אסכולת ניולין (באנגלית: Newlyn School) הייתה מושבת אמנות של אמנים שבסיסה בניולין (אנ') או בסמוך לה. היה זה כפר דייגים הסמוך לפנזנס (אנ'), בחוף הדרומי של קורנוול, משנות השמונים של המאה ה-19 ועד תחילת המאה העשרים.
היסטוריה
הקמת אסכולת ניולין הזכירה את אסכולת ברביזון בצרפת, שם נמלטו אמנים מפריז כדי לצייר בסביבה כפרית יותר המדגישה את האור הטבעי. אסכולות ומושבות כאלה יחד עם תנועה מקבילה בקליפורניה היו ידועים גם בשם En plein air (אנ').[1]
כמה מהאמנים הבריטים הראשונים שהתיישבו באזור כבר ביקרו בברטאן, אך מצאו בניולין סביבה אנגלית דומה עם מספר דברים שמשכו אותם: אור נעים, מגורים זולים ושפע של דוגמנים בזול. האמנים הוקסמו מחיי העבודה של הדייגים בים, ומחיי היומיום בנמל ובכפרים הסמוכים.
כמה מהציורים שהם ציירו, הראו את הסכנות והטרגדיה בחיי הקהילה, כמו נשים שמסתכלות בדאגה לים בזמן שהסירות יוצאות, או צעירה שבוכה כששמעה את החדשות על אסון בים.
וולטר לנגלי מוכר בדרך כלל כחלוץ מושבת האמנים בניולין, אך גם סטנהופ פורבס, שהתיישב שם בשנת 1884, נחשב כאבי המושבה. בית הספר לציור שהוקם על ידי פורבס ורעייתו אליזבת בשנת 1899, קידם את לימודי ציור הדמויות.[2]
בית הספר לאמנות של ניולין (אנ') בהווה, הוקם בשנת 2011 במימון מועצת האמנויות והוא מספק קורסים לאמנות שניתנים על ידי אמנים ידועים העובדים בקורנוול.
בסוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20, למורנה (אנ'), כפר דייגים סמוך, מדרום לניולין, הפך פופולרי בקרב אמני אסכולת ניולין והוא קשור במיוחד לאמן סמואל ג'ון "למורנה" בירץ' שהתגורר שם בשנת 1908.
