ארגון זכויות האדם ביש"ע|
תחום |
international activities  |
|---|
|
מייסדים |
אורית סטרוק |
|---|
|
תקופת הפעילות |
2004–2012 (כ־8 שנים) |
|---|
  |
ארגון זכויות האדם ביש"ע היה ארגון זכויות אדם שפעל מ-2004 ועד 2012 להגן על זכויותיהם של מתנחלים, שלדברי הארגון אינם זוכים להגנה מצד ארגוני זכויות האדם המזוהים עם השמאל. הארגון נעזר בייעוץ משפטי של עורכי דין ושיתף פעולה עם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. במהלך שנות פעילותו של הארגון עמדה בראשו אורית סטרוק.
הקמה ופעילות
הארגון נוסד על ידי אורית סטרוק בעקבות פינוי לבנת עוזרי וחמשת ילדיה מגבעה 26, סמוך לקריית ארבע, ב-2002. הארגון לא נרשם כעמותה, ומלבד סטרוק עבדו בו עוד ארבע נשים, מהבית.[1]
רף הפעילות של הארגון עלה בתקופת המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות, ומטרתו הייתה להגן על זכויות האדם של המפגינים והמתנחלים מפני השלטונות והמשטרה. בעקבות תלונת הארגון נגד שני שוטרי יס"מ מתל אביב שתקפו את עקיבא ויתקין כשנעצר במהלך הפגנה נגד ההתנתקות, הורשעו השוטרים בעבירות של תקיפה ופוטרו מהמשטרה. בנוסף, בהסכם פשרה שולמו לתובע 45,000 ש"ח.[2] בנוסף לתביעות שהגישו משתתפים בהפגנות, הגישו סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע שתי קובלנות פליליות נגד עורכי דין שייצגו נאשמים בתקיפה של משתתפים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. בתי המשפט פסקו שיש לבטל קובלנות אלה, וחייבו את הקובלים בהוצאות משפט.[3]
הארגון פעל גם נגד צווי הרחקה שהוציא אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה לתשעה תושבי יצהר בשנת 2006. הפעילות כללה עתירות לבג"ץ ומשמרות מחאה שבועיות מול ביתו של נווה בגבעת שמואל.
לאחר אירועי עמונה נטל הארגון על עצמו לסייע בהגשת תלונות נגד שוטרים באשמת הפעלת אלימות בניגוד לחוק. הארגון אסף עדויות ותלונות של מפגינים וכן תמונות וקטעי וידאו. במספר מקרים הצליח הארגון לזהות שוטרים וחיילים שהפעילו אלימות, לעיתים לאחר שמח"ש הפסיק לנסות לזהותם וסגר את התיק.[4] באחד המקרים הביא הארגון להגשת כתב אישום נגד שוטר אלים עוד לפני שאותר הנער שהותקף ולענישת השוטר[5]; הרשעתו של השוטר בוטלה בערעור והומרה בשעות שירות למען הציבור ובפיצוי כספי לנער שבו נגח.[6] במקרה אחר הוגש כתב אישום נגד קצין משטרה שצולם מכה באלה מפגינים שישבו באופן פסיבי, לאחר שאחד הנפגעים הגיש כנגד הקצין תביעה נזיקית, בעזרת הארגון.[7] בתביעה האזרחית חויבה המשטרה לשלם 230 אלף ש"ח כפיצוי לנזק הגופני שגרם הקצין.[8] בהליך הפלילי הורשע השוטר בתקיפה ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות.[9]
במקרה שלישי זיהה הארגון פרש משטרה שהכה מפגינים באלה ורמס מפגינים אחרים בסוסו, לאחר שמח"ש לא זיהתה אותו.[10] הפרש הורשע בדריסה ובחבלה. עוד קודם לכן קיבל בג"ץ את עתירת הארגון והורה להרחיק את הפרש ממגע עם מפגינים עד להכרעת הדין במשפטו.[11]
בינואר 2007 הגיש הארגון למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס דין וחשבון מפורט, הנוגע לתפקוד המשטרה בעת פינוי עמונה.
כלקח מאירועי עמונה נכחו פעילי הארגון בזירת הפינוי של מפגיני הימין מהריסות ההתנחלות חומש, מצוידים במצלמות לתיעוד אלימות אפשרית כלפי מפגינים. לאחר הפינוי טענה אורח סטרוק כי פעילותו של הארגון שם מנעה הישנות של מקרי אלימות.
באוקטובר 2007 קיבל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את עמדת הארגון והורה להעניק חסינות לעדים בעניין חטיפת מצלמות של מפגינים בידי שוטרים בחומש ובסביבתה, כדי להעלים ראיות מצולמות לגבי אלימות של שוטרים. ההחלטה כוללת גם עדויות ביחס למעשה כזה של מפקד משמר הגבול ביהודה ושומרון, תנ"צ שלומי אבן פז.[12]
בעידוד הארגון החל בשנת 2007 הליך חקיקה בכנסת המבטל את הרישום הפלילי לבני נוער שהואשמו בפלילים במסגרת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. ב-25 בינואר 2010 אושר בכנסת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010,[13] המבטל ביצוע גזר דין או החלטה שניתנו בעבירה על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות (למעט עבירות חמורות מסוימות), ונמחק הרישום הפלילי. בנוסף, נזקפת לזכות הארגון החלטת פרקליטות המדינה, לסגור את תיקם הפלילי של כ-60 קטינים, שהשתתפו במחאה כנגד תוכנית ההתנתקות, הן בחסימות כבישים והן במאבק בכפר דרום. בהחלטת הפרקליטות תמך גם שר המשפטים, דניאל פרידמן.[14]
בדצמבר 2008 פרסם הארגון דו"ח שלפיו קיימת אכיפת חוק סלקטיבית לרעת היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון. לדברי מחברי הדו"ח "מצבת כח האדם המשטרתית במחוז ש"י חריגה ביותר, גם ביחס לאזורים הידועים ברמת פשיעה גבוהה", כאשר השוטרים עוסקים באכיפת חוק על ישראלים בלבד במחוז זה, כיוון שהצבא הוא זה המופקד בעיקר על אכיפת החוק כלפי פלסטינים. בנוסף, הנהלים המחייבים של פרקליטות המדינה כלפי היהודים בשטחים, לטענת הארגון, הם כאלה המיועדים להכביד מראש על חייה של אוכלוסייה מסוימת המתוייגת כבעלת גוון פוליטי ואידאולוגי, ללא קשר ופרופורציה להפרת החוק על ידי אוכלוסייה זו. לראייה מציג הדו"ח כי בניגוד לנתון הכלל ארצי המעיד כי 97% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, ביו"ש הנתון עומד על 54% בלבד.[15][16]
על פי נתוני הארגון, הוגשו למח"ש כמאה תלונות של מפגינים על אלימות שוטרים.[17]
דרכי פעולה
הארגון פעל בעיקר באיסוף עדויות על אלימות שוטרים נגד מתנחלים ומפגינים השייכים לימין ביש"ע. לצורך זה, הפעיל הארגון בשלב ראשון צוות תחקירנים, המצליבים תמונות, סרטים ועדויות אישיות של מפגינים, הטוענים שהופעלה נגדם אלימות משטרתית.
בשלב השני פעל הארגון בארבעה מישורים:
- מניעה: הארגון ניסה למנוע הפרת זכויות אדם ביש"ע באמצעות הסברה בקרב חיילים ושוטרים. מרצים מטעם הארגון הוזמנו להרצות בפני חיילים על ידי מחלקת החינוך בצה"ל.[18]
- המישור הפלילי: הגשת תלונות למחלקה לחקירת שוטרים, על סמך העדויות שאספו תחקירני הארגון, מתוך מטרה להביא להגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר נהגו באלימות כלפי מפגינים.
- המישור המשמעתי: פעילות להשעיית שוטרים אשר הוגשו נגדם תלונות למח"ש, עד אשר יוחלט אם להגיש נגדם כתב אישום אם לאו.
- המישור הנזיקי: הגשת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד שוטרים אשר הפעילו אלימות כנגד מפגינים, מתוך מטרה לגרום לשוטר שפעל באלימות לשלם על כך מכיסו.
לדברי יו"ר הארגון סטרוק, כמחצית מכלל התלונות שהגיש הארגון למח"ש מתגבשות לכלל כתב אישום כנגד שוטרים (זאת בהשוואה לכשני אחוזים מכלל התלונות המגיעות למח"ש המתגבשות לכלל כתב אישום).
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חגית רוטנברג, מהמטבח אל המטבחון - ריאיון עם אורית סטרוק, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2005
- ^ חגי הוברמן, המשטרה והשוטר האלים יפצו את המפגין מהימין, באתר ערוץ 7, 24 בנובמבר 2011
- ^ ק"פ (י-ם) 109/06 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד גדי טל, ניתן ב-11 ביולי 2007
ק"פ (ב"ש) 1002/07 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד מוטי יוסף, ניתן ב-15 ביולי 2008
- ^ אפרת וייס, כך "צדו" ביש"ע את הנגד המכה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2007
- ^ אפרת וייס, השוטר תועד נוגח בנער בפינוי עמונה - והורשע, באתר ynet, 21 ביולי 2008
- ^ אביעד גליקמן, ביהמ"ש זיכה שוטר שהורשע בתקיפת מתנחל בפינוי עמונה, באתר ynet, 1 בינואר 2009
- ^ נדב שרגאי, כתב אישום חמור נגד שוטר שתקף מפגינים בעמונה, באתר הארץ, 29 בפברואר 2008
- ^ יהושע בריינר, המשטרה תפצה בכרבע מיליון שקל מתנחל שהוכה בעמונה, באתר וואלה, 23 במאי 2012
- ^ יהושע בריינר, כתב לענייני משפט, וואלה!NEWS, 6 חודשי עבודות שירות לשוטר שהכה מפגינים בפינוי עמונה, באתר וואלה, 20 ביולי 2015
- ^ יערה מייטליס, מפגין בעמונה יפוצה ב-35,000 ₪, באתר ערוץ 7, 17 באפריל 2009
- ^ יהונתן ליס, דודו אדרי, פרש משטרתי, הורשע בדריסה וחבלה באירועי עמונה, באתר הארץ, 14 ביולי 2009
- ^ עוזי ברוך, 'חסינות למפגיני חומש שיעידו נגד פז', 12 באוקטובר 2007, אתר ערוץ 7.
- ^ חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010, ס"ח 2225 מיום 4 בפברואר 2010
- ^ יאיר שפירא, חנינה מאוחרת, באתר ערוץ 7
- ^ רועי שרון, דוח: המתנחלים סובלים מאכיפת חוק מוגברת, באתר nrg, 11 בדצמבר 2008
אפרת וייס, דו"ח זכויות האדם ביש"ע: אצלנו החוק נאכף יותר, באתר ynet, 11 בדצמבר 2008
- ^ אכיפת החוק ביהודה ושומרון - דו"ח ארגון זכויות האדם ביש"ע (2008)
- ^ לפי דברי חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, בדיון מה-9.3.2010
- ^ נדב שרגאי, מתנחלים יעבירו לשוטרי מג"ב סדנאות לשמירה על זכויות אדם, באתר הארץ, 21 ביוני 2009
