אנה ניקול סמית' (באנגלית: Anna Nicole Smith; 28 בנובמבר1967 – 8 בפברואר2007) הייתה דוגמנית ושחקנית ואשת טלוויזיה אמריקאית. היא זכתה לתשומת לב תקשורתית משמעותית והפכה לאייקון תרבותי בזכות המראה הזוהר, חייה האישיים הסוערים ומאבקים משפטיים מתוקשרים.
ביוגרפיה
נולדה בשם ויקי לין הוגאן (Vickie Lynn Hogan) ביוסטון, טקסס וגדלה שם. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים. יש לה חמישה אחים למחצה. ב-1971 שינתה את שמה לניקי הארט (Nikki Hart) עקב נישואי אמה לדונלד הארט. גדלה עם אמה עד שהגיעה לכיתה ט' ואז נשלחה להתגורר בבית דודתה במקסיה, טקסס (אנ'). באותה שנה נכשלה בלימודיה ובכיתה י' נשרה מבית הספר תיכון, והחלה לעבוד במסעדת המזון המהיר "ג'יימס קריספי פרייד צ'יקן" שהתמחתה בעוף מטוגן. ב-1985, בגיל 17, נישאה לטבח בן ה-16 במסעדה, בילי ויין סמית'. ב-1986, נולד בנם דניאל וויין סמית'. הם נפרדו ב-1987 והיא שבה להתגורר ביוסטון. השניים התגרשו באופן רשמי רק ב-1993.
חשפנות ודוגמנות
ב-1991, החלה לקחת שיעורי פיתוח קול ודוגמנות. במרץ 1992 זכתה סמית' לתשומת לב בינלאומית כשהופיעה על שער גיליון "פלייבוי". חשיפה זו הובילה לקריירת דוגמנות מצליחה, והיא הפכה לדוגמנית פין אפ (אנ') פופולרית. סמית' הופיע גם במספר מגזינים ופרסומות אחרים, והפכה לידועה בתעשייה. בשנת 1993 נבחרה ל"נערת השנה" של המגזין. אף על פי שמידותיה אז לא היו אופייניות לדוגמנית, בשנת 1992 הייתה לנערת השנה של מותג האופנה "Guess" של פול מרציאנו[1], והחליפה דוגמניות מקצועיות כקלאודיה שיפר וקרלה ברוני.
באוקטובר 1991, כאשר עבדה במועדון החשפנות "גיגי" ביוסטון, פגשה את המיליארדר ג'יי הווארד מארשל השני, איל נפט ומיליארדר בן 89 המרותק לכיסא גלגלים. הוא הציע לה נישואים כמה פעמים, ולבסוף נישאו השניים ב-27 ביוני 1994. הפער בין השניים היה 63 שנים, מה שזיכה את הנישואין בתשומת לב תקשורתית רבה, בעיקר כי נישאה לו בשביל כספו. לדבריה הם לא גרו יחד, ומעולם לא קיימו יחסי אישות. סמית' התאלמנה מבעלה ב-1995.
לימים פרסמה מיסי ביירום, שעבדה יחד עם סמית' במועדון החשפנות, שהיא הייתה המאהבת של סמית', וכי למעשה הייתה ביסקסואלית[2].
מאבק הירושה
לאחר מותו של מרשל התפתח מאבק משפטי מתוקשר מאוד על עזבונו בין סמית' לבין בנו של מרשל, א' פירס מרשל. על אף שסמית' לא נרשמה בצוואתו של מרשל, לטענתה במסגרת הנישואין הבטיח לה בעל פה מחצית מעיזבונו. מרשל החזיק בכ-16% מתאגיד "קוק תעשיות", בשווי של 1.6 מיליארד דולר. בנו של מרשל, ולמעשה בנה החורג של סמית', א' פירס מרשל, התנגד לדרישותיה. סמית' איחדה כוחות עם בנו הנוסף של מרשל, ג'יי הווארד מרשל השלישי, שנושל לאחר שניסה להשתלט על קוק תעשיות, וכמו סמית', גם הוא נותר מחוץ לצוואה של אביו.
בספטמבר 2000, שופט פשיטות הרגל בלוס אנג'לס העניק לסמית' כ-450 מיליון דולר[3]. עם זאת, ביולי 2001, השופט יוסטון מייק ווד אישר את ממצאי חבר המושבעים בתיק הצוואה בפסיקה שסמית' לא זכאית לדבר, וחייב אותה בהוצאות של יותר ממיליון דולר[4]. בשנת 2002 פסק שופט פדרלי בקליפורניה כי סמית תקבל 88.6 מיליון דולר[5]. הסכסוך בין בית המשפט לצוואה בטקסס, לבין פסקי הדין של בית המשפט לפשיטת רגל בקליפורניה, אילץ התערבות של בית המשפט הפדרלי. ב-2002 פסק בית המשפט כי היא תקבל 88 מיליון דולר מעיזבונו. אולם ב-2005 ביטל בית המשפט לערעורים בלוס אנג'לס את הפסיקה, בטענה כי לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה לא הייתה סמכות לדון בתיק. בשנת 2006 בית המשפט העליון פסק פה אחד לזכות אנה ניקול בעניין סמכות השיפוט, אולם לא דנו בעניין חלקה בעיזבון. כחודש לאחר החלטתם, פירס מת. שישה חודשים לאחר מכן, אנה ניקול מתה גם היא. למרות מותם של שני הצדדים, המשפט המשיך להתנהל שנים לאחר מכן בידי היורשים. רק בשנת 2011, קבע בית המשפט העליון פסק דין סופי בתיק, וקבע כי עיזבונה של אנה ניקול סמית' אינו זכאי לחלק מהונו של ג'יי הווארד מרשל השני. החלטת בית המשפט סיימה למעשה את המאבק המשפטי על הירושה שלה.
שחקנית ואשת טלוויזיה
אנה ניקול סמית בכנס E3 לשנת 2003
סמית' רצתה לפתח את קריירת המשחק, אך בהוליווד היא נתקלה בתקרת זכוכית סטראוטיפית. דמותה של סמית' כבלונדינית מטומטמת (אנ') הוצגה רבות בתפקידיה הקולנועיים, שביקשו רק לשווק את יתרונותיה הפיזיים.
בשנת 1994 השתתפה בסרט הקומי "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן. היא גילמה את דמותה של זא-זא, סלבריטי זוהרת ומפתה. תפקידה היה קטן אך משמעותי. הוא הקנה לה תשומת לב בתעשייה ועזר לה להשיק את קריירת המשחק שלה.
סמית' אמורה הייתה להיות הדמות הנשית הראשית בסרט "המסכה" משנת 1994 בכיכובו של ג'ים קארי[6]. אולם, היא דחתה את ההצעה לאחר שהוצע לה 50 אלף דולר עבור התפקיד, סכום שלדעתה היה זעום. במקום זאת הצטרפה לקאסט של הסרט "האקדח מת מצחוק ⅓33: העלבון האחרון" לצד לזלי נילסן. היא גילמה את דמותה של טניה פיטרס, שחקנית יפת מראה. את התפקיד ב"המסכה", שהיה לשובר קופות, קיבלה השחקנית קמרון דיאז, ובזכותו פרצה לתודעה.
ב-1995 הופיעה לראשונה בתפקיד ראשי כקולט דובאה, בסרט "שוטרת אינטימית 2". הסרט התמקד בשוטרת סמויה המנסה להפיל ברון סמים. למרות מאמציה, הסרט זכה לביקורות שליליות ולא זכה להצלחה בקופות. היא ניסתה שוב את מזלה בתפקיד ראשי בסרט "שוטרת אינטימית". במותחן פעולה זה, סמית שיחקה את תפקידה של קארי ווינק, טייסת מסוק. הסרט עקב אחר סיפורה של טייסת חילוץ במסוק שניסה להציל את בתה מגאון קרימינלי. כמו סרטה הקודם, גם סרט זה זכה לביקורות שליליות ולא זכה להצלחה מסחרית.
באוגוסט 2002, סמית' עלתה בסדרת ריאליטי משלה בשם "המופע של אנה ניקול סמית'"[7]. התוכנית, ששודרה בערוץ E!, עקבה אחר חיי היומיום שלה והציגה את אישיותה האקסצנטרית. התוכנית השיגה את דירוג הכבלים הגבוה ביותר עבור תוכנית ריאליטי. הופעת הבכורה של הסדרה היה יום השנה השביעי למותו של ג'יי הווארד מרשל, ממנו התאלמנה סמית'. הסדרה ניסתה להתמקד בחיים הפרטיים של סמית', החבר ועורך הדין שלה הווארד ק. סטרן, בנה דניאל וויין סמית', העוזרת שלה קימברלי "קימי" וולטר, הפודל המיניאטורי שלה "שוגר פאי", מעצב הפנים שלה בובי טרנדי ובת דודתה מטקסס, שלי קלאוד. התוכנית ירדה מהמרקע ב-2004 לאחר שתי עונות ו-27 פרקים.
סמית' חזרה לשחק בקולנוע בשנת 2003 בסרט קומדיה בשם "ואסאבי טונה". בסרט היא גילמה גרסה מוגזמת של עצמה ובו הפודל המיניאטורי שלה, שוגר פאי, נגנב ממנה בליל כל הקדושים על ידי צוות של מלכות דראג הלבושות כמוה. הן הסרט והן הופעתה זכו לביקורות שליליות.
ב-2005 הופיעה בתפקיד פעוט (הופעת קמע) בסרטו של ג'ון טרבולטה, "בי קול", כצופה במשחק כדורסל. בסוף אותה שנה השתתפה בסרט "Illegal Aliens", פרודיה על סדרות טלוויזיה משנות ה-70 וה-80.
פרזנטורית
באפריל 2003 מונתה אנה ניקול סמית' לדוברת והמפרסמת של חברת טרימספא (TrimSpa), ספקית מוצרים לירידה במשקל. היא שיווקה תוסף התזונה וגלולות הרזייה. בנובמבר 2004 איימה טרימספא לפטר את סמית' מתפקידה כדוברת החברה לאור התנהגותה המשונה בטקס הענקת פרסי MTV[8]. לבסוף הוחלט להשאירה בתפקיד. נגד סמית' והחברה הוגשה תובענה ייצוגית בלוס אנג'לס בה בשיווק שקרי והטעיה בפרסום.
המעבר לאיי בהאמה
בסוף 2006 עברה סמית', יחד עם בן זוגה הווארד ק. סטרן (אנ'), לאיי בהאמה. על פי הדיווחים, סמית' וסטרן שהו באיי בהאמה עקב הריונה של סמית', אשר רצתה ככל הנראה להימנע מבדיקת אבהות בארצות הברית. היא קיבלה מעמד של תושבת קבע משר ההגירה שיין גיבסון. הבסיס למעמד זה היה הטענה שבבעלותה אחוזה במדינה בשווי 900,000 דולר, אשר לדבריה ניתנה לה על ידי חבר לשעבר, גייתר בן תומפסון מדרום קרוליינה. תומפסון עצמו טען שהוא הלווה לסמית' את הכספים לרכישת הנכס, איך היא לא הצליחה להחזיר אותם. לכן ניסה להשיג לעצמו את השליטה בנכס. תומפסון תבע לגרש את סמית' מהנכס, ולבסוף האחוזה הועברה לידיו. בהמשך פרסם העיתון המקומי "טריביון של נסאו" תצלומים בהם נראית סמית' שכובה במיטה ולבושה בכותנת לילה, כשהיא מחבקת את שר ההגירה שיין גיבסון[9]. לאחר הגילוי התפטר גיבסון מתפקידו[10]. עם חשיפת מסמכי "ויקיליקס" עלה כי סמית' נתנה שיק בגובה 10,000 דולר ישירות לגיבסון, בתמורה לקידום אישור התושבות[11].
ב-7 בספטמבר 2006, אנה ניקול ילדה את בתה דניאלין בניו פרובידנס שבאיי בהאמה. שלושה ימים לאחר מכן, בעת שביקר אותה בחדרה במחלקת היולדות, בנה הבכור דניאל התמוטט ממנת יתר ומת. כמעט שישה שבועות לאחר מותו, ב-19 באוקטובר2006, נקבר דניאל בבית הקברות לייק ויו בניו פרובידנס שבאיי הבהאמה.
התינוקת דניאלין נרשמה כביתו של סטרן, בן זוגה של אנה ניקול. אולם ארבעה גברים שונים טענו לאבהות[12]. אחד מהם, צלם בשם לארי בירקהד, טען כי ניהל רומן עם סמית' ודרש בדיקת אבהות[13]. ב-7 בפברואר דרש בית המשפט לבצע את הבדיקה, אולם למחרת סמית' מתה בפתאומיות. היא התמוטטה בבית המלון "הארד-רוק" בהוליווד בו התארחה[14]. מתוצאות נתיחת גופתה עולה כי סיבת המוות הייתה מנת יתר של תרופות[15]. גופתה הועברה במטוס פרטי מפלורידה לאיי הבהאמה, שם נקברה[16]. שעות לאחר מותה דרש עורך הדין של בירקהד לקחת דגימה מגופתה, אך תביעתו נדחתה. באפריל 2007 קבע שופט בהאמי שבהתאם לבדיקות הדנ"א בירקהד הוא האב[17]. הוצגה תעודת לידה מתוקנת, אשר זיכתה את התינוקת בדרכון אמריקאי, ובירקהד שב עמה לארצות הברית[18].
על פי צוואתה של סמית', אשר הוכנה ב-30 ביולי 2001 על ידי עורך הדין אריק לונד, בנה היחיד דניאל, שנפטר מאז, נרשם כנהנה היחיד מהעיזבון[19]. נוסח הצוואה הדיח במפורש ילדים אחרים, ושם את סטרן למנהל העיזבון. רכושה האישי שהותירה אחריה היה הון בגובה כ-10,000 דולר ונכס שבזמן מותה היה בשווי של 1.8 מיליון דולר, עם משכנתא בגובה 1.1 מיליון דולר[20]. לבסוף נקבע כי בתה דניאלין היא היורשת היחידה[21].
לאחר מותה
לאחר מותה חבר המושבעים הרשיע את בן זוגה, הווארד ק. סטרן, וחברתה, קריסטין ארושביץ', קשירת קשר למתן תרופות מרשם באמצעות הונאה, בכך שסיפקו לה תרופות שהביאו למותה[22]. אולם השופט רוברט פרי ביטל את הרשעתם בשל מחסור בראיות, וקבע כי הם פעלו מתוך הגנה על פרטיותה[23].
בשנת 2007 יצא הסרט האחרון בכיכובה, "Illegal Aliens", שלושה חודשים אחרי מותה[24].
בפברואר 2011 העלתה האופרה המלכותית של לונדון את "אנה-ניקול", עיבוד לסיפור חייה של אנה ניקול-סמית'. בתפקיד הראשי זמרת הסופרן ההולנדית אווה מריה ווסטברוק, ובהלחנת מארק-אנתוני טורנג[25].
בשנת 2021 דניאלין בירקהד, בתה בת ה-14 של אנה ניקול סמית', השתתפה בספיישל טלוויזיוני בשם "יופי טרגי" אודות אמה[26].
.jpg)
.svg){kind=logo}
