אֶרְגּוֹנוֹמְיָה (מיוונית: ארגו = עבודה, נומוס = חוק; נקרא גם: הַנְדָּסַת אֱנוֹשׁ) היא מדע העוסק בחקר הממשק ויחסי הגומלין שבין בני אדם לסביבה, למוצרים הטכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. המקצוע ההנדסי המיישם את ממצאי מדע הארגונומיה נקרא הנדסת גורמי אנוש. במקצוע זה מיישמים, במסגרת עיצוב מערכות טכנולוגיות, את התאוריה, העקרונות והמידע שנאסף בתחום. זאת, על מנת לשפר את נוחות המשתמש, לשמור על בריאותו ולהגביר את התפוקה מהמערכת אותה הוא מפעיל.
יישומי הארגונומיה תורמים בעיצוב ופיתוח משימות, עבודות, מוצרים, סביבות ומערכות, כדי שיהיו תואמים ונגישים יותר לצורכי המשתמשים בהתאם ליכולותיהם, מגבלותיהם וצורכיהם.
תחום גורמי אנוש הפך למדע בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הממשלה הבריטית חייבה בשנת 1940 להשתמש בטכניקות שיטתיות במהלך תכנון גודל שיירות אספקה, אופטימיזציה של טקטיקות צבאיות, בייחוד בצי, וזאת תוך שילוב גישות רב תחומיות בנושאי אימון מגויסים חסרי ניסיון קודם בהפעלת ציוד. תוך כדי פיתוח שיטות האימון החדשות על ידי מדענים שלא הגיעו מהתחום, התגלו ליקויים רבים בנושא ממשק אדם-מכונה, שלא עלו לדיון קודם בגלל מסורת הצי.
הגישות החדשות שפותחו חילחלו לשאר זרועות הצבא ומשם הגיעו לשוק האזרחי.[דרוש מקור] התחום ההנדסי של הנדסת גורמי אנוש התחיל להתפתח בשנות השמונים, בפרסום ספרים ראשונים הכוללים הנחיות למהנדסים עבור שיפור התקשורת בין המכונה לבין המשתמשים והמפעילים אותה.
תחומים בארגונומיה
ארגונומיה נחלקת לשלושה תחומים עיקריים:
ארגונומיה פיזיולוגית – העוסקת במבנה גוף האדם, תפקודו ותגובתו לעומס פיזיולוגי ופסיכולוגי. נושאים נבחרים: אנתרופומטריה – ממדי גוף, החזקת חומרים, מבנה סביבות עבודה, דרישות עבודה, וסיכונים הנגרמים מחזרות, רעידות, כוחות ותנוחות של הגוף הגורמות ללחץ ובעיות בשרירים ובשלד.
ארגונומיה הכרתית – מתייחסת לתהליכים מחשבתיים כגון תפיסה, תשומת לב, שליטה מוטורית, זיכרון, ארגון ואחזור והשפעתם על השילוב בין האדם לחלקים אחרים במערכת. נושאים נבחרים: עומס עבודה נפשי, קבלת החלטות, טעות אנוש, ממשק אדם מחשב ואימון.