בארדוש נולד במשפחה יהודית כבנם של קארוי בורשטיין (1857–1915) ושל וילמה ברכפלד (1862–1935). בארדוש סיים לימודי משפטים באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט. הוא החל את הקריירה שלו כעיתונאי בפשטי נפלו ב"הסכמה" ו"בחדשות בודפשט" (Egyetértés, Budapesti Hírlap). בשנת 1909 היה עוזרו של מקס ריינהרדט. שנה לאחר מכן הקים שבועון לתקופה קצרה על תיאטרון ומוזיקה וכתבותיו הופיעו בקביעות בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט. בשנת 1911 היה הבמאי של תיאטרון קאמרי קטן בהנהלתה של אירן פֶלְד (1883–1944) שחקנית הונגריה-יהודייה שנספתה בשואה (היא הייתה בתו של במאי התיאטרון ז'יגמונד פלד, ואחיה של השחקן מתיאש פלד ושל העיתונאי אַאוּרֵל פלד.
בשנת 1912 ייסד עם הסופר בֵּלָה רֵוֵוס את "הבמה החדשה" (Új Színpad) שהחזיק מעמד חודשיים בלבד. בשנת 1915 התמנה למנהל תיאטרון בשדרת אנדראשי, שם ניהל קברט. התיאטרון פרח תוך שנה, ולכן הבעלים פתח תיאטרון נוסף ובארדוש הפך למנהלו גם כן משנת 1916 ואילך. לימים נודע המקום כתיאטרון מרכז העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה בשל הקשיים הכלכליים, התיאטרון לאט לאט איבד את מעמדו. כך, בין השנים 1921–1926 הפך בארדוש למנהל ולמייסד של תיאטרון חדש, תוך הפגנת יכולותיו, אבל בשנת 1925 שב לתיאטרון מרכז העיר לזמן קצר.
בין השנים 1926–1930 בארדוש התגורר בברלין, שם הקים את "התיאטרון בפּלמנהאוס" (Theater in Palmenhaus), תיאטרון איכותי שפשט את הרגל. לאחר מכן חזר לבודפשט. בשנת 1932 כבש שוב את מושב המנהל והבמאי של תיאטרון מרכז העיר. בשנת 1936 ההצלחה התיאטרונית הגדולה הגיעה. בהפקתו עלה לבמה מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו הז'אן ד'ארק, שהפך ללהיט ענק. באותה שנה הוא קנה את תיאטרון האופרטה של בודפשט שפשט רגל קודם לכן, שיפץ אותו והחיה את התיאטרון. בשל היותו יהודי וחקיקת החוקים האנטי יהודיים משנת 1938 (החוק היהודי הראשון, השני והשלישי) ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא הועמד בצד. בשנים 1942–1943 כתב שני ספרים בנושא זה, בשמות "מאחורי המסך" ו"סודות התיאטרון".
בשנת 1945 הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בין 1945 ל-1948 הפך שוב למספר 1 בתיאטרון מרכז העיר. התיאטרון, שהיה בתחילה בבעלות פרטית שלו, עברה לשליטת עיריית בודפשט בשנת 1946. בשנת 1948 הוא מונה למרצה באוניברסיטת אטווש לוראנד, שם תכנן להרצות על מדעי התיאטרון, אולם באותה שנה, לאחר שוועדה ממונה מונתה לעמוד בראש התיאטרון, הוועדה החליטה לעלות את מחזהו של איליה ארנבורג "האריה בכיכר שוק" והוא התנגד להחלטה. הוא מכר על כן את התיאטרון ונסע לארצות הברית לבקר את בנו ולא שב. בשנת 1967 פרסם את יצירתו האחרונה באמריקה, את כרך השירה שלו, "דמדומים". הוא נפטר בבאפלו ב-10 באוגוסט 1974, בגיל 92.
הצגות בבימויו
Strindberg: Hattyúvér
Crommelynck: Csodaszarvas
Géraldy: Szeretni
Sarment: Árnyhalász
Zilahy L.: Tűzmadár
Meller R.: Irja hadnagy
Arisztophanész: Lüzisztraté
Shaw: Szent Johanna
William Shakespeare: A velencei kalmár, Rómeó és Júlia
Bécsy Tamás, Székely György, Gajdó Tamás: Magyar színháztörténet 1920-1949 - Intézménytörténet A Belvárosi Színház, A Fővárosi Operettszínház; Enciklopédia Humana Egyesület, Budapest, 2005.
מי ומי בספרות ההונגרית Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató könyvek ISBN 963-8607-10-6
.jpg)
