ארתורו פרונדיסי ארקולי (בספרדית: Arturo Frondizi Ercoli, נולד ב-28 באוקטובר 1908 ונפטר ב-18 באפריל 1995) היה פוליטיקאי ועורך דין ארגנטינאי, ששימש כנשיא ארגנטינה בשנים 1958-1962. בנוסף, שימש פרונדיסי כפרופסור למשפטים.
ביוגרפיה
פרונדיסי נולד בשנת 1908 בקוריינטס שבצפון-מערב המדינה למהגרים מאומבריה שבאיטליה. היו לו כעשרה אחים ואחיות. בשנת 1912 המשפחה עברה לגור בקונספסיון דל אורוגוואי ובשנת 1923 לבואנוס איירס. בשנת 1926 נרשם פרונדיסי לאוניברסיטת בואנוס איירס. בשנת 1930 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים. בתקופה זו החל להיות פעיל שמאל פוליטי והחל להאבק למען זכויות אדם. בשנת 1933 התחתן. בדצמבר 1936 הצליח בקושי להימלט מהתנקשות.
פרונדיסי נבחר לראשונה לקונגרס הלאומי הארגנטינאי בשנת 1946. נבחר לנשיא בשנים שלאחר הדחת חואן דומינגו פרון.
נשיאות
כפוליטיקאי, פרונדיסי עודד השקעות זרות מוגברות בתעשייה הכבדה (במיוחד ייצור הרכב); עשה את המדינה עצמאית יותר בייצור הנפט (זאת לאחר ש-60% מהנפט היה צריך להיות מיובא מחוץ למדינה), והגדיל את ההוצאה הציבורית על הלוואות לעידוד עסקים, ופיתוח תשתיות החשמל. תקופתו כנשיא התאפיינה בהלאמת תעשיות רבות. בנוסף על כך, ממשלתו של פרונדיסי השקיעה רבות בהלוואות לתעשיות השונות ולבניית בתים. 23% מסך כל ההשקעות שנעשו בארגנטינה בשנים 1912-1975 נעשו בארבע שנות כהונתו של פרונדיסי. פעולותיה הכלכליות של הממשלה זכו לביקורת על ידי השמרנים ועל ידי הצבא. כתוצאה ממדיניות הממשל, המחירים לצרכן הוכפלו תוך פחות משנה, וייצור הרכב גדל באופן משמעותי.
בשנות כהונתו של פרונדיסי כנשיא, השתפרו היחסים בין הממשל לאיגודים המקצועיים. בנוסף על כך, הממשל ביטל רגולציות רבות בתחום החינוך פרטי והאוניברסיטאות הפרטיות.
בתחום יחסי החוץ, פרונדיסי דאג לפתח את יחסי ארגנטינה-ארצות הברית, מבלי לפגוע באלו עם המדינות הבלתי-מזדהות ועם ברזיל. נשיא ארצות הברית, דווייט ד. אייזנהאוור, ביקר בארגנטינה במרץ 1959. בשנת 1961 היה פרנדיסי לנשיא ארגנטינה הראשון שביקר בארצות הברית, יפן והודו. פרנדיסי עבד בשיתף פעולה גם עם ג'ון פיצג'רלד קנדי, ואף תיווך בינו לבין נציג קובה צ'ה גווארה באוגוסט 1961. למרות שבסופו של דבר קובה סולקה מארגון מדינות אמריקה, מאמציו הרבים של פרונדיסי בעניין הרשימו מאוד את קנדי.
לאחר הנשיאות
הוא הודח מתפקידו על ידי הצבא ב-29 במרץ 1962. פרונדיסי הוחזק במעצר עד יולי 1963. בעשורים שלאחר מכן היה מעורב בפוליטיקה הארצית, אך לא שיחזר את הצלחתו. פרונדיסי מת ב-18 באפריל 1995, בגיל 86.
קישורים חיצוניים
