אנחנו נקבור אתכם! (ברוסית: Мы вас похороним!, בתעתיק לטיני: My vas pokhoronim!) הוא ביטוי שהשתמש בו המזכיר הסובייטי הראשון, ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות, בעת שפנה לשגרירים מערביים בקבלת פנים בשגרירות פולין במוסקבה ב-18 בנובמבר 1956.[1][2] במקור, תורגם הביטוי לאנגלית על ידי המתורגמן האישי של חרושצ'וב ויקטור סוחודרב.[3] הוא התקבל בצורה שלילית ביותר באוזניים המערביות, אולם מתרגמים מודרניים טענו שככל הנראה הביטוי תורגם שלא כהלכה.[4][5]
היסטוריה
בעודו נאם למדינות המערב בשגרירות ב-18 בנובמבר1956, בנוכחותו של הפוליטיקאי הפולני הקומוניסטיולדיסלב גומולקה (כאשר פולין הייתה אז מדינת לוויין סובייטית), אמר ניקיטה חרושצ'וב: "לגבי המדינות הקפיטליסטיות, זה לא תלוי בכם אם אנחנו קיימים או לא. אם אתה לא אוהבים אותנו, אל תקבלו את ההזמנות שלנו, ואל תזמינו אותנו לבוא לראות אתכם. בין אם תרצו או לא, ההיסטוריה לצדנו. אנחנו נקבור אתכם!"[6]. בעקבות הנאום ניציגי 12 מדינות נאט"ו וישראל יצאו מהחדר[6].
במהלך ביקורו של חרושצ'וב בארצות הברית בשנת 1959, ראש עיריית לוס אנג'לס, נוריס פולסון, בנאומו לחרושצ'וב הצהיר: "איננו מסכימים עם המשפט המצוטט הרבה שלך 'אנחנו נקבור אותך'. אתה לא תקבור אותנו ואנחנו לא נקבור אותך. אנחנו מרוצים מאורח החיים שלנו. אנחנו מכירים בחסרונותיו ומנסים תמיד לשפר אותו. אבל אם יאתגרו, נילחם עד מוות לשמור על החיים"[7]. אמריקאים רבים פירשו את הציטוט של חרושצ'וב כאיום גרעיני[8].
בנאום פומבי אחר הכריז חרושצ'וב: "עלינו לקחת את חפירה ולחפור קבר עמוק, ולקבור את הקולוניאליזם הכי עמוק שאנחנו יכולים"[9]. בנאום ב-1961 במכון למרקסיזם-לניניזם במוסקבה, אמר חרושצ'וב כי " דו-קיום בשלום" עבור ברית המועצות פירושו "מאבק אינטנסיבי, כלכלי, פוליטי ואידאולוגי בין הפרולטריון לבין הכוחות התוקפניים של האימפריאליזם בזירה העולמית"[10]. מאוחר יותר, ב-24 באוגוסט 1963, העיר חרושצ'וב בנאומו ביוגוסלביה, "אמרתי פעם, 'נקבור אותך', והסתבכתי עם זה. כמובן שלא נקבור אותך עם חפירה. עבודה משלך. המעמד יקבור אותך",[11] התייחסות לאמרה המרקסיסטית, "הפרולטריון הוא הקברן של הקפיטליזם" (בתרגום הרוסי של מרקס, המילה "קברן" מתורגמת כ"חופר קברים"), בהתבסס על ההצהרה המסכמת בפרק 1 של המניפסט הקומוניסטי: "מה שהבורגנות מייצרת אפוא, מעל לכל, הם חופרי הקברים שלה. נפילתה וניצחון הפרולטריון בלתי נמנעים באותה מידה". בזיכרונותיו הצהיר חרושצ'וב כי "תעמולת האויב קלטה את הסיסמה והוציאה הכל מפרופורציה"[12].
חרושצ'וב היה ידוע בתדמיתו הציבורית הרגשית. בתו הודתה כי "הוא היה ידוע בשפה חזקה, הפרעותיו לדוברים, חובט באגרופיו בשולחן במחאה, חובט ברגליו, אפילו שורק"[13]. היא כינתה התנהגות כזו "אמצעי, שהתאים למטרה שלו [...] להיות שונה מהצבועים של המערב, במילותיהם המתאימות אך מעשיהם המחושבים"[13]. מיכאיל גורבצ'וב הציע בספרו "פרסטרויקה: חשיבה חדשה לארצנו ולעולם" שהדימוי בו השתמש חרושצ'וב, נוצר בהשראת הדיונים החריפים בין מדעני חקלאות סובייטים בשנות ה-30, שכונו "מי יקבור את מי"[14].
^James Stuart Olson, Historical dictionary of the 1950s, Greenwood Publishing Group, 2000, p. 157
^Nikita Sergeevich Khrushchev, Sergey Khrushchev, George Shriver, Stephen Shenfield. Memoirs of Nikita Khrushchev: Statesman, 1953–1964, Penn State Press, 2007, p. 893
^Gorbachev, Mikhail; Горбачев, Михаил Сергеевич (1987). Perestroika: new thinking for our country and the world (באנגלית) (1st ed.). Cambridge [Cambridgeshire]; New York: Harper & Row. p. 150. ISBN0-06-039085-9. OCLC16980455.
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!