
עוד כיהן כיו"ר בוועדות ציבוריות רבות מטעם משרד הבריאות, וכן במספר ועדות ממלכתיות שמונו על ידי כנסת ישראל או משרד הבריאות. הבולטות שבהן:
- יו"ר הוועדה הבין-משרדית שמונתה על ידי הכנסת בשנת 2000 לבדיקת הקריטריונים למתן גמלת ילד נכה לילדים. הוועדה המליצה על שינויים בקריטריונים והכללת ילדים נוספים. המלצות "ועדת אור-נוי" מיושמות החל משנת 2010.[5]
- יו"ר הוועדה להגדרת שירותי האבחון והטיפול לילדים על הספקטרום האוטיסטי, שמונתה בשנת 2006 על ידי הוועדה לגיל הרך בכנסת. הוועדה המליצה על מתן שירותים לכל הילדים עד גיל בית ספר ועל מתכונת האבחון. המלצותיה אומצו ויושמו.
- יו"ר הוועדה אשר דנה בדרכי עבודתן של הוועדות הרפואיות בישראל, בעיקר אלו של הביטוח הלאומי, שמונתה בשנת 2000 על ידי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2002, ובעקבותיהן הוקמה, לפי החלטת ממשלה בדצמבר 2007, ועדה נוספת אף היא בראשותו, אשר המליצה על שינויים בעבודת הוועדות הרפואיות בישראל, ובעקר על הוצאת ועדות הערר מהמשרדים המקיימים אותן והעברתן לגורמים חיצוניים.[6]
- היה בין היוזמים והמנסחים את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים, תש"ס-2000, שהוגשה על ידי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי ואושרה בשנת 2001.
- נציג משרד הבריאות בוועדה הארצית ליישום התכנית הממלכתית לילדים בסיכון מאז הקמתה ועד פרישתו בשנת 2014.
מחוץ לישראל
בתחום התפתחות הילד
בשנת 1984 התבקש לפתח מערך התפתחותי לילדים פלסטינים תושבי הגדה המערבית וחבל עזה, מטעם קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF). בתיאום עם המנהל האזרחי הקים וריכז חמישה מכונים להתפתחות הילד בערים חברון, רמאללה, ג'נין, עזה ומזרח ירושלים אשר פעלו עד סוף שנת 1988, עת הופסק הקשר והם נסגרו על ידי הרשות הפלסטינית. בשנים 2015–2018 עסק פרופסור אור נוי בסיוע למשרד הבריאות המחוזי בלומברדיה, איטליה, בפיתוח המערך לאבחון וטיפול בילדים בגיל הרך הסובלים מעיכוב התפתחותי, ובמיוחד אלו עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי (במסגרת VILLA SANTA MARIA בעיר COMO).
בטרטולוגיה
בין השנים 1994–1998 היה חבר בוועדה ציבורית שתפקידה היה לדון בדרכי הרמוניזציה של השפעת חומרים כימיים על הפוריות, ההיריון והעובר, מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO); בין השנים 1999–2001 כיהן כנשיא ENTIS – האגודה האירופית לייעוץ טרטולוגי; בין השנים 2001–2002 כיהן כנשיא ETS – האגודה האירופאית לטרטולוגיה. בשנים 2014–2018 היה חבר בוועדה מצומצמת מטעם ארגון הבריאות העולמי לרישום ומניעת מומים מולדים במדינות אפריקה. הוועדה, המונה 5 חברים ממדינות שונות, חידשה את פעילותה בשנת 2021.
קריירה אקדמית
פרופסור אור נוי עוסק במחקר בתחום הטרטולוגיה הניסויית והקלינית ובתחום התפתחות הילד. הוא חקר את האינטראקציה בין גורמים תורשתיים לגורמים סביבתיים באתיולוגיה של מומים מולדים בסוכרת ובאתיולוגיה של עיכוב בגדילה התוך רחמית,[7] ואת השפעת השימוש בתרופות שונות בעת ההיריון על גדילה והתפתחות של ילדים. במיוחד הוא עסק בהשפעת הרואין בהיריון על התפתחות ילדים מהלידה עד לבגרות.[8][9] בשנים האחרונות הוא חוקר את השינויים האפיגנטיים (שינויים בפעילות של גנים ללא שינוי במבנה הגן) הקיימים במודלים בעכברים של מחלות אנושיות כמו אוטיזם (הפרעת תקשורת) דיכאון וחרדה, במיוחד את ההשפעה של החומר S- adenosil methionine (SAMe – חומר שנוצר על ידי מרבית בעלי החיים, כולל בני אדם, אשר קשור להשתקת פעילות של גנים) על עכברים עם התנהגות אוטיסטית או עם התנהגות דיכאונית לשיפור סממני המחלות הללו.[10][11] הוא הצליח, יחד עם חברי קבוצת המחקר שלו, לשפר את סממני המחלות בעכברים אלו על ידי טיפול באם במהלך ההיריון ב-SAMe.
מחקריו נתמכו ונתמכים על ידי תקציבי מחקר מקרנות תחרותיות שונות כגון: הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו לאומית למדע ארצות הברית-ישראל, קרן המחקר של משרד הבריאות, קרן המחקר של הרשות למלחמה בסמים וקרנות נוספות.
במעבדתו של פרופסור אור נוי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה למדו וסיימו עשרות רבות של תלמידים לימודי תואר ברפואה, לימודי מוסמך ולימודי דוקטור במדעים, וכן רופאים רבים ביצעו בה את עבודת מדעי היסוד שלהם.
פרסומים
לפרופסור אור נוי כ-360 פרסומים מדעיים בעיתונות מדעית מקצועית בינלאומית ומבוקרת, בתחומי הטרטולוגיה הניסויית והקלינית ובתחום התפתחות הילד. בנוסף ערך כ-70 פרקים בספרים מדעיים, חלקם הגדול מוזמנים, 4 ספרים, 2 מונוגרפים וכן כ-280 תקצירים מדעיים, בעיקר מכנסים בינלאומיים בהם הרצה.
נכון למאי 2021, מאמריו המדעיים צוטטו בספרות המדעית המבוקרת מעל ל-16,500 פעמים, ה-H-index Google Scholar עומד על 72 ואילו ה-i10-index עומד על 253.[12]
שימש כחבר במערכות העיתונים המדעיים הבאים (בחלקם עדיין מכהן):
- Pediatric Pathology (1998-1995)
- J. Dental Research (1997-2000)
- J. of Odontology (1999-associate editor)
- Reproductive Toxicology (2002-2007; 2010-2014)
- Int .J. Mol. Sci. (2019-associate editor)
- Neuroscience (2020- associate editor)
- Hypoxia (2018-)
הוקרה ופרסים
כאות הוקרה על פועלו בתחום התפתחות הילד והטרטולוגיה בישראל, קיבל בשנת 2007 את אות מופת שר הבריאות לתרומה ייחודית לרפואה במדינת ישראל, כאשר בראש וועדת הפרס עמדה כבוד השופטת בדימוס דליה דורנר.
בשנת 2009 החליטה ועדה ציבורית מטעם בית הספר לריפוי בעיסוק, להעניק לו אות הוקרה מיוחד על תרומתו רבת השנים לפיתוח וקידום בית הספר וקידום המקצוע בישראל.
בשנת 2014 קיבל תעודת הוקרה על מפעל חיים מהעמותה הישראלית להתפתחות הילד, ובאותה שנה גם תעודת הוקרה מאיגוד רופאי הילדים על פעלו להכשרת רופאי ילדים בישראל.
בשנת 2015 קיבל תעודת הוקרה מטעם ארגון ג'וינט ישראל על תרומותיו לילדים עם מוגבלות ומשפחותיהם.
פרסים נוספים
- 1968 – פרס לעבודת מחקר מצטיינת לתואר MD בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
- 1974 – מלגת השתלמות בארצות הברית מטעם קרן Fulbright Hay award for fellowship in the USA.
- 1987 – פרס המורה המצטיין, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
- 1993 – פרס לעבודת המחקר המצטיינת במסגרת הכינוס השנתי מטעם האיגוד האירופאי לטרטולוגיה. הפרס ניתן לו בעיר WURZBURG שבגרמניה, כמעין סגירת מעגל עבורו כניצול שואה.
חיים אישים
נשוי לעמירה. לזוג ארבעה ילדים. מתגורר עם משפחתו בירושלים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ornoy, A. and Arnon, J. Teratological counseling in Israel; a report on 3 1/2 years of experience. Harefuah, 120:567-573, 1991
- ^ Ornoy, A. and Arnon, J.: Clinical Teratology, an expanding area in preventive antenatal care. Western J. Medicine, 159: 382-390, 1993
- ^ Ornoy, A, Mastroiacovo, P. More on data from Teratogen Information Systems (TIS). Teratology, 61: 327-328, 2000
- ^ פרסומי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, פברואר 2010: "הכרה בתחום נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד כתחום התמחות חדש"
- ^ פרסומי הכנסת: המלצות הוועדה הציבורית לקביעת קריטריונים לגמלת נכות לילדים, 2000
- ^ ועדות ערר על ועדות רפואיות במשרדי הממשלה ובמוסד לביטוח לאומי, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 9 במרץ 2015, עמ' 36–39
- ^ Ornoy A. Growth and neurodevelopmental outcome of children born to mothers with pre-gestational and gestational diabetes: An invited review. Pediatric Endocrinology Reviews, 3(2): 43-54, 2005.
- ^ Asher Ornoy, Jacob Segal, Rachel Bar-Hamburger, Charles Greenbaum, Developmental outcome of school-age children born to mothers with heroin dependency: importance of environmental factors, Developmental Medicine & Child Neurology 43, 2007-02-13, עמ' 668–675 doi: 10.1111/j.1469-8749.2001.tb00140.x
- ^ Ornoy A, Finkel –Pekarsky V, Peles E, Adelson M, Schreiber S, Ebstein RP. ADHD risk alleles associated with opiate addiction: study of addicted parents and their children. Ped. Res. 80(2):228-236, 2016
- ^ Liza Weinstein – Fudim, Zivanit Ergaz, Gadi Turgeman, Joseph Yanai, Moshe Szyf, Asher Ornoy. Gender related changes in gene expression induced by valproic acid in a mouse model of autism and the correction by S-adenosyl methionine. Does it explain the gender differences in autistic like behavior? Int. J. Mol. Sci. 2019, 20(21), 5278.
- ^ Ornoy A, Weinstein – Fudim L, Tfilin M, Ergaz Z, Yanai J, Szyf M, Turgeman G. S- Adenosyl Methionine prevents ASD like behaviors triggered by early postnatal valproic acid exposure in very young mice. Neurotoxicology and Teratology, 71: 64-74, 2019.
- ^ Asher Ornoy, scholar.google.com
